קריאה למנהיגות

חברים וחברות יקרים,

הגעתי ויצאתי מהאסיפה אתמול בתחושה קשה.

אני חושב שאנחנו חברה במשבר. אנחנו עוברים שינוי – מצד אחד קלטנו משפחות שלא מכירות את העבר והתרבות של ניר אליהו (ואני בתוכן), מצד שני יש קבוצה שפינתה מקום בהנהגת הקיבוץ לשכבה שנכנסה, יש קבוצת בנים שעומדים על הר סיני ומסתכלים על ארץ ישראל בעיניים כלות, המנהל משנה את חוקי המשחק, מצבנו הכלכלי משתנה ועוד.

יש לנו טווח אפשרויות בתור קהילה, בקצה האחד לדאוג איש איש לעצמו ולצרכיו המיידים או בקצה השני לקבל החלטות שלוקחות בחשבון שאנחנו רוצים לחיות כאן יחד בערבות הדדית ושמחה עד קץ הדורות.

מה שקורה לנו, לא חייב לקרות כמו שהוא קורה. לא בכל מקום, קבוצת חברים שיש לה צורך מסוים אוספת חתימות ומגיעה לאסיפה, לא בכל מקום אין הדברות בין החברים השונים ונפגשים רק באסיפות שבהן קשה לשאול שאלות או להביע דעות.

אני יודע שהבעיות המיידיות בוערות אך חשוב להבין כי לפעמים הפתרון המיידי וקצר הראות, מחירו גבוה יותר. אנחנו כבר משלמים בתור קהילה מחיר כבד על חוסר התקשורת, על העדר תהליך של בניית הסכמות מחודשות ומשותפות בין חלקי הקהילה השונים.

אני קורא להנהלת הקהילה בראשות נמרוד לקחת אחריות על התהליכים והמשמעותיות החברתיות שלהם, לייצר שיח של שולחנות עגולים של חברי הקהילה השונים או דרך אחרת. קהילה לא מתקשרת במיילים או מצגות. אנשים מדברים ביניהם, לומדים את הצרכים והרצונות השונים ומנסים להגיע להבנות.

אנחנו קהילה חזקה עם אנשים מוכשרים וכוחות מדהימים. אנחנו צריכים הנהגה מחברת, משתפת, פתוחה שמעודדת דיאלוג וריבוי דעות ויש לה את הרצון והכלים לאפשר קהילה חיה תוססת וחיובית.

חברים וחברות, בואו ניקח את המחלוקות והמקום הלא פשוט שהגענו אליו כהזדמנות להתקרבות ובנייה של קהילה חזקה. ⁠

עירד

  • עמרי

    עירד, תודה על מכתב חשוב. מסכים עם כל מילה. מצטרף לקריאה ומוכן להתגייס.

  • תודה לעירד על הפתיחה לשיח

    עירד אני מסכימה איתך כמעט בכל. זה אפילו רצוי לדעתי לקחת לפעמים שני צעדים הצידה וקצת למעלה, כי ההתבוננות מפינת האולם מאפשרת תובנות שאינן מתאפשרות ממרכז הסיר הרותח.
    כמו שאיז'ו ואחרים ציינו, תארגנות ההורים הגיעה בגלל תחושה מתמשכת של קפאון ואי התייחסות מצד הנהלת הקהילה. וכמו שקורה בתהליכים קבוצתיים בדר"כ, כל אחד מייד מגדיר את עצמו כ"אנחנו" לעומת "הם". אלו תהליכים מסוכנים לחברה קטנה כמו שלנו, ששואפת להגדיר עצמה כקהילה שחיה חיים משותפים, על כל רבדיהם ורב-גוניותם.
    מסכימה אתך שנחשפו בקעים עמוקים, חשדנות, וחוסר הקשבה אמיתית לצרכים ובעיות. לעומת זאת, כן נוצרה באסיפה (לדעתי) הסכמה שקטה ולא מוצהרת שצריך לתת חשיבות עליונה לתהליכי הקליטה, ושלא ניתן יותר לגרור רגליים. היוזמה של הנהלת הקהילה לחשב מהלכים מחדש היא ברוכה, אך כיוון שהיא באמת רדיקלית, היא מחייבת תהליכים חברתיים משמעותיים.
    מסכימה אתך שנדרש להובלה של תהליכים כאלה מישהו מבחוץ, וההשקעה הכספית בעזרה כזו היא זניחה לעומת התוצאות האפשריות (הן הטובות והן ההרבה פחות טובות).
    ועוד אני רוצה לציין את האיפוק הרב שנקטו רוב המשתתפים. זו תעודת כבוד לאסיפה שלנו. הקשבה לצרכיו ולכאביו של הזולת, וכבוד לדעות שונות משלי הם מפתח להידברות בינינו. בתקווה שנצליח,
    נטע

  • סמדר

    תודה עירד.
    הדיונים מציפים את הפערים, את הצורך בשיח ובניית גשרים.
    לצערנו, כרגע בעיקר נוצרים מחנות.
    מצטרפת לבקשה להוביל מהלך של דיבור והסכמות על הדברים שחשובים לנו בקהילה, רק טוב ייצא מזה.
    סמדר

  • נדב רונן

    כל מילה בסלע!

  • דור

    חותם על כל מילה. יש אתגרים ויש אנשים מעולים, אז אין סיבה שלא נצליח להתגבר על הקשיים. פשוט צריך לדבר האחד עם השני.

  • עומר קורדובה

    הרבה מילים יפות ונכונות. אני מציע שתרים הכפפה ונעבור למעשים.
    מצד שני כאשר מפילים החלטות כגון 100,000 שח על הקבוצה שצופה מהר סיני. זה לא בדיוק מהלך שיקרב כאן לבבות. אלא יגרום לתוצאה הפוכה לחלוטין.

    • אבישי

      השאלה היא האם 100 אלף שח על חשבון רווחים עתידיים נכנס לגדר המושג הידוע הטבה למי שאינו חבר המהווה שינוי תקנון במסווה… ובאותו עניין רציתי לשאול את מביני העניין האם העובדה שבמסיבות הקיבוץ בני המשק מקבלים הנחה בכניסה גם מהווה "הטבה למי שאינו חבר" אם כן הייתי רץ עם זה לרשם האגודות יש גבול.

      • .

        לא ברור לי מה לגבי סבסודים ודיבדנדים, אבל די ברור לי שמתן זכות הצבעה באסיפה והבנייה השיתופית מצריכות שינוי תקנון ברוב מיוחד. אני מקווה שעל זה אין ויכוח. כמו כן, אם רוצים לתת הנחה על חשבון דיבידנדים או כל הנחה אחרת בדמי קליטה, לדעתי מן הראוי שכל הנקלטים בעבר גם יהנו ממנה.

        • אבישי

          תגובה המעידה על חוסר הבנה מוחלט של החלטות הקיבוץ. עצוב מאוד

          • .

            יסביר כבודו

  • רעיון לפתרון אפשרי

    לפי דעתי דמי הכניסה\תשתיות שנגבים ונגבו בעבר הינם גבוהים מאוד. אין שום סיבה שחבר חדש ישלם לקיבוץ מעל 200 אלף ש"ח על כמעט כלום. במקום זאת עדיף אולי שהחברים החדשים ישלמו את הסכום הזה למנהל, יוסיפו עוד כמה גרושים ויקבלו אישורי בנייה כבר מחר. או בעצם אולי מחרתיים כי מחר שבת. אז גם יוכלו להתקבל כחברים מן המניין, עם זכויות וחובות כמו שאר החברים.

  • אחד בשם עצמו

    אז מי הראשון שירים את הכפפה ויקח יוזמה לשינוי חברתי – הידברותי? אולי זה שהציע? אולי "הנהגת הקיבוץ"?

    • עירד

      המציע ישמח להרים את הכפפה ולקבל כתב מינוי והתחייבות מההנהלה לתהליך. האם המגיב יאות להצטרף?
      מוזמן לפנות אלי בפרטי

      • אחד בשם עצמו

        מסכים עם כל מילה.
        מוכן להתגייס ברגע האמת.

  • אינדל

    דיבורים כמו חול ואין מה לאכול

  • שניים בשם עצמו

    נקודה לשימור מעטי מעט:
    התגייסות "המחנות" לכל אורך הערב להבאת, העברת והזרמת כוסות מים למציג, מנחה ומנהל האסיפה.
    נקודה לשיפור מיני רבים:
    העוגיות.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מברכת על הצעתו של עירד ועל נכונותו להרים את הכפפה. דפנה

  • עמיקם בארכיון

    ברכות לעירד אייכלר יו"ר עמותת "שכולו טוב" העוזר לבעלי נכות נפשית להשתלב בקהילה על קבלת פרס באו"מ ב 22 בפברואר, המודל של העמותה כבר
    זוכה להכרה בינלאומית.
    (פרטים נוספים ב YNETׂ)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.