היסטוריה

צפונית-מזרחית לכפר-סבא, על גבעות החמרה של השרון, צופה על המורדות המערביים של השומרון ובגובה 80 מ' מעל פני הים, שוכן קיבוץ ניר-אליהו. הקיבוץ משתייך למועצה האזורית דרום השרון.

ב-27 ליולי 1950, י"ג באב תש"י, עלו על הקרקע ראשוני המתיישבים. גרעין יוצאי תורכיה וחניכי עליית הנוער מרומניה ופולין, שאת הכשרתם קיבלו בקיבוצים כפר-גלעדי, עין-חרוד, גל-עד ואשדות-יעקב, התאחדו לקראת העלייה על הקרקע. המניע להתיישבות באזור זה היה בעיקר בטחוני ונבע מן הצורך לתגבר את ישובי האזור ולחסום את הגבול למול העיר קלקיליה, ששדותיו של המשק נושקים לפאתיה, עובדה שהובילה לחבלות בציוד, במבנים וביבולים.

במלחמת ששת הימים נפגע המשק קשות בהפגזות ירדניות ממוצבי קלקיליה (6/6/1967). בעקבות האינתיפאדה והחדירות לפיגועים, ובעקבות סלילתו של כביש 6 (חוצה ישראל) ממזרח לקיבוץ הוקמה מערכת אבטחה וחומה בגובה 8 מ' המגנה על הכביש. בקיבוץ הוקמה גדר אלקטרונית, תאורה וקיר המגן על הקראוונים.

קיבוץ ניר-אליהו משתייך לתנועה הקיבוצית ונקרא על שמו של אליהו גולומב, מבכירי המפקדים בארגון "ההגנה" במאבק הישוב כנגד השלטון הבריטי לפני הקמת המדינה.

במרוצת שנות קיומו הצטרפו לקיבוץ בעיקר גרעינים מ"התנועה המאוחדת", "הנוער העובד והלומד" ומתנועת "הבונים" בדרום-אפריקה ובמקסיקו.

ציוני דרך

• יולי 1950-  העלייה על הקרקע: הקיבוץ הוקם כנקודת משלט מול מובלעת קלקיליה, אחד מחמשת קיבוצי הנח"ל הראשונים,  מאז ועד היום נחשב לישוב 'קו התפר"
• 1967- במלחמת ששת הימים נפגע המשק מהפגזת הצבא הירדני שישב בקלקיליה וחרבת צופין עד כיבושם
• שנות ה- 50 וה- 60 הצטרפות לקיבוץ של חניכי תנועות נוער מישראל, הגדול שבהם גרעין 'בתלם' ב-1954, חברות נוער, בוגרי 'הבונים דרור' מדרא"פ ומכסיקו, ומתנדבים מאירופה
• 1973- הוקם 'פלסטניר' – מפעל לאריזות פלסטיות
• 1978- מעבר ללינה משפחתית
• שנות ה-80 – 'משבר חובות הקיבוצים', יחד עם רוב קיבוצי התנועה נקלע ניר אליהו למצב קשה, בעקבותיו עזיבה ודעיכה דמוגרפית
• 1986- פתיחת 'הפשפשוק', שוק פתוח שפעל בשבתות ונסגר בלחץ הלובי החרדי
• שנות ה-90 – חברים יוצאים לעבודה מחוץ לקיבוץ, הפרטת החשמל, המזון הרכב והלימודים. מכירה והשכרת שירותים ללקוחות חיצוניים כמו: מערכת החינוך, גן אירועים סביב הבריכה, ענף המזון ועוד. בשלהי העשור נסגרו הלולים
• 2000- שותפות רן – איחוד רפתות עם קיבוץ רביבים
• 2003–2007 – נחתם 'הסדר החובות ' והפרדת המשק וקהילה, תיאגוד נפרד לענפי הקיבוץ. התנהלות הקיבוץ ב'מודל המשולב'
• 2007- מעבר למודל 'רשת הבטחון'
• 2008- לראשונה חולקו רווחים לחברי הקיבוץ

הרחבה אודות הגרעינים שעלו על הקרקע

הגרעינים שעלו על הקרקע מורכבים מחמישה גופים:

• גרעין מכפר גלעדי יוצאי תורכיה "אלומה". הגיעו לארץ ב -1949. מהידועים: קרודו, פרסקו. כולם עזבו את נ"א בשלבים שונים.
• חברת נוער ז' הבונים מטרנסילבניה (רומניה) שקיבלו חינוכם בכפר גלעדי. במשק נותר צבי מאור.
• חברת נוער יוצאי רומניה השתייכו ל"דרור הבונים". הגיעו לארץ ב-27/12/1947, לאחר שישבו במחנות ההסגר בקפריסין. שנתיים התחנכו בקיבוץ גלעד ואח"כ עברו לכפר גלעדי. מהידועים: בן ציון, בלוש, איסר אברהם. במשק נותר יוסף קושמרו ז"ל.
• חברת נוער יוצאי פולין ורוסיה וכמה מרומניה התחנכה בעין חרוד. במשק נותרו: הניה שוורץ, חנה מאור, זאב כספי (ולולה), משה קאופמן. אליהם צורפה קבוצה שהיתה חלק מח.נ. יוצאי טרנסילבניה (רומניה) שהתחנכה באשדות יעקב והועברה לעין חרוד בסוף 1949. במשק נותר: מיקי שוורץ. ידוע: אברמלה אהרון.
• קבוצת נוער כולם בנים יוצאי סוריה שנמצאו באשדות יעקב לאחר מלחמת השחרור. גויסו לנח"ל ולא חזרו לנ"א.

כל חמשת הגופים היוו את גרעין "אל הניר" שעלה והקים את קיבוץ ניר אליהו 27.7.1950

ב-1951 הגיע גרעין תורכי מתורכיה במגמה להשלים את נ"א. לילה ראשון בארץ ישנו במשק ואח"כ הועברו להכשרה בכפר גלעדי. ב-1952 השלימו את ניר אליהו. במשק נותרו: ציונה קושמרו ז"ל, לאה מזרחי, אסתר לוי.
ידועים: משה אלחלל, צ'יפרוט, סריוס, חביב.

* בתקופה זו הצטרפו בודדים: יעקב מזרחי, יצחק לוי, חיים סגל ז"ל, קפויה.

קבוצה נוספת הצטרפה למשק "הגרעין הלוחם " שהגיע מתורכיה. שהו תקופה בקיבוץ גברעם. התגייסו לנח"ל והשלימו נ"א ב -1952. במשק נותר: אברהם תקומי

ענפי המשק העיקריים שהיו ואינם:

כרם, כותנה, גידול סייפנים (פרחים), דיר כבשים, מכוורת, גן ירק, סנדלריה, ה'פשפשוק", פלחה, כרמי זיתים, גידול אווזים, מספוא, לול פטם, 'חוות ההפתעות', פאב-מועדון-דיסקוטק 'הבקבוק', שותפות בחברת NTC מחשבים ובגידול דשא מוכן ועוד.

ענפי המשק כיום:

גן האירועים המצליח  'עדן על המים'", שותפויות: במפעל 'פלסטניר', ברפת "רן 2000', גד"ש, פרדס ומטעים, בתחנת דלק 'אלון'.  'מעדניר' – יצרן מזון מורשה, הרשאת שימוש בדירות ושטחי מסחר, יזמויות של חברי הקיבוץ, עובדי החוץ וענפי השירות ועוד.

רשימת מזכירי הקיבוץ לאורך השנים

• חוה פ. – 10/6/1950
• קרודו – 23/1/1951
• שמואל ל. – לא ברור מתי נבחר אך באסיפה 5/4/1952 ביקש להחליפו ובמקומו נבחר פרסקו
• שרה אנדראי – 21/8/1952
• סיריוס אברהם – 14/9/1953
• אברהם תקומי – 17/10/1953
• יוקי לוטן – אוקטובר 1955
• אורי תמרי – 15/9/1956
• שמואל אייל – 5/10/1957
• יוקי לוטן – 11/10/1958
• עמיקם (רגב) פיאסצני – 29/8/1959
• אברהם תקומי – 13/8/1960
• יוקי לוטן – 12/8/1961
• קלמן גביש – 28/7/1962
• יוקי לוטן – 7/9/19663
• פיני טוכמכר – 8/9/1964
• בוסיק ניר -31/7/1965
• יוקי לוטן – 11/6/1966
• אורי תמרי – עד לבחירות השנתיות
• אברהם קליפא – 22/10/1966
• רמי צדפי – 9/10/1967
• פיני טוכמכר – 7/11/1967
• בנימין רפפורט – 7/10/1968
• אברהם קליפא – 11/11/1968
• בנימין רפפורט – 23/8/1969
• מרלן ובר – 18/101969
• אברהם לוינסון – 1/11/1969
• פיני טוכמכר – 31/10/1970
• אברהם תקומי – 1/11/1970
• רמי צדפי – 21/10/1972
• יוסף קושמרו – 16/6/1973
• איז'ו רוזנבלום – 11/5/1974
• מרלן ובר – 29/10/1976
• איז'ו רוזנבלום – 16/12/1978
• סימי זיו אל – 25/10/1980
• תלי קולקובסקי – 22/12/1982
• שמואל אייל – 3/4/1985
• יעקב אברהמי – 8/4/1987
• ג'וני סוורדלוב – 30/11/1988
• הדסה ראובני ואיז'ו רוזנבלום – 1990
• מרים שקד – 18-19/6/1993
• איז'ו רוזנבלום –  12-13/12/1997
• יעקב פנר (קוני) – 16/8/2002
• נמרוד מדר – 21/11/2006
• נמרוד מדר – 22/10/2010

ריכוז הגרעינים שהקימו והשלימו את הקיבוץ

• גרעין "אל ניר", המיסדים המורכבים מחמישה גופים שהתאחדו- 1950
• גרעין "אלומות", "הלוחם" ובודדים (תורכיה)- 1952/53
• גרעין "בתלם", התנועה המאוחדת+הנוע"ל ממקוה ישראל- 1955/56
• גרעין "כנורות" ב'- 1955
• גרעין "שורק"- 1958
• גרעין "אילנות" (צרפתי)- 1958
• גרעין "יעל" א'-ב'- 1960
• גרעין "פלד"- 1961
• גרעין "דליות"- 1967
• חברת נוער "סנונית"- 1965-69
• גרעין "חופית"- 1969
• גרעין "אשכול", כולל ח.נ "סנונית"- 1970
• גרעין "שונית"- 1971
• גרעין "להב", ,יעוד" (דרום אפריקה)- 1974-78
• גרעין "רותם"- 1974
• גרעין "לניר"- 1982
• גרעין "דליה"(מקסיקו)- 1984
• חברת נוער "עפרוני"- 1983-87
• גרעין "אל"- 1989
• חברת נוער "עיט" (חבר העמים+נעלה 16)- 1992-95
• גרעין "חצות"- 1995-97

הקיבוץ היום

לאחר תהליך חברתי שארך כשנתיים, במהלכו הפכנו אבן על אבן ועיצבנו מחדש את חזון הקיבוץ ואת אורחות חיינו, אישרו החברים ב-7 בספטמבר 2007 את השינוי ברוב גדול, ולאחר שלושה חודשי "תירגול על יבש" יצאנו לדרך במודל החדש.
מטרת השינוי היתה לחזק את הבטחון הסוציאלי של חברי הקיבוץ, לקשור קשר בין תרומה לתמורה ולייצר יותר עצמאות לחברים, תוך שמירה על ליבת הערבות ההדדית וסיבסוד מוסדי בתחומי הבריאות והסיעוד, החינוך והתרבות, השירותים המשותפים ותמיכה לבני ובנות המשק בגין הזכויות שצברו הוריהם.
הסדרה זו יצרה את התשתית החברתית לחידוש הקליטה, ולאחר תהליך יסודי קיבלנו לראשונה מזה שנים חמש משפחות ראשונות במודל החדש – לחברות מלאה בקיבוץ המתחדש.
בשנת 2008 בעקבות הצמיחה הכלכלית שהביא השינוי הצלחנו לראשונה לחלק לחברים רווחים ועודפים והגענו למשבר הכלכלי העולמי כשמצבנו הכלכלי טוב מאי פעם.

ניר אליהו כקיבוץ מתמודד כיום עם מספר יעדים משמעותיים ובהם תוכנית קליטה אסטרטגית בפרויקט בניה חדשה שנמצא בהליכים מתקדמים בימים אלה, הסדרת נושא הבטחון הסוציאלי לחברי הקיבוץ, הסדרת מקרקעי הקיבוץ מול ממ"י ושידרוג היישוב והשירותים לחברים בכל התחומים.
בקיבוץ 174 חברים מהם כשליש בגיל הפנסיה, עוד כשבעים בני ובנות משק ב"מסלול בנים בעצמאות כלכלית" בגילאים שבין השחרור מהצבא (20-21) ועד גיל הקבלה לחברות (30-35).
בקיבוץ כשמונים ילדים וחיילים מקרב בני המשק, חמישה חיילים בודדים מאומצים, וכחמישים תושבים בהם הורי חברים, סטודנטים הלומדים בסביבה ושכירים המועסקים ומתגוררים בקיבוץ.
ביישוב מתגוררים בסה"כ כ-380 נפשות בקהילה רב דורית (עד ארבעה דורות) ומגוונת ובה צעירים ומבוגרים, חילוניים ומסורתיים, בני דתות שונות (יהודים, בודהיסטים, נוצרים, מוסלמים ואתאיסטים…) והשקפות שונות והוא מצטיין בציוויונו הסובלני והדמוקרטי.

הקיבוץ מתבסס בעיקר על עבודת החברים בקיבוץ ומחוצה לו, וענפי התעשייה (שותפות "פלסטניר"), שירותים (ענף המזון, חינוך, ענפי תחזוקה), גן אירועים מורשה ומוביל ("עדן על המים"), רפת משותפת עם רביבים וכפר עזה ("רן 2000"), חקלאות (גד"ש ומטעים בשותפות איזורית) השכרות ואחזקות. כמו כן בקיבוץ כ-15 יזמים עצמאיים בתחומים הייעוץ וההדרכה, התיירות והטיפול בגוף ובבגד.

עוד עבודה רבה לפנינו אך הדרך סלולה והולכים אנו בה יחדיו, כשהחזון ברור – האופק לפנינו והשמים הם הגבול…

נירו ניר-שיר הקיבוץ

השיר נכתב לכבוד חגיגות ה-50 של הקיבוץ.
מילים: שמוליק אייל
לחן:עזז פרנקו
ביצוע: מקהלת קולות בניר- אביבה יפה, איז'ו רוזנבלום, אילנה ניר, דפני בירן, דרור רפפורט, הילה בן משה, טלי ראובני, ליאת אייל, ליאל בירן, נירה רפפורט ופוריה לב ארי
הקלטה, מיקס והפקה: מרסיאל בוחסירה

הגענו, מצאנו אותה מגמגמת
רעולת פרדסים, חום וקטורת קציר
רכה, עוברית, יפת נוף וחולמת
ניגונה קסם סוד המזמר אל הניר..

עת נחפזנו אליה בשבילי חול ואפר
קרצה היא אלינו ביש ונסתר
ועיירת שכנים שמעבר לתפר
טלטלה את ליבנו בין היום למחר.

פזמון: נירו ניר כי השחר מאיר
על פרדס ועל ניר וראשי הילדים
שמש אור ואויר לב פריחה צליל ושיר
הסוחף את הניר אל דמעות הקוצרים.

צמחת עלמתנו צמות ולחיים
צמחת גם שדות גם שירת ילדים
היום, עת הגשנו לך לחם ויין…
מה כוזב הוא גילך הכתוב הספרים

לא הכל כאן עימנו בזמר החם
לוהט ופעור בנו בור שנבעה
של רעות הסופקת אל לב כפותם
בצפותם דום אלינו ממרום הגבעה…

אך הנה שוב אחי, רוח קל מנשבת
וכוכב שהדי במרום, נר מרקיד
ועדה סנדלית וקשת יום ואוהבת
נושאת לך מלוא טנא תפילה לעתיד.

פזמון…

להורדת השיר בפורמט MP3 לחצו כאן