שלום לכולם,

מהדורה חדשה של עלון בניר, 483 מספרה, עלתה היום לאתר.

כרגיל, על מנת לקרוא את העלון צריך לוודא שתוכנת Adobe Acrobat Reader מותקנת במחשב שלכם.

תהנו.

הערב המקסיקני שהסתיים לפני דקות אחדות בבית אליהו הוכתר בהצלחה מסחררת – נוכחות מרשימה (כ-30 ראשים), משחק לא רע עם ארבעה שערים והכי חשוב – אוכל מקסיקני מעולה פרי ידיו של טל רוזנבלום.

כל הכבוד לטל על היוזמה והביצוע – כן ירבו.

בתקופה הקרובה נמשיך לארגן ערבים מיוחדים סביב משחקי המונדיאל, אז תמשיכו לעקוב אחרי הפירסומים באתר.

הצרפתים צנחו צניחה חופשית לעבר שפל היסטורי מביך. סרקוזי חם…ולא על אשתו

סיכום ביניים מונדיאל 2010 – אלופת העולם וסגניתה בחוץ. לא הספקנו להגיד ג'ק רובינזון וכבר שלב הבתים הגיע לקיצו. אמנם הטורניר נפתח על רגל שמאל אך כמו שהבטחתי זה רק הלך והשתפר, וכל חובבי הכדורסל שהטיחו עלבונות במונדיאל הנוכחי, כגון שעמומונדיאל וכו' אוכלים עכשיו את הכובע. אפילו לוובזלות הארורות התרגלנו (יש רגעים במהלך היום שאני אפילו מתגעגע לנעימות השופר האפריקאי באוזני). קיבלנו הפתעות רבות , נבחרת ה"דוגמנים" של האיטלקים חזרה מוקדם מהצפוי לעשות נעים בגב לנשותיהם, האנגלים עלו על הקסקס, הגרמנים עלו בקושי, הספרדים ירקו דם, והצרפתים צנחו צניחה חופשית לעבר שפל היסטורי מביך. סרקוזי חם…ולא על אשתו.
האכזבה של הבתים ללא ספק מגיעה מצד היבשת המארחת. מלבד גאנה שבאמת הגיעה לטורניר, כל השאר כבר חזרו לאלף נמרים בשבטיהם. צר לי וחבל לי באותה נשימה על האפריקאיות, אבל כנראה שזה המקסימום שהן יכלו לתת.
ואם באכזבות עסקינן אז הנבחרת שנתונה למשטר דקטטורי אדוק, צפון קוריאה שהתפרקה לנגד מיליארד צופים בשידור חי וקיבלה שבע חתיכות מהפורטוגלים הבינוניים, ועל כך כל שחקן ושחקן יצטרך לתת את הדין, וכמה איברים מגופו . אכזרי?? יכול להיות, אבל לכו תנסו להתחנן לרחמים מאחמידניג'אד הצפון קוריאני. לבי לבי איתכם מלוכסנים חביבים!
פרננדו טורס הכוכב הספרדי המכונה אל ניניו (הילד) גם הוא נכנס אצלי לסקטור האכזבות. החלוץ שעד לא מזמן התפאר ברעמת שיער שגרמה לכל האירופאיות לא לישון בשקט בלילות, וחורר רשתות בלי להניד עפעף, היום לא מסוגל לעבור אפילו קונוס. סיפורו של שמשון הגיבור מוכר לכם? אז לשיער של טורס נותרו עוד כמה ימים לפני המשחק הבא להצמיח עוד כמה מילימטרים, בתקווה שזה מה שיביא לשינוי המהותי ביכולתו.
                                                                                     
בשורה טובה שמביא איתו המונדיאל – שיטת הבונקר של מוריניו כבר לא עובדת. הצדק נעשה, והשוויצרים טסו מהטורניר. הפעם צדק הוא לא רק כוכב. אני באופן אישי מציע לשוויצרים להתרכז בשוקולדים ובשעונים.
פנינו לשלבי הנוקאאוט, "להיות או לחדול", top 16, או איך שתרצו לקרוא לזה. מעכשיו הצפייה אסורה בהחלט לבעלי לב חלש.יהיה אש!!
שימו לב לנבחרת סלובקיה המפתיעה שעד לפני המונדיאל הייתה ברמה של ישראל על הנייר (מדגיש על הנייר). איפה הם ואיפה אנחנו? זה מה שקורה כשיש לנו יו"ר התאחדות שרלטן, שמינה לא מזמן מאמן ליצן, אז כנראה שגם במונדיאל הבא השחקנים שלנו ימשיכו לבלות בנמל. ככה זה שהכדורגלן הישראלי הוא יותר בליין מאשר כדורגלן. תפתרו בעצמכם את המשוואה..יו"ר התאחדות שרלטן+ מאמן ליצן+ כדורגלן שהוא בעצם בליין=______________
לסיום..אני חוזר וממליץ לכל חובב כדורגל  להגיע לבית אליהו לחוויה מרגשת עם מסך ענק,כורסאות מפנקות, אווירה מחשמלת, בירות, גרעינים ולפעמים פרצלינה הקטן (בורצי) גם מפתיע עם קרטיבים במחצית!  מומלץ בחום!

                                                                                                   נביא הזעם/עומר קורדובה

מונדיאל 2010 בית אליהו

התרגשות, שינה שינה התרגשות

כמה זמן חכינו לזה, דברנו על זה, עשינו הערכות, קנינו מסכים, אפילו פתחנו דוכן הימורים (שאף
אחד לא ישמע) ,והנה זה בא.

אני נכנס לבית אליהו, באיחור כרגיל. אין מקום על הכורסא כמובן, יש רק כסאות אדומים. למה אדומים?! ואז אני רואה את עידן בורץ, או בכינויו בורצי, זה הוא שהשתיל את האדום ? בורצי הוא המפיק המיתולוגי של האירוע, שותף לידו טל, אבל מיתולוגי זה רק בורצי.

אני מתיישב, על השולחן גרעינים ובקבוק בירה, חצי ליטר, אין פחות מזה, כדורגל זה ספורט של גברים! מצד שמאל ליד הרגל, דלי גדול, לא פחות מזה, לרקיקה. במקרר קרטיבים – אננס! ולמחרת שוב קרטיב אננס, ומחרתיים? נכון, קרטיב אננס! אבל אנחנו לא נשברים, אנחנו מחסלים את כולם. ויש גם עמותות צדקה, שמכירות בסבלותינו, עוזי מביא קערת בשרים עם לחם משובח מעדן , אבי מביא קפה ממעדניר, מינדי שולחת עוגת גלידה, טל מבטיח נשנוש מכסיקני, אלי – ברביקיו בגמר.
החלום על הפיצה האיטלקית נגוז – הם עפו !

אה כן, הכתבה אמורה להיות על המונדיאל, אז נשוב להתחלה.

אני נכנס לבית אליהו, מסך ענק , הקרנה ב – HD . מזגן אויר, כיסוי על החלונות, חשמל באויר. חלום שחלמו אבותינו הטורקים והרומנים, מייסדי הקיבוץ, הולך ומתגשם לנגד עינינו. ובכן אני נכנס, כולי נרגש, בפנים חושך ושקט. רק רעש הווזבולות מהמסך. איפה כולם? לאט לאט אני מתרגל לחשכה, ואני רואה אותם. מיקי גבע, שלא מפספס אף משחק, שקוע בכורסתו, מפצח גרעינים בדריכות, ובשקט מתוח… לידו ראובן, שקוע עוד יותר עמוק בכורסה, והוא ממשיך לשקוע ולשקוע, הצד הימני של הגוף שלו נמרח על הכורסה שלידו, הוא נרדם. אגב, ראובן הוא מודל והשראה לעוד כמה אוהדים שרופים בבית אליהו. אני ממשיך, מסתכל שמאלה ימינה ואני רואה רק ילדים. הילד דור שמודאג מהאלקטרוניקה, עמרי שמסתכל על כדורגל וחולם על NBA ואבישי שלא מאמין שהוא בכלל מגיע לשעמומונדיאל הזה. כן יש גם כמה ילדות מאוד נלהבות, ואני הזקן, זקן האוהדים, מה אני עושה פה? בצהריים עבדתי חזק על בוסיק, אברמלה ופיני – בואו לבית אליהו, אני אומר להם, זה מדהים, איזה כדורגל, איזו אוירה. ו – אני עדיין זקן האוהדים.

כן, מזכירים לי שהכתבה אמורה להיות על מונדיאל, על כדורגל!

טוב אז מהתחלה.

אני מתישב, עיני ואזני במסך הענק. איזו תפאורה,איזה אצטדיון, איזה רעש. הנה בני האלים שם על הדשא. איזה שמות. מראדונה על הקו. אני בוכה מהתרגשות. מדוע הוא על הקו? והמשחק מתחיל. והוא מתחיל, ומתחיל ולא מתפתח לשום דבר. טוב זה רק החימום, זה מה שיפה בכדורגל. וממשיכים. הנה רונלדו, לבד במרכז ההתקפה. עומד שם מסורק ומצוחצח. מדוע הוא לא זז? הנה הוא מקבל כדור. והוא נופל. כל הזמן נופל. טוב, זה מה שיפה בכדורגל. הצרפתים, איזו נבחרת. אנלקה תוקף מימין את דומנק, אבראו נותן ראשיה להנרי, שנכנס חזק בדומנק. זה מה שאני אוהב בכדורגל, הצרפתי במיוחד. ועכשיו ספרד נגד צ'ילה. הספרדים מתמסרים והצ'יליאנים מחכים לספרדים שמחכים עם הכדור לצ'יליאנים ורק הכדור עומד. מה קורה פה? זה מונדיאל? איפה מראדונה, איפה פושקאש, תנו לנו את פלה, אפילו את מוטלה שפיגלר. בורצי מה אתה עושה לנו?

מה זה? גול!!! איזה גולללללל! גולאאאאאסו! ארצות הברית של אמריקה! גול בדקה ה – 95 ומהמסך השני, מייקון מקו הקרן! איזה מבצע, איזו כניסה, איזו דרמה איזה מונדיאל! אמרתי לכם אין אין כמו הכדורגל. מחיקו, מחיקו רא רא רא!

אוהד שרוף ורדום – איזיו.
.

המקום: בית אליהו

התאריך: יום ראשון 27/6/2010

השעה: החל מ-21:00

ברקע: משחק שמינית גמר המונדיאל בין נבחרות ארגנטינה למקסיקו

הציבור מוזמן לחגיגה מקסיקנית בניצוחו של טל רוזנבלום (יליד מקסיקו, כן?) ביום ראשון הקרוב בבית אליהו.

בתפריט: נאצ'וס, קאסאדיאס, סלסה ועוד מיני מאכלים עם שמות אקזוטיים (לכל מי שדואג, מרסי היא היועצת הקולינארית של הערב אז בטוח שיהיה טעים…).

בואו בהמוניכם!

 נ.ב – עדכון להימורים על האלופה אחרי שלב הבתים: כזכור השתתפו 35 גולשים בהימור. אחרי שלב הבתים נשרו 4 יחד עם נבחרותיהם, אבישי וסבתא סוזי שהימרו על צרפת, אלי ששם את כספו על איטליה ושלי עם הימור על סרביה.

חברים שלום רב,
לבקשת צוות עדן אני מזכיר לכל המשתמשים בבריכה: הבריכה היא שלנו ויש לנהוג בה כך, אני מבקש בכל לשון של בקשה לזרוק את האשפה לפח, להחזיר כסאות למקומם, והחשוב מכל: אין רחצה של אורחים ללא ליווי של חבר קיבוץ, אנא הימנעו מאי נעימויות. על מנת למזער את בעיית הזרים המתרחצים מתוכננת נעילת הפשפש ליד השער המערבי.

כמו כן לקראת הבחירות שייערכו ב-9.7.2010 להנהלת הקהילה ולאור ההסתייגויות שעלו, להלן רשימת המועמדים, מביניהם יש לבחור שמונה:
1. לנגשטטר איתי           7. גבע אסטל
2. קורדובה רפי              8. ביוקוראל ג'סיקה
3. שקד יעקב                  9. וינטר אבי
4. ראובני יובל                10. לוי יוסי
5. נחום רפי                   11. בוחסירה מרסיאל
6. שר הדס               

כזכור בקלפי נידרש להצביע גם בעד/נגד בחירתו של איז'ו לתפקיד יו"ר הביקורת, ובחירתו של אהרון כדורי כמחליפו של ראובן יוגב שסיים בהנהלה הכלכלית.
בברכת שבת שלום ושבוע טוב – נימרוד בשם הנהלת הקהילה

ווימבלדון 2010: עוקץ בשידור חי

משהו מדהים קרה השבוע בטורניר ווימבלדון השנתי בלונדון, אנגליה.
משחק איזוטרי וזניח, שהתקיים במגרש צדדי של הקומפלקס הענק, בין שני שחקנים אלמונים עד לאותו רגע – ג'ון אייסנר האמריקני וניקולאס מאהו הצרפתי, נמשך 11 שעות ונפרס על פני שלושה ימים. כל עולם הספורט שם לרגע בצד את המונדיאל, אירוע הספורט הכי גדול בעולם, והתמקד אך ורק במגרש מס' 18 בווימבלדון.

ביום רביעי בערב, ישבתי וראיתי תקציר של המשחק שהופסק באותו יום במצב של שוויון 59-59 במשחקונים (המשחק, אגב, חודש היום, יום חמישי,  ב-15:30, והסתיים כעבור שעה בניצחונו של אייסנר 68-70 במערכה החמישית והקובעת).

משהו קטן וחסר משמעות, כביכול, תפס את עיני באחד מההילוכים החוזרים האיטיים. מבט קטן וקריצה שכמעט קשה היה לראות אותה בין שני השחקנים (שימו לב, קוראים נכבדים, המילה "שחקנים" נבחרה כאן בקפידה ובכוונת תחילה).
הדבר הזה הגניב בראשי מחשבה – האם אנו עדים לאחד מאירועי הספורט הגדולים בעולם אי-פעם, או שמה אנו עדים לאחד מתרגילי העוקץ הגדולים בעולם הספורט, ובכלל?.

זוהי התיאוריה שלי. יכול להיות שאני טועה, אך יכול להיות שלא:

מאהו ואייסנר נפגשו לפני כמה חודשים בעוד איזה טורניר נידח באסיה או אולי מזרח אירופה (אייסנר אמנם בסביבות המקום ה-20 בעולם, אך בינינו – מי שמע עליו בכלל לפני המשחק הזה?).
השניים התחילו לדבר ביניהם איך הם אף פעם לא יזכו בשום טורניר חשוב, בטח שלא בגרנד-סלאם ובטח ובטח לא בטורניר ווימבלדון – הטורניר הגדול והמפורסם מכולם, ואיך שאף פעם הם לא ישאירו חותם על עולם הטניס.
ואז, אחד מהם (בטח הצרפתי התחמן) מציע ששניהם ישתפו פעולה בכדי להירשם בדפי ההיסטוריה, והם מחליטים שאם יום אחד ירצה הגורל ודרכיהם ייפגשו שוב, והם יוגרלו לשחק אחד נגד השני בטורניר גרנד-סלאם, אז הם יעשו בדיוק את מה שהם עשו אתמול:
שבירת שיא זמן המשחק הכי ארוך, מערכה עם הכי הרבה משחקונים, המשחק שפרוס על הכי הרבה ימים, שיא האסים למשחק (שני השחקנים), וכמובן – הכרה עולמית ופרסום עליו רק חלמו.

…מעניין, לא?

היכונו לשבוע מיוחד לכבוד מאה שנות קיבוץ ו- 60 שנה לניר אליהו, בין ה- 25/07-30/07. רשמו לפניכם ושרינו את השבוע הזה שיכלול:
• הקרנת סרטים.
• סיור ראשונים ומתיישבים בעמק יזרעאל ע"י מכון שיטים.
• סיום ביום שישי עם ארוחת הבוקר המסורתית ושיחה עם אסף ענברי, מחבר הספר "הביתה" על קיבוץ אפיקים – יש לכם זמן לקרוא את הספר!

אל תחמיצו !
חוה

השנה יחגגו את בר המצווה חמישה מופלאים: יותם ברלס, ירדן שיקלי, עלמה ינאי, שירז לביא ושקד ברלס.
הארוע יתקיים ב"עדן" ביום רביעי  14/7/2010. אנו זקוקים , כמיטב המסורת, לעזרתכם בעריכה ובהגשה.
אנא הרשמו על לוח המודעות או פנו לשיר רז.
תודה, ומזל טוב לילדים ולמשפחות

אני כותב טור זה בכאב רב לאחר הפנצ'ר הגדול במכונה הספרדית שלי. המכונה המשומנת שילמה בגדול על חטא היוהרה, אבל כאוהד מושבע אני טוען שטוב שקיבלנו את הסטירה עכשיו, סטירה מצלצלת, שהורידה את התותחים באדום לקרקע. אז אם יש דבר כזה הפסד חיובי, אז כך היה, בהתחשב שיש עוד שני משחקים לתקן, והתיקון אכן יגיע גם יגיע. ספרד תפרק במשחק הבא את הונדורס לארבע חתיכות ובמשחק הנועל תפזר צ'ילי חריף על הצ'יליאנים. אין לי ספק פה – ספרד תגיע עד הסוף, ואני שם פה את המילה שלי! נתראה בגמר נגד גרמניה או אנגליה!

לגבי הנבחרות האחרות – ברזיל לא רעים אבל עדיין חסר הדבק כפי שזה נראה עכשיו. נכון, רוביניו לא רע ומאיקון מעולה, אבל אם אדון קאקה לא יזכור להתעורר העתיד של ברזיל במונדיאל מוטל בספק גדול!

לגבי ארגנטינה – לאחר שני מחזורים חובבי הבשר האדום נראים טוב מאוד. מסי נייד, החוד חד, אבל הבעיה הרצינית שעד כה לא נראתה לעין אצל ארגנטינה היא העורף החלש, בנוסף לשוער חלש שאולי מתאים להיות השוער במתחם G-בי-ל-וויה בכפר סבא… פשוט עד היום עדיין לא עמד תחת איום. הצפי שלי: גג, אבל גג, רבע גמר, ודייגו חוזר הביתה ומרים טלפון בהול כבר מהדיוטי פרי לבלדר הסמים השכונתי!

בעניין האנגלים, למרות הפתיחה החלשה, לדעתי הם יגיעו רחוק, בתנאי שרוני וג'רארד ייקחו את המושכות. הכל תלוי בהם וכבר במשחק הבא אני מניח שנראה את זה.

בענייני הפתעות, מסתמנת הפתעה גדולה בצבע ירוק – מ-ק-ס-י-ק-ו! נבחרת נחמדה מאוד עם קו קדמי מוכשר, צפויים לסיים במקום השני את שלב הבתים ולהיפגש עם ארגנטינה בשמינית. צפו להפתעות נוספות…

לסיום: לכל החמורים שקפצו בראש והציפו אותי בטלפונים עם שריקת הסיום של ההפסד המביך של הספרדים – ניפגש על הפודיום!!!