גרעין אשכול

הורכב מקבוצות של בוגרי הנוער העובד והלומד (הנוע"ל) מקינים בצפון הארץ: קרית-חיים, קרית-אתא, טבעון ועפולה. אל הקבוצות הללו הצטרפה גם חברת הנוער המיתולוגית של ניר אליהו. לאחר תקופת ההתגבשות כמסגרת ולאחר שקיבלו הבטחה מהנהגת הנוע"ל כי הם מיועדים להקמת ישוב חדש, מה שהקנה לחבריה תחושת גאווה עילאית של ממשיכי הציונות, באה הבשורה, מפי שליח התנועה, חבר אחד בשם שמוליק אייל, שרק מיקרית היא העובדה שהיה גם חבר ניר אליהו… כי הוחלט בדרגים העליונים, כמעט בממשלה, כי עתידו של הגרעין בהגשמה בקיבוץ לא מפורסם, אשר חברים בו מעט ושמו ניר אליהו…

הגרעין "הוכרז" בראשית שנת 1969, טקס ההכרזה התקיים באולם המופעים של אז, הלוא היא סככת השלחין, על הבמה הופיעו הנערים והנערות שהעלו הצגה שבה ערכים ומוסר השכל, ציונות והגשמה, בקהל ישבו ההורים שהגיעו ממרחקים וגם חברי הקיבוץ, והאקונומית אף הגישה תקרובות, בקבוקי "מיץ פז" נפתחו וזרמו כמים, אך את רובם העלימו הנערים אל חדרי הגרעין.

הגרעין נקרא על שמו של ראש הממשלה – לוי אשכול ז"ל שהלך לעולמו די סמוך להכרזה. המדריכים מהקיבוץ היו מגיעים פעם בשבוע לפעולה, היו בהם פיני טוכמכר, גוץ החבר, מלצ'י וחדוה, את חברת הנוער הדריכו רמי צדפי ואברמל'ה לוינסון.

בשיאו מנה הגרעין כ- 60 חברים, לאחר הטירונות עברו חברי הגרעין למשך חצי שנה להיאחזות הנח"ל קלי"ה ולאחר מכן לחצי שנה נוספת להיאחזות הנח"ל בסיני. לאחר שנת ההכשרה בהיאחזויות, עברו הבנים לאימון מתקדם בגדוד חמישים ואילו הבנות חזרו למשק, לשל"ת מאוחר (ע"ע) לקראת השחרור. בתום האימון המתקדם חזרו גם הבנים למשק לשל"ת מאוחר ולקראת סוף השרות חזרו לעלות על מדים לפעילות מבצעית בגבול הצפון וברמת הגולן.

חברי הגרעין שנשארו בקיבוץ כיום: יהודה (ז'אין קלוד) שיקלי, יעקב אברהמי (גוץ), רחלי הררי, אבי ליבנה (בזוזה), יעקב שקד, יתרו מדר ויעקב פנר (קוני). תמי גפן ז"ל ומיקי לנגשטטר ז"ל היו אף הן חברות הגרעין.

כתב: קוני

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.