אחרי שבוע כמו שעברנו קצת קשה לכתוב על כדורגל, אך מכיוון וחלק הארי של הטור נכתב עוד לפני, ומאחר ויכולותינו נכון לעכשיו לשנות ולהשפיע במישור המדיני את המצב שואפות לאפס, לא נותר לנו  אלא להמשיך… בכל זאת גם למורל חשיבות עליונה במאבק הארוך והבלתי נגמר בטרור והגזענות…

תריסר מי יודע? חלק שלישי ואחרון – הפייבוריטיות לפי מהמרי ניר אליהו לזכייה במונדיאל – נותרנו עם ארבע הגדולות, למרות שאם מדקדקים בקטנות הרי שלמעשה גרמניה המאוחדת מעולם לא זכתה במונדיאל: היא לא השתתפה באליפות הראשונה באורוגוואי בשל המסע הימי הארוך והיקר בעיצומו של המשבר הכלכלי הקשה שפקד את הרפובליקה של ויימאר, השתתפה פעמיים בתקופת הרייך השלישי ללא הצלחה יתרה בטורנירים שנערכו באיטליה הפאשיסטית של מוסוליני וצרפת (לפני שכבשה אותה במגרש המלחמתי) ולאחר האיחוד מחדש לא הצליחה לשחזר את הישגיה של מערב גרמניה ז"ל – אשר הדהימה את העולם ב-1954 כאשר ניצחה את הונגריה החזקה של פושקש במה שכונה "הנס של ברן" (במונדיאל שהתקיים בשווייץ והיה הראשון בו השתתפו הגרמנים לאחר המלחמה כשמדינתם עדיין מתאוששת מהחורבן שהותירה). הזכייה הבאה נראתה יותר טבעית כשגרמניה (המערבית) אירחה ב-1974 – ואז גם בפעם היחידה התמודדו שתי הגרמניות ראש בראש ודווקא מזרח גרמניה היתה זו שניצחה 1-0 קטן – בעוד שבסופו של הטורניר יצאה מערב גרמניה כאלופה – ושוב על חשבון הפייבוריטית הולנד של קרויף עם ה"טוטאל פוטבול". האליפות האחרונה היתה ערב האיחוד ממש כשלותאר מתיאוס הוביל את הנבחרת המצויינת שאימן "הקייזר" פראנץ בקנבאוור (זה שהנהיג על הדשא ב-1974) לטורניר מצויין מבחינתה (הגנתי וידוע לשימצה עבור שאר העולם) באיטליה 1990, לא לפני שהפסידו עוד שני גמרים ב-1982 ו-1986 והישוו ל-3 אליפויות עם ברזיל ואיטליה. מאז לא הצליחו ה"מאנשאפט" לזכות בגביע כנבחרת מאוחדת, אבל הפתיעו כשהגיעו לגמר ב-2002 רק בשביל לראות את ברזיל של רונאלדו פותחת מבערים ובורחת ל-5 זכיות במונדיאלים, ופעמיים נוספות הפסידו בחצי הגמר למי שהמשיכו לזכות בתואר בעצמן (איטליה וספרד בהתאמה) – אם פעם נחשבו הגרמנים לנבחרת שמשחקת מכוער ווינרי ("כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת"…) הפכה החל מעידן קלינסמן לנבחרת אטרקטיבית ושובת עין שנופלת במאני-טיים. האם מונדיאל זה יביא שינוי? קשה להאמין – הגרמנים סובלים מהחום והלחות של המונדיאל, השאירו את שני הכשרונות שיכולים להפוך משחק (גונדוגאן ורויס) בשל פציעות בדורטמונד ואפילו התואר של הכובש הגדול בכל המונדיאלים נמצא בסכנה כיוון שיוגי לב מספסל את קלוזה… מה שכן – לאחר בית המוות הקטלני שהצליחו לצלוח – מספקת ההגרלה לגרמנים "מסלול נוח מבחינה סטטיסטית" עד לגמר – פרט למוקש בשמינית בדמות אלג'יריה(שניצחה את מערב גרמניה בפגישתם היחידה במונדיאל 1982 בספרד), הרי שסדר המשחקים מנע מהגרמנים מפגשים מוקדמים עם האיטלקים (אותם מעולם לא ניצחו במונדיאל) והספרדים (אותם מעולם לא ניצחו כגרמניה לאחר האיחוד – ולעומת זאת מעולם לא הפסידו להם כגרמניה המערבית…) והברזילאים. גם רבע הגמר יהיה מול יריבה עדיפה שרגילה לבוא מול הגרמנים כפייבוריטית ואף להוביל – אבל אז להפסיד בדמות צרפת (טראומת 82, המשך ב-86 – האם פעם שלישית גלידה?), ובחצי הגמר הם צפויים לפגוש את ארגנטינה של מסי – כשהסטטיסטיקה נוטה לטובתם – והפעם היחידה בה הפסידו לאלבליסלסטה היתה בגמר גביע העולם במכסיקו – כאשר על המגרש שיחק דייגו ארמנדו מראדונה. אם מסי רוצה להיות גדול כמו מראדונה – יהיה עליו לנצח את ה"מאנשפט" – שבכל מקרה אם יתעלו צפויים להפסיד בגמר לברזיל (אם וכאשר זו תצלח את קולומביה והולנד). לסיכום על אף אהדתי הבלתי נשלטת ל"מאנשאפט" יש סיכוי סביר יותר שיסיימו כסגנית ראשונה או שלישית בפעם החמישית מאשר ישוו לארבע הזכיות של איטליה על אדמת דרום אמריקה. לעומת זאת המונדיאל הבא ברוסיה האירופית והקרירה – יהיה כנראה המונדיאל של גרמניה החדשה…

ספרד – רבים פיארו את ה"לה-רוחה" והכתירו אותה כנבחרת הגדולה ביותר בכל הזמנים לפני המונדיאל האחרון, שבא והחזיר אותה למקומה הטבעי. גם ערב המונדיאל ולמרות הגמר הכל-ספרדי לכאורה בליגת האלופות הבהירה הסטטיסטיקה שנבחרת ספרד על אף הישגיה המרשימים בעשור האחרון אינה הנבחרת הגדולה בעולם כפי שטענו פרשנים מתלהמים, קדמו לה רבות וטובות, ולמרות שתי אליפויות אירופה רצופות ובתווך זכייה במונדיאל – היא אינה יכולה להתחרות למשל עם ברזיל של פלה שזכתה במהלך 12 שנים שלוש (!) פעמים בגביע העולם בכדורגל (ואף קיבלה אותו לצמיתות בשל כך) ושיחקו בה בו זמנית שחקנים כפלה וגארינצ'ה – שזה בערך כמו שנבחרת היום תכלול את מסי ורונאלדו – כשגם יתר החבורה על הדשא לא היתה קוטלת קנים (ריבלינו, ז'ארזיניו) עם כל הכבוד לצ'אבי ואינייסטה – ויש כבוד… אותה ברזיל הצליחה לזכות פעמיים ברציפות בגביע העולם – כשבפעם הראשונה היא עושה זאת מחוץ ליבשת אמריקה – ובכך תהיה הראשונה עד…ברזיל של רונאלדו ורונאלדיניו (בקוריאה/יפאן 2002) ו…ספרד (בדרא"פ 2010). יש עוד נבחרת-על שזכתה פעמיים ברציפות במונדיאל – איטליה של שנות ה-30 שנתמכה ע"י מוסוליני הפאשיסט – אך נבחרת זו ניצחה בתנאים נוחים במונדיאל ביתי באיטליה ומונדיאל עוקב בצרפת השכנה שבשניהם החרימו מרבית מדינות דרום אמריקה את הטורניר. זכייה כפולה אם כן אינה דבר של מה בכך, וגם הסטטיסטיקה של ספרד עד למונדיאל הקודם – בישרה רעות ל"לה רוחה" – כשבמוקדם (בשמינית) או במאוחר (ברבע) היה עליה לפגוש את ברזיל שלה מסורת עדיפה (בהשוואה הפנימית ביניהן) ביתיות ואקלים חם ולח שמקשה על משחק הטיקי-טאקה – מה גם שספרד מעולם לא הצליחה לכבוש את אמריקה הלטינית שלא בכח הזרוע… והישגיה במונדיאלים שהתקיימו בצ'ילה, ארגנטינה ומכסיקו נעצרו לרוב בשלב הראשון – עם הישג יחסי של רבע גמר במונדיאל בארצות הברית של אמריקה ב-1994. עם זאת ההדחה המוקדמת בשלב הבתים היכתה גם את התחזית לפי סטטיסטיקה ואי אפשר לתאר אותה כשום דבר זולת הפתעה מרעישה.

ברזיל המארחת אמנם אפורה ונראית תלויה לחלוטין בצעיר רזה אחד – ניימאר – אך עם הסטטיסטיקה קשה מאד להתווכח: הנבחרת היחידה שהשתתפה בכל המונדיאלים 20 במספר – אלופת העולם 5 פעמים (בשוודיה, צ'ילה, מכסיקו, ארה"ב, יפן וקוריאה), פעמיים מקום שני (ברזיל, צרפת), פעמיים מקום 3 (צרפת, ארגנטינה), מקום 4 (גרמניה), חמש פעמים ברבע הגמר (שוויץ, מכסיקו, גרמניה ודרא"פ), ופעמיים נוספות בשמינית גמר(ספרד ואיטליה). רבותיי ההיסטוריה חוזרת – האם תהיה זו ההיסטוריה בה בראזיל מפסידה במראקנה את האליפות ליריבה אחרת מדרום אמריקה? או שכמו רוב המדינות שאירחו פעמיים את המונדיאל (איטליה, גרמניה, צרפת) תזכה גם היא פעם אחת באליפות? ימים יגידו – נבחרת ברזיל שיחקה בכלל המונדיאלים מול יותר נבחרות מאשר כל נבחרת אחרת (50 נבחרות שונות! כולל כאלה שכבר אינן כמזרח גרמניה, יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה, ברה"מ) ובמאזן מול רובן המכריע יש לה עדיפות סטטיסטית. המכשולים הגדולים בפני הסלסאו מבחינת התגברות על העבר הן הולנד וצרפת שהדיחו אותה בשנים האחרונות פעם אחר פעם בשלבי הגמר. מול ארגנטינה המצב נוטה מעט לטובת ברזיל אך לא בצורה מובהקת, בטח לא אם משקללים את המשחקים ביניהן במסגרת ה"קופה אמריקה" ו"משחקי ידידות" (אם ניתן לקרוא למשחקים בין ברזיל לארגנטינה כך…) בשביל לזכות צריכה ברזיל שאחרות יעשו עבורה את העבודה מול השתיים הללו – ממש כפי שעשתה עבורה קולומביה עם אורוגוואי, ובמקרה כזה – ממש כמו שהתכוונו בפיפ"א כאשר סידרו את המשחקים ייפגשו ברזיל וארגנטינה, ניימאר מול מסי בגמר הגביע במראקנה – בתקווה שהפעם אף אחד לא יקפוץ בתום המשחק מגג האיצטדיון… ומה לגבי קולומביה אתם שואלים? בעניין זה, ממש כמו מול צ'ילה – הייתי נצמד לסטטיסטיקה עם כל הכבוד לחאמס.

ארגנטינה – בעלת סיכוי גבוה לזכות במונדיאל, גם ובעיקר בזכות מסי שמבקיע או מבשל בכל פעם שנראה שהמשחק חומק לה, אבל גם בהסתמך על הסטטיסטיקה מטורנירי העבר –  16 במספר למרות החרמה אחת – אלופה פעמיים (בארגנטינה ובמכסיקו), סגנית פעמיים (באורוגוואי ובאיטליה) 4-5 רבע גמר (באנגליה,ספרד, צרפת, גרמניה ודרא"פ), שמינית גמר בארה"ב. חזקה באמריקה… בהנחה שהנבחרת המנצחת תהיה מיבשת אמריקה כפי שקרה עד היום במשך 84 שנותיו של טורניר גביע העולם, ומאחר והמועמדת המובילה מבחינה זו (לפי הסטטיסטיקה הפנימית בין הדרום-אמריקאיות) הודחה לאחר שפיפ"א קיפדה את ראשה (סוארס – לאחר שנשך את איטליה תרתי משמע) הרי שמדובר במועמדת שסיכוייה טובים מאד, אך כאן יש מילכוד: הטורניר היחיד בו ניצחה ארגנטינה גם את בלגיה וגם את גרמניה (המערבית דאז) בשלבי הגמר היה הטורניר בו זכתה – תודות בעיקר לאיש אחד שהארגנטינאים מחשיבים אותו לגדול מכולם. הפעם יש מועמד רציני לרשת את התואר הזה ממראדונה (לפחות עבור הארגנטינאים) ולסחוב את הנבחרת כל הדרך עד לזכייה שלישית שמתיישבת עם הסטטיסטיקה של זוכה אמריקנית – וכזו שתשלח את ברזיל להצטרף למכסיקו כשתי הנבחרות היחידות שאירחו שני טורנירים ולא זכו בשניהם. המוקש היחידי שנראה כרגע הוא גרמניה – שכנבחרת מאוחדת לא הפסידה מעולם לארגנטינה. אם לעומת זאת תעלה צרפת המפתיעה למשחק מול ארגנטינה בחצי הגמר – או אז הסטטיסטיקה מובהקת לטובת מסי וחבורתו. ומה בגמר? האם יהיה זה מבחנו של מסי מול ניימאר? הסטטיסטיקה נוטה מעט לכיוון המארחים – אך אל נשכח שייתכן שאלה כבר יודחו ע"י הולנד בחצי הגמר – ואז נזכה לשיחזור של גמר גדול אחר, מלפני 36 שנה – שם זה נגמר בדמעות של אושר לארגנטינה עם גביע ראשון באחת התקופות האפלות בתולדותיה. במקרה כזה הסטטיסטיקה מבלבלת: להולנד ניצחון אחד יותר בסך כל המפגשים ביניהן במונדיאל, ומאידך בגמר היחיד ביניהן – ניצחה ארגנטינה שהיתה אז המארחת. בנוסף הולנד עד היום הפסידה בכל שלושת הגמרים אליהם העפילה – לארגנטינה, לגרמניה ולספרד. מבולבלים? נסכם שהמנצחת תצא בין שלושת אלה: ברזיל, ארגנטינה או הולנד – כאשר לסדר המשחקים עד לשלב הגמר תהיה השפעה על זהות המנצחת – עם עדיפות סטטיסטית לאמריקאיות. בסוף כמובן שליכולתם של הכוכבים הגדולים בכל קבוצה (ניימאר, מסי ורובן) תהיה השפעה על התוצאה הסופית – אך לפי הפתיחה הצמודה של שלב הפליאוף (שני משחקי שמינית שהוכרעו בפנדלים, וחמישה שנמשכו אל תוך הארכה – כשגם השלושה שהסתיימו בתשעים דקות הוכרעו בדקות האחרונות) כל יתרון – כולל אם הוא סטטיסטי (או כפי שהוא מכונה לעיתים "מסורת") יכול להטות את הכף, כשהניצחון של קולומביה על אורוגוואי הוא דווקא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. בשבוע הבא בלי נדר נסכם את הטורניר, שמסתמן בינתיים כאחד המעניינים והצבעוניים.

רשם: נימרוד

הנבחרות עליהן הימרו בין 4% ל-8% ממהמרי ניר אליהו:

בלגיה המועמדת לתפקיד "הסוס השחור" של המונדיאל עם נבחרת צעירה וברוכת כישרון לא באמת תזכה במונדיאל, אבל היא בהחלט עשויה לשחזר את הישג השיא שלה מגביע העולם במכסיקו 1986 אז סיימה במקום הרביעי. זוהי לה ההופעה ה-12 (60% ההעפלה) במונדיאל ושנייה ברציפות, וכמו אז עמד בשער אחד מגדולי השוערים בעולם (ז'אן מארי טפאף מבאיירן מינכן – בתפקיד טיבו קורטואה של היום) והקשר הצעיר אנצו שיפו ליהטט על המשבצת של עדן הזארד. בתקופה ההיא עוד נחשבה הליגה הבלגית לאחת הטובות באירופה כשמכלן של אלי אוחנה זכתה בגביע המחזיקות ואילו אנדרכלט בגביע אופ"א. ה"שדים האדומים" נעצרו אז רק ע"י שני סלאלומים של הגדול מכולם דייגו ארמנדו מראדונה (בתפקיד מסי)  בדרכה של ארגנטינה לתואר. גם ההישגים המשניים של הבלגים (ארבע פעמים בשמינית הגמר) מתחלקים בין טורנירים באירופה (ספרד, איטליה) ושאר העולם (ארה"ב יפאן ודרום קוריאה) – ורומזים שלבלגים בהחלט סיכוי סטטיסטי להתקדם במעלה הטורניר – ואולם תהיה זו הפתעה מרעישה אם תצליח הנבחרת הצעירה לשחזר את הישגי שנות ה-80 מכיוון וכבר ברבע הגמר צפויה בלגיה להתמודד עם ארגנטינה או גרמניה – נבחרות שלפחות לפי הסטטיסטיקה עדיפות עליה בהרבה (וזאת אם תעמוד בתחזיות ותסיים ראשונה את הבית). לעומת זאת אם מיקום הבתים יפגיש אותה עם ניגריה, ארה"ב, פורטוגל או גאנה – אזי ביום בהיר ניתן לראות מבלו הוריזונטה (האופק היפה) את חצי הגמר… שם לכל המאוחר תפגוש את ארגנטינה ומסי ותודח.

הולנד – מגיעה לדרום אמריקה ממש כמו ב-1978 על מנת להשלים את המשימה שלא הושלמה ארבע שנים קודם לכן – רעבה ונקמנית ובין הנבחרות האירופאיות שהישגיהן באמריקה אינם נופלים מאלה שבבית. האם הפעם תצליח? הולנד הגיעה שלוש פעמים למקום השני לאחר שהפסידה בגמר: פעם אחת בגרמניה, פעם שנייה בארגנטינה ובפעם האחרונה במושבה לשעבר דרום אפריקה כשבסך הכל תהיה זו הופעתה העשירית במונדיאל – 50% העפלה מהם הגיעה גם למקום הרביעי (בצרפת), ופעמיים לשמינית הגמר (איטליה, גרמניה). אולי בגלל האחוז הגבוה של הולנדים ממוצא סורינאמי בהרכב האורנג' (עוד מושבה הולנדית לשעבר ואחת משכנותיה הקטנות של ברזיל מצפון – ליבו של האיזור הטרופי) נראה שהנבחרת מתאקלמת טוב יותר מיתר האירופאיות – ובכל מקרה הולנד היא הנבחרת היחידה שמבחינה סטטיסטית במפגשים ביניהן במונדיאל נותנת פייט לברזיל ואף מנצחת אותה בנקודות. במידה ותעמודנה בציפיות תיפגשנה בוודאות לפני משחק הגמר  – והשאלה היחידה היא איזו סטטיסטיקה תגבר? – זו של מפגשים ישירים במונדיאל? או הישגים באמריקה? נראה שאם יש אירופאית שמסוגלת ללכת במונדיאל עד הסוף ולשבור את סטטיסטיקת הזכיות של הנבחרות האירופאיות באמריקה זו הולנד, ואולם היא תצטרך לגבור בדרך על סטטיסטיקת הלוזרית הנצחית שמגיעה עד לבאר ובועטת בדלי… מעניין ששתי ארצות השפלה זוכות לאותו סיכוי ממהמרי ניר אליהו -4%, בכל מקרה לפני ברזיל תצטרך ההתקפה הטובה בטורניר עד כה להתגבר על ההגנה והשוער הטובים בטורניר שספגו שער בודד והצליחו לעצור את ניימאר…

ומארצות השפלה להשפלה… נבחרת שהסטטיסטיקה שמה אותה במקומה היא מולדת המשחק: אנגליה – נבחרת ולה מסורת מונדיאלים ענפה שהשתתפה עד כה ב-13 מונדיאלים (בברזיל יהיה ה-14 – 70% העפלה) ואפילו זכתה באחד בביתה שלה ב-1966. אלא שעד אז, ומאז (כמעט יובל) לא הגיעה לצמרת הכדורגל העולמי וההישג המשמעותי ביותר שלה הוא הפסד בחצי הגמר באיטליה 1990 (כמעט חצי יובל), כלומר הישגיה של "נבחרת שלושת האריות" הגם שהם בינוניים ביחס למעצמות הכדורגל העולמיות – תלויים במידה רבה בביתיות, בקהל ובאקלים האירופי – כאשר במגרשי אירופה מצליחים האוהדים האנגלים הנאמנים ליצור אווירת ביתיות ואף דומיננטיות יחסית שעוזרת לדחוף את נבחרתם האפורה. הנבחרת הגיעה עוד שש פעמים לשלב רבע הגמר(שליש מהן באירופה והיתר בצ'ילה, מכסיקו, דרום-קוריאה ויפאן) וכן שלוש פעמים לשלב שמינית הגמר בשתיים מהן באירופה (ספרד, וצרפת) והשלישית והאחרונה בדרום-אפריקה – גם שם הרגישו האוהדים האנגלים בבית. לאור זאת – טווח היכולת של אנגליה מחוץ ליבשת הישנה נע בין רבע גמר שייחשב הצלחה כבירה, לאי-העפלה מהבית המוקדם שהוא "בית-מוות" אמיתי. גם כאן היתרון של האנגלים כרוך בקהלם הנאמן שעמד על יחס של 1:40(!) על כל אוהד איטלקי (ועדיין אנגליה הפסידה…) בהנחה מבוססת סטטיסטיקה שאנגליה תעלה מהמקום השני (אם בכלל) "בבית המוות" צפויה לה הגרלה נוחה יחסית (מול מנצחת בית ג' – קולומביה, יוון, חוף השנהב או יפאן – כולן עם מסורת וסטטיסטיקה נחותה משלה) ובמקרה הטוב תוכל להן בכדי להפסיד למנצחת הבתים א' ו-ב' שככל הנראה תהיה ברזיל ברבע הגמר, שגם לפי הסטטיסטיקה ביניהן – תהיה תחנה אחרונה בהחלט עבור נבחרת שלושת האריות. עם זאת לפי הטבלה הפנימית בבית אנגליה לא אמורה לעלות כלל מהבית המוקדם – מה שיחזיר אותה הביתה מוקדם מהצפוי וישבור סטטיסטיקה אחרת לפיה בעשרת המונדיאלים האחרונים אליהם העפילה – תמיד עברה את שלב הבתים. נכתב לפני ההדחה.

לגבי הנבחרת האחרונה ברשימה זו התלבטתי אם להכניסה כ"ראש לשועלים" או להשאירה לחלק השלישי כ"זנב לאריות", אך בסוף בשל השעייתו של סוארס מהנבחרת השארתי אותה באיזור משפחת הכלביים… בכל מקרה לפחות מהבחינה הסטטיסטית אורוגוואי היא מקרה מעניין ביותר בו אומה של שלושה וחצי מיליון איש מצליחה להעמיד נבחרת שמשתתפת זו הפעם ה-12(60% העפלה וגם זה לאחר שבשנות ה-30 בחרה פעמיים להחרים את המונדיאלים באיטליה ובצרפת בשל העובדה שהמעצמות האירופאיות לא שלחו את נציגותיהן למונדיאל הראשון שנערך באורוגוואי) זכתה פעמיים בגמר הגביע העולמי והגיעה ארבע פעמים נוספות למקום הרביעי, זאת בנוסף ל-15 זכיות (!) ב"קופה אמריקה" (יותר מכל נבחרת אחרת ובהרבה) מה שהציב אותה בראש הטבלה הפנימית עם ברזיל וארגנטינה – ולפיכך מועמדת ראשית לזכייה במונדיאל הנוכחי. גם הגביע הקודם של אורוגוואי הושג באיצטדיון המרקאנה – כך שחזרה לזירת הפשע נראתה אך טבעית – אך כשהפושע הראשי הורחק ע"י פיפ"א – הסטטיסטיקה האחרונה מלמדת שבלעדיו אורוגוואי היא חצי אורוגוואי ולכן לכל המאוחר תיפרד מהמונדיאל הנוכחי במשחק רבע הגמר מול הסלסאו שינצלו את היעדרו של סוארס לנקמה היסטורית על מה שמכונה בברזיל "אסון המרקאנה" – הפסד גביע העולם במשחק מול אורוגוואי מול 199,854 צופים בשנת 1950. הדילמה אם כן היא לא פשוטה – ממש כמו הדילמה שעמדה בפני ראשי פיפ"א כיצד לנהוג בפרא אדם הטוב בעולם. אך מאחר ופיפ"א כבר הכריעה עבורנו, למורת רוחם של נשיא אורוגוואי, דייגו מראדונה, ראשי ליברפול והננשך קייליני עצמו – הרי שהנבחרת הלוחמת של טבארס ללא השפיץ הנשכני שלה תיאלץ להיכנע לצהובים כחולים מברזיל.

בפעם הבאה והאחרונה נתייחס לארבעת המועמדות המובילות ע"פ מהמרי ניר אליהו וסיכוייהן לזכות. אחת מהן כבר אמנם בבית – אבל אם עוברים על הסטטיסטיקה – מבינים שמראש לא היה לה סיכוי…

רשם: נימרוד

תריסר מי יודע? סטטיסטיקה של המועמדות לזכייה בגביע העולם ע"פ מהמרי קיבוץ ניר אליהו:

המונדיאל החל זה מכבר, ובטורניר ההימורים המקביל שאורגן בקיבוץ, בחרו חובבי ההימורים בתריסר מועמדות לזכייה במונדיאל: ארגנטינה, ברזיל, ספרד, גרמניה, אורוגוואי, אנגליה, בלגיה, הולנד, איטליה, פורטוגל, צרפת ומכסיקו. מה אומרות הסטטיסטיקה ותוצאות העבר על סיכוייהן?

ראשית נדגיש ונבהיר, הסטטיסטיקה היא לגבי העבר, ובעזרתה מנסים לנבא את העתיד בהנחה שלכל תופעה בעולמנו יש איזושהי תכונת מחזוריות. כמובן שמה שיפה בכדורגל – זה שאנחנו עדיין לא פיצחנו את הסוד, וכך הוא נשאר מסתורי ומרתק עד שריקת הסיום או אחרון הפנדלים…

על מנת להתמקד, נבצע אלימינציה של המועמדות: כבר בקרב מהמרי ניר אליהו ניכרת סלקציה עצמאית שכזו: מתוך 32 משתתפות בגמר גביע העולם שייערך בברזיל – הימרו חברינו על 12 נבחרות מתוך 32, כלומר רק 37.5% מן המשתתפות בטורניר שהן קצת יותר משליש. לסלקציה זו נקרא בשם "חוכמת ההמונים" – ומסתבר שבמדע העתידנות מייחסים לה חוש נבואי לא מבוטל של עד 60% דיוק בחיזוי העתיד. חוכמת ההמון הזו מבוססת על ידע וניסיון, שיקולים ונימוקים של הרבים, ומן הסתם יש בה גם מקח טעות. על חוכמה זו בין היתר מבוססת גם הצלחתה היחסית של הדמוקרטיה על פני שיטות ממשל אחרות. סביר להניח שהמהמרים לוקחים בחשבון את התרשמותם ממשחקי הנבחרות, טבלת הדירוג של פיפ"א, נהיית הלב (במקרה של אנגליה למשל…) וכן את זכרונם מביצועי העבר, רשימת השחקנים ומחירי השוק שלהם, שערי ההימורים, זהות המאמן, השפעת הביתיות, האקלים (טמפרטורה, לחות אבל גם האווירה) ועוד שיקולים שלא כולם מדידים. ואולם אם נחזור רגע לסטטיסטיקה מדידה, הרי שנתון מעניין הוא כל כמה שנים זוכה נבחרת חדשה במונדיאל? קשה לכמת "מסורת" – אך מהנתונים עולה כי רק שמונה נבחרות עד כה זכו להניף את גביע העולם בכדורגל. שמונה מתוך יותר ממאתיים (!) הנבחרות החברות בפיפ"א FIFA. גם אם מוסיפים את כל הפיינליסטיות (אחת מהן צ'כוסלובקיה – כבר אינה קיימת כמדינה ופוצלה לשניים) אנו מגיעים בסה"כ לתריסר נבחרות, וגם כאן – יש חזרה על המספרים (ברזיל – 5 זכיות ושתי סגנויות, איטליה – 4 זכיות ושתי סגנויות, גרמניה – 3 זכיות ו-4 סגנויות, ארגנטינה – 2 זכיות ו-2 סגנויות, אורוגוואי – 2 זכיות, צרפת – זכייה וסגנות, הולנד – 3 סגנויות, הונגריה וצ'כוסלובקיה – 2 סגנויות כ"א, ורק לשתי נבחרות אין חזרה – ספרד – עם הזכייה האחרונה עד כה, ושוודיה עם סגנות (בביתה בשנת 1958). ה"משפך" הזה ממשיך כשבוחנים את מקומות 3 ו-4 – אבל הרעיון ברור. אם בודקים בכל כמה שנים נוספת אלופה חדשה נגלה דפוס מעניין של שתי פירמידות עד כה עם שני קודקודים, כאשר בהנחה שהמחזוריות קיימת – צפויה להמשיך מגמת הירידה – כך שהזוכה החדשה התשיעית – תוכתר בחום המדבר של קטאר, ב-2022: הזוכה הראשונה אורוגוואי הוחלפה כעבור 4 שנים ע"י איטליה, שבתורה הוחלפה בחדשה לאחר 20 שנים נוספות בגרמניה המערבית, לאחר מכן עברו עוד 4 שנים לאלופה חדשה, 12 ו-20 ומאז הפירמידה השנייה יורדת בהתאמה. האחרונה לחדש היתה ספרד שזכתה בדרום אפריקה ב-2010, והיתה הזוכה הראשונה ממדינות אירופה שזוכה מחוץ ליבשת הישנה, מה שמביא אותנו לנתון הסטטיסטי המובהק הבא: אף נבחרת שאינה מאמריקה – לא זכתה מעולם על אדמת אמריקה. המובהקות הזו כמעט סימטרית – פרט לברזיל שזכתה ב-1958 על אדמת שוודיה (וגם ב-2002 על אדמת אסיה ביפאן/קוריאה). ישנם הסברים לכך – כעניין האקלים, החום והלחות שמשפיעים על קצב המשחק, האווירה ביציעים ומחוצה להם המשפיעה על הבטחון העצמי של השחקנים וכלה בפירמידת הצרכים של מאסלו שעדיין בסיסית יותר בקרב רוב עמי אמריקה הנמצאים ברובם בשלבים של "חברה ושייכות" ו"כבוד והערכה" מאשר "הגשמה עצמית".

יהיה זה אם כן לא מופרך לקבוע כבר כעת כי הזוכה במונדיאל הקרוב תהיה מקרב השמונה, כל זוכה אחרת תהיה לא פחות מהפתעה מרעישה, סנסציה של ממש. מכל מקום על מנת לכבד את הימורי חברינו כולם -נעבור אחת אחת על כל אחת מהנבחרות, מהסוף להתחלה על מנת להעלות את העניין, כשנרשמו 50 מהמרים, כשנפתח עם המועמדות עם מספר הקולות הנמוך ביותר:

מועדון 2% – הנבחרות שקיבלו כל אחת קול אחד מתוך 50 מהמרי ניר אליהו במונדיאל:

פורטוגל – קיבלה 2% מקולות מהמרי ניר אליהו כמי שתזכה במונדיאל בברזיל בפעם הראשונה בתולדותיה. אז עם כל הכבוד לשנה הפנטסטית של רונאלדו במישור האישי והקבוצתי – תצטרך זו להתמודד עם סטטיסטיקה מאתגרת: ללא אף תואר בזירת הנבחרות, והופעה בודדת בגמר בינ"ל גדול (שהתקיים על אדמתה שלה) פורטוגל היא אחת הנבחרות המועמדות עם המסורת הדלה ביותר במונדיאלים: זוהי לה הופעתה השישית בלבד בגביע העולם (30% העפלה) עם הישג שיא אי-שם בשנת 1966 עם יוזביו (שהיה אז כוכב לא פחות גדול מרונאלדו כיום – וגם סיים את הטורניר כמלך השערים) שהוביל את פורטוגל למקום השלישי על אדמת אנגליה, שמאז לא שוחזר. 40 שנה מאוחר יותר השתתף רונאלדו בהישג השני בטיבו בהיסטוריה של פורטוגל בזירת הנבחרות – מקום 4 בגביע העולם שנערך בגרמניה ב-2006, כשבמונדיאל העוקב בדרום אפריקה – עם ציפיות בשמיים נפרדו הפורטוגזים מהטורניר כבר בשלב שמינית הגמר. אם לשפוט לפי העבר פורטוגל תתקשה אם בכלל לצלוח את שלב הבתים, דבר שמעולם לא עשתה במרחק של אוקיאנוס מהבית, כאשר אולי העובדה שברזיל היא קולוניה פורטוגזית לשעבר יכולה לסייע במשהו לתחושת הביתיות, לצערי לפי היסטוריית המונדיאלים פורטוגל צפויה לטבוע בים של זיעה ודמעות ורונאלדו יחזור הביתה ללא שהצליח גם הפעם להוסיף תואר לאומי לאמתחתו. הישג מקסימלי רבע גמר שיפגיש אותה עם ארגנטינה של מסי ומשם הביתה. סביר יותר שרונאלדו וחבריו יארזו כבר אחרי שלב הבתים ויתחילו להתאמן לקראת היורו, או במקרה של רונאלנדו מה שיותר מעניין אותו קריירת המועדונים ונעל הזהב…

מכסיקו – הצנועה השתתפה בלי ששמנו לב כבר 14 פעמים במונדיאל וגם אירחה אותו פעמיים, והיא אגב הנבחרת היחידה שאירחה כפליים ולא זכתה בשתיהן (סטטיסטיקה שלברזיל סיכוי ריאלי להצטרף אליה במונדיאל הנוכחי שיהיה ה-15 בהשתתפות מכסיקו – 75% העפלה) מתוכן 5 פעמים העפילה לשמינית הגמר ופעמיים (כשאירחה) הגיעה עד לרבע, ומאז 1986 בכל פעם שהעפילה הגיעה לפחות לשמינית הגמר. עם הקהל והאקלים ושחקנים שרובם משחקים ביבשת וירגישו בבית – תעפיל לפחות לשמינית הגמר, כאשר לפחות סטאטיסטית (לפי מפגשים במונדיאל) היא תקווה שלא לפגוש את צ'ילה אלא דווקא את הולנד ובקונסטלציה מסויימת היא בהחלט יכולה להעפיל לרבע הגמר (שם תפגוש את איטליה, אורוגוואי או קולומביה) ואולי אף לקבוע היסטוריה ולהעפיל לראשונה בתולדותיה לחצי הגמר – שם בכל מקרה תסתיים ההרפתקה מול ברזיל המארחת שתנקום את ההפסד בגמר האולימפיאדה של לונדון 2012 (אם איטליה או אורוגוואי לא תעשנה זאת קודם לכן…).

צרפת – היא נבחרת הפכפכה וקשה מאד לחיזוי, עם לא מעט "חורים" בהיסטוריית המונדיאלים שלה ובסה"כ 13 הופעות עד כה ו-70% העפלה, כשרוב הישגיה הושגו על אדמת אירופה (זכייה בבית ב-98 מקום שני בגרמניה 2006 ומקום שלישי יובל קודם לכן בשוודיה, ומקום 4 בספרד 82) – כשההישג היחיד על אדמת אמריקה הושג במקסיקו 86 כשהנבחרת של פלאטיני הגיעה למקום ה-3. את הבית שלה בו דורגה שנייה היא תסיים (ככל שההיסטוריה תחזור על עצמה) במקום הראשון – מה שיאפשר לה לחמוק ממפגש עם ארגנטינה של מסי בשמינית, והיא תודח ככל הנראה רק ברבע הגמר. כל הישג מעבר לכך ייחשב להישג אדיר של המאמן (זוכה גביע העולם בעצמו כשחקן) דידייה דשאן.

איטליה – הנבחרת הלא מוערכת הכי מעוטרת בתולדות משחקי גביע העולם עם 18 הופעות עד כה (90% העפלה) 4 זכיות (באיטליה, צרפת, ספרד ובגרמניה), פעמיים סיימה במקום השני (במכסיקו וארה"ב), מקום 3 (באיטליה), מקום 4 (בארגנטינה), רבע (בצרפת), שמינית (פעמיים – במכסיקו ובמונדיאל שהתקיים ביפן ובדרום קוריאה). אם לסכם – אז מועמדת לגיטימית לקחת את התואר ולהשתוות עם ברזיל על אדמתה, אבל זה כנראה לא יקרה – מאחר ואיטליה מעולם לא זכתה מחוץ לאירופה, ומאחר והיא אמורה לפגוש אחת מתוך שלוש נבחרות שלהן עדיפות סטטיסטית מובהקת במפגשים ביניהן והן הולנד או ספרד בשמינית ובכל מקרה את ברזיל בחצי הגמר – כך שהסיכוי מבחינת ההסתברות שתצליח לשבור שלוש פעמים את הסטטיסטיקה ולעלות לגמר הוא קלוש. עם זאת איטליה רגילה להפתיע אותנו – וכל זכיותיה התרחשו במקביל למשבר כלכלי או חברתי גדול בבית (הפאשיזם בשנות ה-30, 1982, 2006)…

בפעם הבאה נמשיך לנבחרות שקיבלו קצת יותר סיכוי אצל מהמרי ניר אליהו, בתקווה שעוד לפני סוף המונדיאל נספיק לפרסם את הסקירה על כל הנבחרות בזמן אמת… גם כך יוצא ארוך…

רשם: נימרוד

שלום חברים!!!
המונדיאל כבר בפתח וצוות תרבות נערך לפתיחה החגיגית של היציע המשופץ של בית אליהו!!!
הכניסה תהיה בתשלום סמלי חד פעמי בסה"כ 30 ש"ח לבן אדם. מי שרוצה להביא אורחים יחויב בעוד 10 שקלים פר אורח (החיוב הוא אך ורק בתקציב ולא במזומן). היציע מציע לכל מי שיבוא כיבוד + שתייה קלה וקפה. כמובן גם כסא נוח ושולחן + פח לקליפות. בין היתר גם חצי גולסטאר ב-10 ש"ח וקפה נספרסו ב-3 ש"ח לקפסולה, שדרוג למשחקים המאוחרים – השנה זה הכרחי (עקב בעיית ספקים יכול להיות ששרות הנספרסו יחל רק מיום ראשון). בנוסף יערכו ערבי נושא. ליזה, יאמר לזכותה, כבר הציעה לעשות ערב פיצות למשחק של איטליה. כל מי שיש לו רעיון לערב נושא מוזמן ליצור איתי (טל רוזנבלום) קשר, אנחנו פתוחים להכל ונשמח ונפרגן לכולם. אז שיהיה לנו מונדיאל/קרנבל שמח וצבעוני מלווה במבול של שערים. תגיעו בהמוניכם ותצבעו את בית אליהו ואל תשכחו למלא טופס ווינר כדי שלסובבים אותכם יהיה עניין. viva la mexico!!!

טל רוזנבלום

שלום לכולם,
אני בוחנת אפשרות להביא לקיבוץ החל מספטמבר הקרוב חוג כדורגל ולשם כך אני צריכה לדעת מה היקף הביקוש.
החוג מיועד לילדי שרקרק, כחל ועורבני, (בחלוקה לקבוצות על פי גיל) פעמיים בשבוע, כל שיעור שעה.
משחק הכדורגל הוא רק חלק מהשיעור וניתן דגש לתרגילי כושר שונים, זריזות, גמישות, שיווי משקל ושליטה בכדור.
העלות השנה היא 230 שקל לחודש (+ תשלום חד פעמי על ביטוח ותלבושת) וזו תהיה פחות או יותר העלות שנה הבאה.
כל מי שמעוניין, נא לשלוח לי מייל בצירוף שם הילד, גיל ובאיזו כיתה הוא יהיה בשנה"ל הבאה.
המייל שלי – ortal.sahar@gmail.com
אורטל קויטל (מהמשפחות הנקלטות).

מערכת האתר מזמינה כותבים כשרוניים לפרסם הגיגיהם לקראת המונדיאל המתקרב ובא. כתבות ניתן להעביר ל- web@nirel.org.il

להזכירכם, משחק ההימורים ממשיך במלוא המרץ, פה.

בינתיים, קבלו טעימה קטנה ממה שהיה פה לפני 4 שנים. מצורפת כתבה שנכתבה על ידי עומר קורדובה, נביא הזעם. לא נגענו:

מונדיאל 2010 – טור אישי

פחות משלושה שבועות לשריקת הפתיחה למונדיאל בברזיל, וכפי שאומר המשפט הידוע, מה דעתכם לעשות את זה יותר מעניין?

אנחנו פותחים כאן באופן רישמי את המהדורה השלישית של משחק ההימורים הרשמי של קיבוץ ניר אליהו! במונדיאל הקודם זכה שובל וינטר בתואר הנכסף ובמלא כסף וביורו 2012 זכו במשותף שי בורץ ועומר מהמעדניר.

כל קוראי האתר (תושבי הקיבוץ, על מנת שנוכל לגבות חובות…) מוזמנים לנחש את זהות המדינה שתזכה במונדיאל, לענות על שאלת שובר שוויון, להשקיע עשרה שקלים (דרך התקציב) ולהתחיל להתפלל…

כל מי שמעוניין להשתתף מתבקש לרשום תגובה לידיעה הזאת שבה הוא רושם את שם הנבחרת שתזכה במונדיאל ובנוסף, על מנת להבטיח שבסופו של טורניר יהיה לנו רק זוכה אחד, לענות על שאלת שובר שוויון: כמה גולים יובקעו בטורניר כולו? מבין כל המשתתפים שניחשו נכונה את זהות הקבוצה המנצחת, יזכה זה שההימור שלו על שאלת שובר השוויון היה הקרוב ביותר.

אז לפני שאתם מהמרים, כמה כלים שיעזרו לכם להגיע להימור מושכל:

• הדירוג של סוכנויות ההימורים לגבי הפייבוריטיות לזכיה – למי שמתקשה להבין, ברזיל הפייבוריטית, אחריה ארגנטינה, גרמניה, ספרד וכן הלאה
  
• כמות השערים שהובקעה בכל המונדיאלים האחרים (על מנת לקבל קנה מידה לשאלת שובר השוויון). במונדיאל הקרוב יהיו 64 משחקים כך שכדאי להסתמך על הנתונים משנת 1998 ואילך. טיפ של אלופים: שימו לב לממוצע השערים למשחק שיורד באופן עקבי מאז 1994.
  
• טבלת הבתים במונדיאל – מכל בית עולות רק שתי קבוצות לשלב הבא

זהו, זה הכל בעצם…

אז לסיכום: כל מי שמעוניין להשתתף (ואנחנו מעוניינים שכל הקיבוץ ישתתף, פחות ממאה משתתפים ייחשב ככישלון שיאלץ אותנו להסיק מסקנות אישיות) מוזמן להגיב בשמו, לרשום את שם הקבוצה שהוא מהמר עליה ולרשום לידה את התשובה לשאלת שובר השוויון. לדוגמה:

אליהו גולומב – חוף השנהב – 155

כמה תשובות לשאלות שבוודאי יעלו:

• ההשתתפות היא מכיתה ז' ומעלה על מנת לא לחשוף את עוללי הקיבוץ לתרבות רעה
• לא צריך להבין בכדורגל על מנת להשתתף. הלינקים שמצורפים לידיעה נותנים לכולם את כל המידע שצריך
• אי אפשר להמר על יותר כסף ולהמר על עוד נבחרות – נבחרת אחת לכל משתתף
• רק עשרה שקלים כי הכסף הוא לא העיקר פה – אלא התהילה

יאללה – הקזינו פתוח! ההרשמה תיסגר מספר דקות לפני בעיטת הפתיחה, ביום חמישי, ה-12/6, בשעות הערב.

1. כל הכבוד לנעורים שזכו בטורניר הכדורגל של התנועה שנערך במועצה במקום הראשון!

2. מצורפת כתבה שהועברה על ידי עמיקם:

ילדי עורבני בהדרכת לירז סיימו היום ריצת 2 ק"מ במסגרת מירוץ הרצליה.

גאווה!

לפני יותר משנתיים החלטתי שאני מתחיל לבדוק את ההסטוריה של הכדורסל בקיבוץ. כתבתי פרק אחד ומאז לא המשכתי. היום החלטתי להעלות אותו לאתר, אולי זה ידרבן אותי להמשיך לבדוק, אולי מישהו אחר ירצה להרים את הכפפה. בכל מקרה, יש פה הזדמנות לעקוץ כמה חברים, וזה תמיד טוב.

אז זה הנוסח המקורי, נכתב כאמור לפני שנתיים-שלוש. לא נגעתי מאז:

כדורסל בניר אליהו – פרק ראשון

אני אוהב כדורסל. אני אוהב ספורט. אוהב כדורגל, טניס, ריצה. בעצם כמעט כל סוג של ספורט אני אוהב. אוהב ספורט ומעריך מאוד ספורטאים. כדורסל אני הכי אוהב. בתוך קטגוריית ספורט אין משתווה לאהבה שלי לכדורסל. אם להשוות את זה לחיי חברה ולזוגיות אז כדורסל הוא כמו אשתי, ושאר ענפי הספורט הם החבר'ה.

כבר כשהגעתי לקיבוץ, מיד בהתחלה, הגעתי למסקנה שמדובר בקיבוץ של כדורגל. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין את זה. משחקים קבועים בימי שישי באצטדיון המרפאה, ילדים שורצים במגרש הקט רגל כל אחר צהריים ויריבות אדירה בין מחנות אוהדי מכבי והפועל.

במהלך למעלה מתריסר שנותיי פה אני עושה הכל על מנת לקדם את ענף הספורט הזה שאני כל כך אוהב. בכל מיני דרכים. חלקן הצליחו, חלקן פחות. חוג כדורסל לילדים, ארגון משחקים עם החבר'ה פעם בשבוע בערב, טורנירי סאמר הופס במשך שש שנים, ליגת פנטזי יורוליג מקומית וקריאת תיגר על ההגמוניה הכדורגלית בכל הזדמנות ומעל כל במה. השורה התחתונה היא שגם היום, בהרגשה שלי, מדובר בקיבוץ של כדורגל. האמנם?

החלטתי לבדוק האם תמיד זה היה ככה. האם תמיד נדחק הכדורסל לקרן זווית לעומת אחיו הגדול, שפופולארי עשרות מונים יותר בכל רחבי העולם. ביקשתי לערוך מעין תחקיר היסטורי בקנה מידה קטן על תולדות הכדורסל בקיבוץ. בסדרת הכתבות הבאה אבקש להביא את סיפורו של הכדורסל בניר אליהו. אראיין אנשים ואנסה למצוא סיפורים מעניינים, לצד עובדות היסטוריות.

אינסטינקטיבית, התירוץ הראשון שאני מביא בשם הכדורסל בקיבוץ למעמדו הנמוך הוא שאין פה בית ספר. כן. שמעתם נכון. אין בקיבוץ בית ספר. לכן אין פה גם מתקני ספורט ברמה גבוהה. והכי חשוב לעניינינו – אין פה אולם כדורסל. תנאי כמעט הכרחי לדעתי לקיום תשתית ובסיס מוצק של כדורסל במקום כלשהו הוא אולם כדורסל קטן. זה יוצר דורות של ילדים שגדלים עם תחושה של שייכות, מחויבות ובסיס של כדורסל, כל זאת בתנאי שיש משוגע לדבר שמניע את העניין (לא אתפזר פה לתחקיר היסטורי קיבוצי כלל מדינתי אבל אין לי ספק שבכל המקומות בהם היה כדורסל קיבוצי ברמה ראויה, היה גם אולם. הכי קרוב זה רמת הכובש ויש עוד דוגמאות אינספור). טיעון קלוש? אולי. ואולי לא. ואולי בכלל הכדורסל פה לא כל כך חלש ומוחלש כמו שאני מרגיש? אולי זה רק בשנים האחרונות? אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי. בואו נבדוק.

הצעד הראשון היה לפנות לאיש שחולש על מקור המידע הבלתי נגמר, ושתמיד תמיד שמח לעזור – עמיקם. ביקשתי ממנו כל תיעוד שהוא מוצא לכדורסל בניר אליהו. תגובתו הראשונית במייל סיפרה את כל הסיפור: "קיבלתי את בקשתך. לא היינו גדולים בנושא. אבדוק". אחרי מספר ימים מצאתי בתא הדואר שלי מכתב ובו מפורטות עשרות נקודות ציון שמצריכות בדיקה. לי לקח קצת יותר זמן אבל בסופו של דבר התייצבתי בארכיון ויחד התחלנו לחפש. בין שאר הדברים שמשכו את תשומת ליבי היה האזכור הבא שהופיע ב"בניר" מספר 46, מתאריך 17.5.1956. "זו הפעם השניה שקבוצת הכדורסל שלנו משחקת נגד אסירי בית הסוהר בכלא תל מונד. קבוצתנו גברה על היריב בצורה משכנעת 69:57 לאחר משחק ער ומעניין. יש לציין, שהפעם נכנסו לשורותינו שחקנים חדשים (תקומי, פיני) וותיקים חידשו את הופעתם".

נרגש מהגילוי המרעיש אני מטייל באותו ערב עם שיר והילדים בשבילי הקיבוץ וליד המכבסה אני רואה את פיני צועד לו על המדרכה. לרגע אני מתלבט אם לשאול אותו ומחליט שכן. "פיני שלום, אפשר שאלה?". פיני מקשיב לשאלה ומיד פורץ בצחוק מתגלגל. לא. הוא לא זוכר את המשחק. הוא מספר לי שפעם מגרש הכדורסל הישן (שהרצפה שלו היתה בלטות! זה כנראה מאוד ישן. מי משחק על בלטות?! מה? גם היום בלטות? לא נכון. כן?!) היה באזור שמתחת לבית העלמין. אנחנו נפרדים ופיני, משועשע וטוב לבב, ממשיך בדרכו לישיבת הנהלה כלכלית. למחרת אני שומע ממקורותיי שפיני סיפר לחברי ההנהלה בפתח הישיבה על תימהוני שתקף אותו על אחת המדרכות ושאל אותו איזו שאלה הזויה על משהו לא ברור משנות החמישים ושהוא הצליח להיפטר ממנו רק בעזרת הסטת נושא השיחה. סיפור אמיתי. ברובו.

עד כאן פרק א'. נראה לאן יוביל אותי התחקיר. אגב, הוא מובא במסגרת סדרת תחקירים וכתבות צבע שנמצאים כרגע בעבודה עבור האתר והעלון. אחד נוסף, עליו עומל בימים אלו הכתב המצליח, זוכה פרס פוליצר לעיתונות הכתובה, הלוא הוא נביא הזעם – עומר קורדובה, יהיה ניסיון להתחקות אחרי שורשי היריבות העמוקה בקיבוץ בין מחנות אוהדי "מכבי" ו"הפועל". זהו תחקיר מעמיק ויסודי הכולל נבירה בארכיונים וקיום ראיונות עומק עם עשרות אנשים ויש בהחלט למה לחכות. כתבות נוספות בקנה: "כלכלה סוציאליסטית ומניות הנפט והגז"/אבישי רוזנבלום, "הקופקסון ואני"/יניב שיקלי, "מדיניות הגרעין של ישראל"/דור הורביץ, "הטריאתלון הראשון שלי"/דיויד שר, "יוהרה היא לא חטא"/אמיתי הורביץ, "תכונות הבלם האחורי בקבוצת הכדורגל המודרנית"/יותם פנר, "התפתחות השפה והכתיבה העברית במאה ה-19"/טל רוזנבלום, "מסעותיי עם לאנס ארמסטרונג"/אבי וינטר, "בגוניה מול פטוניה – היפה והיפיופה"/ארז שלמון, ואחרון חביב, "מיתוסים ביהדות- סיפורו של יהודה המכבי"/עידן בורץ.  יש בהחלט למה לחכות.

מקווה שהסיפורים שאשמע יהיו מעניינים ושאוכל לצאת בסופם עם מסקנה חד משמעית. להשתמע.

עמרי