בן שמעון ופרומה

יוסף נולד בשנת 1929 בדורוהוי, רומניה.

ליוסף היה אח אברהם הגדול ממנו ואחות לאה צעירה ממנו, האב עבד יחד עם הדוד בחנות שלהם לחומרי בנין, ואילו לאם הייתה חנות מכולת. המשפחה הייתה ציונית. יוסף נהג ללכת לבית-הכנסת כמו כל בני משפחתו ומגיל צעיר מאוד אהב לשיר פרקי חזנות.

בגיל 13 אולץ להפסיק את לימודיו. ביולי 1940 התרחש פוגרום בעיר לאחר נסיגת הצבא הרומני מבסרביה ובוקובינה מפני הצבא הרוסי. בפוגרום זה נרצחו 200 יהודים בעיר בצורה אכזרית. לאחר הפוגרום הטילו השלטונות הרומנים גזרות כלכליות שונות על היהודים ולהפלותם לרעה. המחוז צורף לבוקובינה "וחוקי ונזה" חלו עליו: איסור לנסוע ברכבות, הגבלת התנועה בעיר וענידת טלאי צהוב. בשלב מסוים כל היהודים מגיל 14 ועד גיל 60 גויסו לעבודת כפיה. בתאריך 8.11.1941 החל הגרוש הראשון מהעיר דורוהוי לאזור מוגיילב, בזמן זה גורשו בשבוע ימים, 12 אלף איש. בני משפחתו שיחדו אנשי משטרה ולכן נשארו בעיר. לאחר חודש הוגלה אביו למחנה כפיה ומשם חזר לאחר חצי שנה חולה ומותש. בפסח 1942 חל גירוש נוסף של היהודים שנותרו בעיר, אך לא נותר להם כסף לשוחד. הם הסתתרו בעלית גג של בית שהתפנה מיושביו בגירוש הראשון. יוסף התחפש לצועני כדי לאסוף מצרכי מזון למשפחתו. הם הסתתרו עד שהרוסים כבשו את המקום. כאשר חזרו לביתם מצאו רק קירות.

יוסף נשאר בדורוהוי עד סוף 1947, בנסיון ראשון לעלות לארץ הגיע למחנה בעתלית ומשם גורש לקפריסין, למחנה מעבר בריטי לנוער, מקפריסין שוב הגיע למחנה עתלית עם עלית-הנוער,  היה במחנה עולים של הסוכנות ברעננה, היגע לגלעד ושם גם חויל, בספטמבר 1949 נשלח להכשרה בכפר-גלעדי _ ומשם לקב' דליה, נלחם בצבאו של קאוקג'י באזור הרי מנשה. בשנת 02.1950 היגעה לרמת-הכובש במסגרת פלוגת חלוץ יחד עם צבי מאור לקראת הקמת ישוב חדש, וב- 27.07.1950 יחד עם חברים מגרעינים: רומנים, פולנים וטורקים מכל רחבי הצפון הקימו את קבוץ ניר-אליהו מול קלקיליה. לאחר תכניית העלייה לקרקע, יוסף היה מרכז משק, בהיותו סרן בצבא היה מפקד הקבוץ – מ"אז,  היה חבלן בצבא, ולאחר מלחמת  1967 היה אחראי מתאם הצבא על פינוי המוקשים באזור, (במקום רעו פרות נטושות, יוסף שהיה רפתן בקיבוץ חמל עליהן וביקש מחייליו לחלוב את הפרות, שלא תסבולנה מדלקות עטין, את החלב חלקו בין החיילים"). כמוכן מילא תפקידים בכירים בהסתדרות ובסוכנות היהודית.    ביתם של יוסף ואשתו ציונה היה פתוח לכל, למשפחה המורחבת או נקלטים חדשים בקיבוץ וגם לקבוצות המתנדבים הראשונים מגרמניה שבאו לאורך השנים.

בשנת 1953 נשא לאישה את ציונה. לזוג נולדו ארבעה ילדים: מלכה, דורון, אריאל ולילך. לזוג 11 נכדים.

יוסף נפטר בשנת 1998.

ערכה מחוברת הזיכרון יונה פלג.