קדיש חילוני- ניר אליהו 2011

אשרי ההולך בתלם היום-יום הארוך עד קצהו,
אשרי הנאמן אשר ללא ליאות כיתף את המשא הכבד,
אשרי הבונה, הנוטע, מעמיק השורש,
עב הגזע, אשר גם ליבו, חלבו ומאודו
הפריחו את האדמה.

אשרי המגשים חלומות נעוריו.
אשרי המוליד וחובק בנים.
אשרי העוצם עיניו וסביבו המולת בעלי החיים,
המלאכה והחרושת, רשרוש העצים אשר נטע
וצחוק ילדים.
אויר המולדת ימתק לו,
מבאר מימיה ושפע לחמה.

אשריו וכי ייאסף אל האדמה
ימתקו לו רגבי עפרה,
והאדמה אשר אהב, חרש והרווה –
תשיב לחיקו אהבה.

אבא,

כשהכרת את אמא, החלטת להרשים אותה ולהכין לה עוגה אך לא היה לך מיקסר להקציף את הכול. החלטת שמאוורר יוכל לעשות את הפעולה ולערבב מצוין את חומרי העוגה. כמובן שבאותו היום אמא עזרה לך לקרצף את הקירות מרסיסי העוגה. היצירתיות האין סופית שלך להמציא דברים יש מאין בשילוב של ההומור המיוחד לך ליוו אותנו לאורך השנים.

אבא אתה שנתייתמת בגיל צעיר מצאת בקיבוץ בית ובמשפחה עוגן.

אבא עבדת מחוץ לקיבוץ רוב ילדותנו הצעירה, יצאת עם עלות השחר וחזרת לשעות ההשכבה ועם זאת דאגת להקדיש לנו את סופי השבוע לחוויות בלתי נשכחות של: מציאת זחלי פרפרים וגידולם בבית, נסיעות לטיולים ברחבי ישראל ומומלץ להוסיף להם גם אתר ארכיאולוגי או שנים, בציר ענבים אצל הדודים ומיד לאחריו כינוס כל ילדי השכונה – שיעזרו לנו לדרוך את הענבים בגיגיות לשם הכנת יין. חיתול עם חלב התלוי על מייבש הכלים להכנת גבינה ,תחביב שהפכת למקצוע כשהוקמה המחלבה. רוב הנסיעות היו צפונה כי הייתה חייב לעבור בעבודה לוודא שהמקררים פועלים כשורה, כך למדנו על מסירות ואחריות.

למרות שבבית הספר היית שובב לא קטן, לא הפסקת ללמוד, ידיעת הארץ במכון אבשלום ויד בן-צבי, צילום במסגרות שונות עם העדפה בולטת לצילומי הטבע בשיא הדרו ושימוש בבני המשפחה כדוגמנים בפרויקטים שונים. הספגת בנו את אהבתך הגדולה לאמא אדמה ליצירה המופלאה של הטבע , הענקתה לנו ערכים של יושר והגינות, תוך הקפדה על יושרה פנימית ואהבת האדם באשר הוא.

כשהצטרפו הנכדות והנכדים למשפחתנו היית המאושר באדם, הם הצליחו לגרום לך לעשות דברים שלא ציפינו. היית האבא והסבא הכי טוב שידעת והכי טוב בשבילנו.

שרית, יריב, רקפת ומעין . זיו, מירי ושני. בר, עמר, נעמה, גוני, נטע ונגה.