עד לפני כמה שנים חדר האוכל היה מתפקד שלוש ארוחות ביום. ארוחה חלבית בבוקר, ארוחה בשרית בצהרים וארוחה נוספת בערב. עם השנים ירדה קרנה של ארוחת הערב אך ארוחת ששי נשארה על קנה. לארוחה זו היו נרשמים מראש והיו אף שנים שהיו שתי משמרות לארוחת הערב. היו אנשים ששמרו מקומות בחדר האוכל ע"י הפיכת כיסאות מבעוד מועד וזאת לפני המצאת הרשימות של חנה ומאוחר יותר של אלי. למרות שבאופן רשמי מעולם לא הוחלט להפסיק את ארוחות ששי הארוחות בוטלו עקב חוסר משתתפים מסיבות שונות והיום יש ארוחות חג בליל הסדר, ראש השנה, ערב יום כיפור ומוצאי כיפור והן מתנהלות באותו האופן: קבלת חג-שבת (שכללה הדלקת נרות עם ברכה מקורית, וקריאה מפרשת השבוע) , ארוחה המורכבת מסלטים, מנה בשרית או שתיים המוגשות לשולחן עם שתי תוספות. מושגים הקשורים לכך הם המגישים – אותם אנשים ששובצו או שהתנדבו להגיש את האוכל לשולחן. שוטף הכלים שהיה משובץ לשטוף את כלי האוכלים פעם באופן ידני, בזמנים המודרניים במכונת השטיפה והיום פועל מטבח. מבשלות ששי- צוות של שלוש נשים (לעיתים גם גבר מזדמן בעל יכולות כמו גיורא) שהיו מכינות את ארוחת השיש לפי הנחיות האקונומית/אקונום וכללה הכנת אורז, תפוחי אדמה, שניצלים, סלט חם/קר , תפעול מצליות, תנורים וסירי בישול וניקוי המטבח בסיום העבודה. היו צוותים עם אוכל ייחודי כמו הצוות של חווה קליפא שהיה מכין אוכל עם תוספות של קוקוס ופירות…בגדי ששי – בגדים שיועדו ללבישה לארוחת ששי והם היו יפים יותר מבגדי היומיום או הבוקר. גבי מדר שהייתה חברת קיבוץ בעבר והיום אמא וסבתא של בני קיבוץ כתבה סיפור קצר על ארוחת ששי בקיבוץ בו תוארו האנשים כבני אצולה ליום אחד והם מתהדרים בבגדי השבת שלהם, יוצאים מביתם וצועדים בנחת לארמונם הוא חדר האוכל.

נכתב על ידי משפחת ינאי