תריסר מי יודע? – המשך – חלק ב' – ארצות השפלה ועוד…

הנבחרות עליהן הימרו בין 4% ל-8% ממהמרי ניר אליהו:

בלגיה המועמדת לתפקיד "הסוס השחור" של המונדיאל עם נבחרת צעירה וברוכת כישרון לא באמת תזכה במונדיאל, אבל היא בהחלט עשויה לשחזר את הישג השיא שלה מגביע העולם במכסיקו 1986 אז סיימה במקום הרביעי. זוהי לה ההופעה ה-12 (60% ההעפלה) במונדיאל ושנייה ברציפות, וכמו אז עמד בשער אחד מגדולי השוערים בעולם (ז'אן מארי טפאף מבאיירן מינכן – בתפקיד טיבו קורטואה של היום) והקשר הצעיר אנצו שיפו ליהטט על המשבצת של עדן הזארד. בתקופה ההיא עוד נחשבה הליגה הבלגית לאחת הטובות באירופה כשמכלן של אלי אוחנה זכתה בגביע המחזיקות ואילו אנדרכלט בגביע אופ"א. ה"שדים האדומים" נעצרו אז רק ע"י שני סלאלומים של הגדול מכולם דייגו ארמנדו מראדונה (בתפקיד מסי)  בדרכה של ארגנטינה לתואר. גם ההישגים המשניים של הבלגים (ארבע פעמים בשמינית הגמר) מתחלקים בין טורנירים באירופה (ספרד, איטליה) ושאר העולם (ארה"ב יפאן ודרום קוריאה) – ורומזים שלבלגים בהחלט סיכוי סטטיסטי להתקדם במעלה הטורניר – ואולם תהיה זו הפתעה מרעישה אם תצליח הנבחרת הצעירה לשחזר את הישגי שנות ה-80 מכיוון וכבר ברבע הגמר צפויה בלגיה להתמודד עם ארגנטינה או גרמניה – נבחרות שלפחות לפי הסטטיסטיקה עדיפות עליה בהרבה (וזאת אם תעמוד בתחזיות ותסיים ראשונה את הבית). לעומת זאת אם מיקום הבתים יפגיש אותה עם ניגריה, ארה"ב, פורטוגל או גאנה – אזי ביום בהיר ניתן לראות מבלו הוריזונטה (האופק היפה) את חצי הגמר… שם לכל המאוחר תפגוש את ארגנטינה ומסי ותודח.

הולנד – מגיעה לדרום אמריקה ממש כמו ב-1978 על מנת להשלים את המשימה שלא הושלמה ארבע שנים קודם לכן – רעבה ונקמנית ובין הנבחרות האירופאיות שהישגיהן באמריקה אינם נופלים מאלה שבבית. האם הפעם תצליח? הולנד הגיעה שלוש פעמים למקום השני לאחר שהפסידה בגמר: פעם אחת בגרמניה, פעם שנייה בארגנטינה ובפעם האחרונה במושבה לשעבר דרום אפריקה כשבסך הכל תהיה זו הופעתה העשירית במונדיאל – 50% העפלה מהם הגיעה גם למקום הרביעי (בצרפת), ופעמיים לשמינית הגמר (איטליה, גרמניה). אולי בגלל האחוז הגבוה של הולנדים ממוצא סורינאמי בהרכב האורנג' (עוד מושבה הולנדית לשעבר ואחת משכנותיה הקטנות של ברזיל מצפון – ליבו של האיזור הטרופי) נראה שהנבחרת מתאקלמת טוב יותר מיתר האירופאיות – ובכל מקרה הולנד היא הנבחרת היחידה שמבחינה סטטיסטית במפגשים ביניהן במונדיאל נותנת פייט לברזיל ואף מנצחת אותה בנקודות. במידה ותעמודנה בציפיות תיפגשנה בוודאות לפני משחק הגמר  – והשאלה היחידה היא איזו סטטיסטיקה תגבר? – זו של מפגשים ישירים במונדיאל? או הישגים באמריקה? נראה שאם יש אירופאית שמסוגלת ללכת במונדיאל עד הסוף ולשבור את סטטיסטיקת הזכיות של הנבחרות האירופאיות באמריקה זו הולנד, ואולם היא תצטרך לגבור בדרך על סטטיסטיקת הלוזרית הנצחית שמגיעה עד לבאר ובועטת בדלי… מעניין ששתי ארצות השפלה זוכות לאותו סיכוי ממהמרי ניר אליהו -4%, בכל מקרה לפני ברזיל תצטרך ההתקפה הטובה בטורניר עד כה להתגבר על ההגנה והשוער הטובים בטורניר שספגו שער בודד והצליחו לעצור את ניימאר…

ומארצות השפלה להשפלה… נבחרת שהסטטיסטיקה שמה אותה במקומה היא מולדת המשחק: אנגליה – נבחרת ולה מסורת מונדיאלים ענפה שהשתתפה עד כה ב-13 מונדיאלים (בברזיל יהיה ה-14 – 70% העפלה) ואפילו זכתה באחד בביתה שלה ב-1966. אלא שעד אז, ומאז (כמעט יובל) לא הגיעה לצמרת הכדורגל העולמי וההישג המשמעותי ביותר שלה הוא הפסד בחצי הגמר באיטליה 1990 (כמעט חצי יובל), כלומר הישגיה של "נבחרת שלושת האריות" הגם שהם בינוניים ביחס למעצמות הכדורגל העולמיות – תלויים במידה רבה בביתיות, בקהל ובאקלים האירופי – כאשר במגרשי אירופה מצליחים האוהדים האנגלים הנאמנים ליצור אווירת ביתיות ואף דומיננטיות יחסית שעוזרת לדחוף את נבחרתם האפורה. הנבחרת הגיעה עוד שש פעמים לשלב רבע הגמר(שליש מהן באירופה והיתר בצ'ילה, מכסיקו, דרום-קוריאה ויפאן) וכן שלוש פעמים לשלב שמינית הגמר בשתיים מהן באירופה (ספרד, וצרפת) והשלישית והאחרונה בדרום-אפריקה – גם שם הרגישו האוהדים האנגלים בבית. לאור זאת – טווח היכולת של אנגליה מחוץ ליבשת הישנה נע בין רבע גמר שייחשב הצלחה כבירה, לאי-העפלה מהבית המוקדם שהוא "בית-מוות" אמיתי. גם כאן היתרון של האנגלים כרוך בקהלם הנאמן שעמד על יחס של 1:40(!) על כל אוהד איטלקי (ועדיין אנגליה הפסידה…) בהנחה מבוססת סטטיסטיקה שאנגליה תעלה מהמקום השני (אם בכלל) "בבית המוות" צפויה לה הגרלה נוחה יחסית (מול מנצחת בית ג' – קולומביה, יוון, חוף השנהב או יפאן – כולן עם מסורת וסטטיסטיקה נחותה משלה) ובמקרה הטוב תוכל להן בכדי להפסיד למנצחת הבתים א' ו-ב' שככל הנראה תהיה ברזיל ברבע הגמר, שגם לפי הסטטיסטיקה ביניהן – תהיה תחנה אחרונה בהחלט עבור נבחרת שלושת האריות. עם זאת לפי הטבלה הפנימית בבית אנגליה לא אמורה לעלות כלל מהבית המוקדם – מה שיחזיר אותה הביתה מוקדם מהצפוי וישבור סטטיסטיקה אחרת לפיה בעשרת המונדיאלים האחרונים אליהם העפילה – תמיד עברה את שלב הבתים. נכתב לפני ההדחה.

לגבי הנבחרת האחרונה ברשימה זו התלבטתי אם להכניסה כ"ראש לשועלים" או להשאירה לחלק השלישי כ"זנב לאריות", אך בסוף בשל השעייתו של סוארס מהנבחרת השארתי אותה באיזור משפחת הכלביים… בכל מקרה לפחות מהבחינה הסטטיסטית אורוגוואי היא מקרה מעניין ביותר בו אומה של שלושה וחצי מיליון איש מצליחה להעמיד נבחרת שמשתתפת זו הפעם ה-12(60% העפלה וגם זה לאחר שבשנות ה-30 בחרה פעמיים להחרים את המונדיאלים באיטליה ובצרפת בשל העובדה שהמעצמות האירופאיות לא שלחו את נציגותיהן למונדיאל הראשון שנערך באורוגוואי) זכתה פעמיים בגמר הגביע העולמי והגיעה ארבע פעמים נוספות למקום הרביעי, זאת בנוסף ל-15 זכיות (!) ב"קופה אמריקה" (יותר מכל נבחרת אחרת ובהרבה) מה שהציב אותה בראש הטבלה הפנימית עם ברזיל וארגנטינה – ולפיכך מועמדת ראשית לזכייה במונדיאל הנוכחי. גם הגביע הקודם של אורוגוואי הושג באיצטדיון המרקאנה – כך שחזרה לזירת הפשע נראתה אך טבעית – אך כשהפושע הראשי הורחק ע"י פיפ"א – הסטטיסטיקה האחרונה מלמדת שבלעדיו אורוגוואי היא חצי אורוגוואי ולכן לכל המאוחר תיפרד מהמונדיאל הנוכחי במשחק רבע הגמר מול הסלסאו שינצלו את היעדרו של סוארס לנקמה היסטורית על מה שמכונה בברזיל "אסון המרקאנה" – הפסד גביע העולם במשחק מול אורוגוואי מול 199,854 צופים בשנת 1950. הדילמה אם כן היא לא פשוטה – ממש כמו הדילמה שעמדה בפני ראשי פיפ"א כיצד לנהוג בפרא אדם הטוב בעולם. אך מאחר ופיפ"א כבר הכריעה עבורנו, למורת רוחם של נשיא אורוגוואי, דייגו מראדונה, ראשי ליברפול והננשך קייליני עצמו – הרי שהנבחרת הלוחמת של טבארס ללא השפיץ הנשכני שלה תיאלץ להיכנע לצהובים כחולים מברזיל.

בפעם הבאה והאחרונה נתייחס לארבעת המועמדות המובילות ע"פ מהמרי ניר אליהו וסיכוייהן לזכות. אחת מהן כבר אמנם בבית – אבל אם עוברים על הסטטיסטיקה – מבינים שמראש לא היה לה סיכוי…

רשם: נימרוד