נסיעות חו"ל

 למראית עין נושא פשוט אך במציאות העיסוק בו בועדות , באסיפה גזל הרבה שעות של דיונים ומחשבה לאורך השנים הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית. אירופה שמעבר לקיר קרצה לחברי המשק ואזי הוחלט ב 1962 ליצור תור ראשון לזכאים לנסוע לטייל באירופה לפי וותק כאשר הראשונים לנסוע היו הוותיקים. הבסיס הכספי חושב לפי יום נופש + הוצאות יומיות שעליהם הוחלט X 30 יום אירופה. המשק הקציב עד 4 חברים בשנה.

רוב המטיילים יצאו בטיולים  מאורגנים של חברות הנסיעות בתחילה בשיט לאירופה ובהמשך בטיסות. הטיול חושב רק לאירופה ומי שנסע למשל לארה"ב הוסיף מכספו את ההפרש. הקשיים הכלכליים ולעיתים לחץ התנועה והסוכנות (היינו שנים משק סוכנותי) הביאו לכך שהיו שנים שהנסיעות בוטלו וכך נמשך תור הנסיעות שנים רבות. ב 1994 נסגרה רשימת הזכאות ונותרו לנסיעה 2 זוגות.

חשיבותו של הנושא לחברים כפי שנכתב בתחילה יצרו גם 6 תקנונים שהתאימו עצמם לצרכים ולמגבלות. הראשון 1964 והאחרון 1991. היו גם הקלות למשל ב 1981 הוחלט שנסיעות באגן הים התיכון עד 10 ימים לא יחשבו כטיול בתור לחו"ל ולא נדרש לכך אישור ממוסדות הקיבוץ. כמו- כן חילופי סטודנטים גם הם היו מחוץ לתור.

ועוד לעניין – בקיבוץ לא כולם ילידי הארץ ולחלקם נותרו משפחות בחו"ל והתגבר הצורך לנסיעה והתחזק עם הגעת הגרעינים מדר"אפ ומכסיקו וכך נוצר תור לביקור הורים בחו"ל עד 30 יום אחת ל 3 שנים נציין שנסיעות פרטיות  לחו"ל גרעו את החבר מהתורים.

טיול נוסף שהתקיים לחו"ל היה טיול י"ב שהחל ב 1984 ליוון אך במשך השנים נסעו לתורכיה, קניה. נסיעה זו מתקיימת גם היום.

הרבה עוד ניתן לכתוב אך אלה עיקרי הדברים ורבים מחברי המשק נהנו ויכלו להגשים חלום של חו"ל.

כתב עמיקם רגב

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.