תריסר מי יודע? סטטיסטיקה של המועמדות לזכייה בגביע העולם ע"פ מהמרי קיבוץ ניר אליהו:

המונדיאל החל זה מכבר, ובטורניר ההימורים המקביל שאורגן בקיבוץ, בחרו חובבי ההימורים בתריסר מועמדות לזכייה במונדיאל: ארגנטינה, ברזיל, ספרד, גרמניה, אורוגוואי, אנגליה, בלגיה, הולנד, איטליה, פורטוגל, צרפת ומכסיקו. מה אומרות הסטטיסטיקה ותוצאות העבר על סיכוייהן?

ראשית נדגיש ונבהיר, הסטטיסטיקה היא לגבי העבר, ובעזרתה מנסים לנבא את העתיד בהנחה שלכל תופעה בעולמנו יש איזושהי תכונת מחזוריות. כמובן שמה שיפה בכדורגל – זה שאנחנו עדיין לא פיצחנו את הסוד, וכך הוא נשאר מסתורי ומרתק עד שריקת הסיום או אחרון הפנדלים…

על מנת להתמקד, נבצע אלימינציה של המועמדות: כבר בקרב מהמרי ניר אליהו ניכרת סלקציה עצמאית שכזו: מתוך 32 משתתפות בגמר גביע העולם שייערך בברזיל – הימרו חברינו על 12 נבחרות מתוך 32, כלומר רק 37.5% מן המשתתפות בטורניר שהן קצת יותר משליש. לסלקציה זו נקרא בשם "חוכמת ההמונים" – ומסתבר שבמדע העתידנות מייחסים לה חוש נבואי לא מבוטל של עד 60% דיוק בחיזוי העתיד. חוכמת ההמון הזו מבוססת על ידע וניסיון, שיקולים ונימוקים של הרבים, ומן הסתם יש בה גם מקח טעות. על חוכמה זו בין היתר מבוססת גם הצלחתה היחסית של הדמוקרטיה על פני שיטות ממשל אחרות. סביר להניח שהמהמרים לוקחים בחשבון את התרשמותם ממשחקי הנבחרות, טבלת הדירוג של פיפ"א, נהיית הלב (במקרה של אנגליה למשל…) וכן את זכרונם מביצועי העבר, רשימת השחקנים ומחירי השוק שלהם, שערי ההימורים, זהות המאמן, השפעת הביתיות, האקלים (טמפרטורה, לחות אבל גם האווירה) ועוד שיקולים שלא כולם מדידים. ואולם אם נחזור רגע לסטטיסטיקה מדידה, הרי שנתון מעניין הוא כל כמה שנים זוכה נבחרת חדשה במונדיאל? קשה לכמת "מסורת" – אך מהנתונים עולה כי רק שמונה נבחרות עד כה זכו להניף את גביע העולם בכדורגל. שמונה מתוך יותר ממאתיים (!) הנבחרות החברות בפיפ"א FIFA. גם אם מוסיפים את כל הפיינליסטיות (אחת מהן צ'כוסלובקיה – כבר אינה קיימת כמדינה ופוצלה לשניים) אנו מגיעים בסה"כ לתריסר נבחרות, וגם כאן – יש חזרה על המספרים (ברזיל – 5 זכיות ושתי סגנויות, איטליה – 4 זכיות ושתי סגנויות, גרמניה – 3 זכיות ו-4 סגנויות, ארגנטינה – 2 זכיות ו-2 סגנויות, אורוגוואי – 2 זכיות, צרפת – זכייה וסגנות, הולנד – 3 סגנויות, הונגריה וצ'כוסלובקיה – 2 סגנויות כ"א, ורק לשתי נבחרות אין חזרה – ספרד – עם הזכייה האחרונה עד כה, ושוודיה עם סגנות (בביתה בשנת 1958). ה"משפך" הזה ממשיך כשבוחנים את מקומות 3 ו-4 – אבל הרעיון ברור. אם בודקים בכל כמה שנים נוספת אלופה חדשה נגלה דפוס מעניין של שתי פירמידות עד כה עם שני קודקודים, כאשר בהנחה שהמחזוריות קיימת – צפויה להמשיך מגמת הירידה – כך שהזוכה החדשה התשיעית – תוכתר בחום המדבר של קטאר, ב-2022: הזוכה הראשונה אורוגוואי הוחלפה כעבור 4 שנים ע"י איטליה, שבתורה הוחלפה בחדשה לאחר 20 שנים נוספות בגרמניה המערבית, לאחר מכן עברו עוד 4 שנים לאלופה חדשה, 12 ו-20 ומאז הפירמידה השנייה יורדת בהתאמה. האחרונה לחדש היתה ספרד שזכתה בדרום אפריקה ב-2010, והיתה הזוכה הראשונה ממדינות אירופה שזוכה מחוץ ליבשת הישנה, מה שמביא אותנו לנתון הסטטיסטי המובהק הבא: אף נבחרת שאינה מאמריקה – לא זכתה מעולם על אדמת אמריקה. המובהקות הזו כמעט סימטרית – פרט לברזיל שזכתה ב-1958 על אדמת שוודיה (וגם ב-2002 על אדמת אסיה ביפאן/קוריאה). ישנם הסברים לכך – כעניין האקלים, החום והלחות שמשפיעים על קצב המשחק, האווירה ביציעים ומחוצה להם המשפיעה על הבטחון העצמי של השחקנים וכלה בפירמידת הצרכים של מאסלו שעדיין בסיסית יותר בקרב רוב עמי אמריקה הנמצאים ברובם בשלבים של "חברה ושייכות" ו"כבוד והערכה" מאשר "הגשמה עצמית".

יהיה זה אם כן לא מופרך לקבוע כבר כעת כי הזוכה במונדיאל הקרוב תהיה מקרב השמונה, כל זוכה אחרת תהיה לא פחות מהפתעה מרעישה, סנסציה של ממש. מכל מקום על מנת לכבד את הימורי חברינו כולם -נעבור אחת אחת על כל אחת מהנבחרות, מהסוף להתחלה על מנת להעלות את העניין, כשנרשמו 50 מהמרים, כשנפתח עם המועמדות עם מספר הקולות הנמוך ביותר:

מועדון 2% – הנבחרות שקיבלו כל אחת קול אחד מתוך 50 מהמרי ניר אליהו במונדיאל:

פורטוגל – קיבלה 2% מקולות מהמרי ניר אליהו כמי שתזכה במונדיאל בברזיל בפעם הראשונה בתולדותיה. אז עם כל הכבוד לשנה הפנטסטית של רונאלדו במישור האישי והקבוצתי – תצטרך זו להתמודד עם סטטיסטיקה מאתגרת: ללא אף תואר בזירת הנבחרות, והופעה בודדת בגמר בינ"ל גדול (שהתקיים על אדמתה שלה) פורטוגל היא אחת הנבחרות המועמדות עם המסורת הדלה ביותר במונדיאלים: זוהי לה הופעתה השישית בלבד בגביע העולם (30% העפלה) עם הישג שיא אי-שם בשנת 1966 עם יוזביו (שהיה אז כוכב לא פחות גדול מרונאלדו כיום – וגם סיים את הטורניר כמלך השערים) שהוביל את פורטוגל למקום השלישי על אדמת אנגליה, שמאז לא שוחזר. 40 שנה מאוחר יותר השתתף רונאלדו בהישג השני בטיבו בהיסטוריה של פורטוגל בזירת הנבחרות – מקום 4 בגביע העולם שנערך בגרמניה ב-2006, כשבמונדיאל העוקב בדרום אפריקה – עם ציפיות בשמיים נפרדו הפורטוגזים מהטורניר כבר בשלב שמינית הגמר. אם לשפוט לפי העבר פורטוגל תתקשה אם בכלל לצלוח את שלב הבתים, דבר שמעולם לא עשתה במרחק של אוקיאנוס מהבית, כאשר אולי העובדה שברזיל היא קולוניה פורטוגזית לשעבר יכולה לסייע במשהו לתחושת הביתיות, לצערי לפי היסטוריית המונדיאלים פורטוגל צפויה לטבוע בים של זיעה ודמעות ורונאלדו יחזור הביתה ללא שהצליח גם הפעם להוסיף תואר לאומי לאמתחתו. הישג מקסימלי רבע גמר שיפגיש אותה עם ארגנטינה של מסי ומשם הביתה. סביר יותר שרונאלדו וחבריו יארזו כבר אחרי שלב הבתים ויתחילו להתאמן לקראת היורו, או במקרה של רונאלנדו מה שיותר מעניין אותו קריירת המועדונים ונעל הזהב…

מכסיקו – הצנועה השתתפה בלי ששמנו לב כבר 14 פעמים במונדיאל וגם אירחה אותו פעמיים, והיא אגב הנבחרת היחידה שאירחה כפליים ולא זכתה בשתיהן (סטטיסטיקה שלברזיל סיכוי ריאלי להצטרף אליה במונדיאל הנוכחי שיהיה ה-15 בהשתתפות מכסיקו – 75% העפלה) מתוכן 5 פעמים העפילה לשמינית הגמר ופעמיים (כשאירחה) הגיעה עד לרבע, ומאז 1986 בכל פעם שהעפילה הגיעה לפחות לשמינית הגמר. עם הקהל והאקלים ושחקנים שרובם משחקים ביבשת וירגישו בבית – תעפיל לפחות לשמינית הגמר, כאשר לפחות סטאטיסטית (לפי מפגשים במונדיאל) היא תקווה שלא לפגוש את צ'ילה אלא דווקא את הולנד ובקונסטלציה מסויימת היא בהחלט יכולה להעפיל לרבע הגמר (שם תפגוש את איטליה, אורוגוואי או קולומביה) ואולי אף לקבוע היסטוריה ולהעפיל לראשונה בתולדותיה לחצי הגמר – שם בכל מקרה תסתיים ההרפתקה מול ברזיל המארחת שתנקום את ההפסד בגמר האולימפיאדה של לונדון 2012 (אם איטליה או אורוגוואי לא תעשנה זאת קודם לכן…).

צרפת – היא נבחרת הפכפכה וקשה מאד לחיזוי, עם לא מעט "חורים" בהיסטוריית המונדיאלים שלה ובסה"כ 13 הופעות עד כה ו-70% העפלה, כשרוב הישגיה הושגו על אדמת אירופה (זכייה בבית ב-98 מקום שני בגרמניה 2006 ומקום שלישי יובל קודם לכן בשוודיה, ומקום 4 בספרד 82) – כשההישג היחיד על אדמת אמריקה הושג במקסיקו 86 כשהנבחרת של פלאטיני הגיעה למקום ה-3. את הבית שלה בו דורגה שנייה היא תסיים (ככל שההיסטוריה תחזור על עצמה) במקום הראשון – מה שיאפשר לה לחמוק ממפגש עם ארגנטינה של מסי בשמינית, והיא תודח ככל הנראה רק ברבע הגמר. כל הישג מעבר לכך ייחשב להישג אדיר של המאמן (זוכה גביע העולם בעצמו כשחקן) דידייה דשאן.

איטליה – הנבחרת הלא מוערכת הכי מעוטרת בתולדות משחקי גביע העולם עם 18 הופעות עד כה (90% העפלה) 4 זכיות (באיטליה, צרפת, ספרד ובגרמניה), פעמיים סיימה במקום השני (במכסיקו וארה"ב), מקום 3 (באיטליה), מקום 4 (בארגנטינה), רבע (בצרפת), שמינית (פעמיים – במכסיקו ובמונדיאל שהתקיים ביפן ובדרום קוריאה). אם לסכם – אז מועמדת לגיטימית לקחת את התואר ולהשתוות עם ברזיל על אדמתה, אבל זה כנראה לא יקרה – מאחר ואיטליה מעולם לא זכתה מחוץ לאירופה, ומאחר והיא אמורה לפגוש אחת מתוך שלוש נבחרות שלהן עדיפות סטטיסטית מובהקת במפגשים ביניהן והן הולנד או ספרד בשמינית ובכל מקרה את ברזיל בחצי הגמר – כך שהסיכוי מבחינת ההסתברות שתצליח לשבור שלוש פעמים את הסטטיסטיקה ולעלות לגמר הוא קלוש. עם זאת איטליה רגילה להפתיע אותנו – וכל זכיותיה התרחשו במקביל למשבר כלכלי או חברתי גדול בבית (הפאשיזם בשנות ה-30, 1982, 2006)…

בפעם הבאה נמשיך לנבחרות שקיבלו קצת יותר סיכוי אצל מהמרי ניר אליהו, בתקווה שעוד לפני סוף המונדיאל נספיק לפרסם את הסקירה על כל הנבחרות בזמן אמת… גם כך יוצא ארוך…

רשם: נימרוד