וויקיניר

א

ב

ג

ד

ה

ו

ז

ח

ט

י

כ

ל

מ

נ

ס

ע

פ

צ

  • צופית
  • צרכיו וצריחותיו (כל אחד לפי)
  • צלחות פטרי
  • ציפורי המקום

ק

  • קלופס
  • קלנועית
  • קופת בית
  • קשת בענן
  • קבלת שבת
  • קלקיליה
  • קטיף
  • קניוניר
  • קווי אסבסט

ר

ש

ת

  • פיני

    מושגים נוספים-
    כבשים מרינו.סגירת מים.פלחה בנגב. רכב איבר.רכב פורד צבאי. טנדר ווילס.
    מעלה תומס.שרפת משאית.גידול אוזים.חיפוש מפעל-כבד אוז,צלחות פטרי,ייצור טוף.
    קוי אסבסט.גידול כותנה.אדמות פאלמה.חילוץ רכבים ששקעו.בית ובאר מזרחי. באר 42.
    בוקסות לקטיף.עגלות חמורים בפרדס.השקיה בתעלות.גידול ירקות תחת פלסטיק.שאיבת זבל רפת. הרוג בשאיבת זבל.מיטען בלול.עגל שדיך. הפרות שהשתכרו.סיבוב דוד.
    תחנת נוסעים-מושיקו.מספרת בורין.שחורקה ורחליקה.הפרה הזונה והאמא.תורמוס צהב
    לפרחים.מכונה לעציצים.מיתקן לשטיפת גזר.גידול גויבות.גידול ארטישוק.עישוב כותנה.ספסל וביצים.פאדיון.אלוף הארץ בקפיצת מוט.שחקן נבחרת ישראל בכדור רגל.
    ציפורי המקום.הרכבת.

    • לפיני

      על תשכח גם את קפטן נבחרת ישראל ברוגבי פול המר

    • מערכת האתר

      פיני שלום,
      כל המונחים שהצעת הועלו לוויקיניר. נשמח לעזרתך החשובה במילויים, כי רבים בוודאי אינם מכירים את כולם.

  • פיני

    לבקשתך נטע התיחסות למושגים-דוגמא לוויקיניר.
    המושגים-"מושיקו",ו"סיבוב דוד"
    שתי נקודות ציון ששימשו את ראשוני ניר אליהו ברצונם להגיע בהסעה לקיבוץ.
    האחת,קיוסק,בבעלותו של מושיקו,שהיה ממוקם בפינת הרחובות ויצמן-רוטשילד בכ"ס,לא הרחק מתחנת האוטובוסים ההיסטורית של אגד כ"ס.
    קיוסק "מושיקו"מזמן פסק מלהתקים,וכמהו תחנת הוטובוסים,וגם נקודת איסוף נוסעים לניר אליהו.
    השניה-תחנה לאיסוף נוסעים "סיבוב דוד",הממוקמת בצומת הרחובות,ויצמן-רוטשילד,והנקראת ע"ש מוסך לתיקון רכבים בבעלותו של דוד שטיין,שהיתה ממוקמת בצומת ממול,וביו היתר תיקנה גם את רכבי הקיבוץ.גם היא חדלה מלפעול.
    מוסך לתיקון רכבים

    • מערכת האתר

      עודכנו 2 מושגים חדשים – 'מושיקו' ו-'סיבוב דוד'. תודה לפיני.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    סיבוב דוד וייצמן טשרניחובסקי

  • רות נמר

    מה עם פלסטניר ? המושג לא קיים בוויקיניר

    • מערכת האתר

      עכשיו כן. תודה.

  • מערכת האתר

    ע"ע נמחקה תגובה עלומת שם

  • קוני

    מציע להוסיף: חלוקת סיגריות

    • קוני

      וגם תקציב, תקציב אישי, תקציב כולל, גזבר, מזכיר, מרכז משק, ועדת מינויים

      • מערכת האתר

        עודכן, תודה

  • קוני

    יופי.
    אוף, עכשיו בטח מישהו יגיד לי:"הכנסת ערכים אז תכתוב עליהם…"

  • קוני

    ועדת מינויים- לפני עידן הבחירות הישירות, הקלפי והקמפיין, הייתה ו. מינויים. תפקידה היה לארגן מיידי שנה! את בחירת בעלי התפקידים המרכזיים ואייוש הועדות. כמובן שהאסיפה הצביעה, אך מי שטחן בישל וערבב והביא את התבשיל לאסיפה הייתה ו. מינויים. כיאה לחברה דמוקרטית נאורה, דבק הקיבוץ בעקרון הרוטציה ולכן נערכו בחירות מיידי שנה בשנה. כך שיידיה של הועדה היו מלאות עבודה במשך כל השנה. בימים ההם חבר לא הציע את עצמו לתפקיד, זה לא היה נאה, החבר רצה מאד להמשיך לאחוז בהגה הטרקטור או לחלוב פרות ורק "דין התנועה" אילץ אותו לותר על עמל ויזע וחולצה כחולה ולקחת על עצמו תפקיד מרכזי, כזה שהצדיק את החלפת הטרקטור במכונית ואת החלפת החולצה הכחולה בחולצה מהודרת יותר שקיבל מהמכסנאית. אך בערך חודש עד חצי שנה לאחר הבחירות נאלצה הועדה לחזור לעבודתה, קודם כל כדאי לכבות את השריפות, כי אחד מ"המרכזיים" התפטר, כי האסיפה דחתה את הצעתו (למשל: להעביר את הקרנת הסרט מיום שלישי ליום חמישי)או כי הוא קיבל הצעה לצאת לשליחות ו/או לעבוד בגרנות וזה דין תנועה יותר מדין תנועה רגיל. ובכל מקרה החלה הועדה לעסוק כבר בשיבוצים לקראת הבחירות ההולכות וקרבות. בדרך כלל בזמן הזה כשהסתבר לועדה שאין יותר חברים בקיבוץ למלא את התפקידים וכל מה שיש זה לשחק בכיסאות מוזיקאליים הייתה גם הועדה מתפטרת. וחוזר חלילה ושוב בלי הרף.

  • מערכת האתר

    עודכן, תודה

  • בני משק

    כינוי למי שנולדו בקיבוץ להוריהם חברי הקיבוץ. בראשיתה של התנועה הקיבוצית היו בני המשק(התואר מתייחס גם לבנות)פני העתיד, שלא היו אמורים להיות מושפעים מהשפעות לוואי חיצוניות(כבורגניות או חו"ח גלותיות) והיו אמורים להיות "האדם החדש"("ילדי השמש") והקיבוץ מאז ראשיתו השקיע משאבים רבים בחינוך בני המשק לצורך הגשמה זו. בני המשק גדלו עד שנות ה-70 וה-80 בחינוך המשותף בלינה משותפת ולא בבית ההורים – אלא ב"חברת הילדים". כיום מתייחס המושג בעיקר לבני המשק שטרם התקבלו לחברות, כלומר ילדים ונוער עד כתה י"ב, חיילים וש"שינים, וצעירים אחרי הצבא ועד התקבלם לחברות. לאחר הצבא מצויים רוב בני המשק במסלול "עצמאות כלכלית" ונהנים מסיבסוד מגורים, מחירים כשל חברים בחדר האוכל, הכלבו וכו'… זכאות כספית "בגין הורים" והנחה משמעותית ב"דמי הכניסה" לקיבוץ. כיום קשה לדמיין את הקהילה ללא בני המשק המהווים כרבע עד שליש מתושבי הקיבוץ ולא ניתן לדמיין את חיי התרבות והספורט בלעדיהם, והקיבוץ רואה בהם את "דור ההמשך הטבעי" של הקיבוץ. לבני המשק הווי, סלנג ואף לבוש אופייני, ונוצרה סביבם תרבות "קאלט" דוגמת "מבצע סבתא" או הסרטו "יואב הזב"מ" ביו-טיוב מצ"ב לינק http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4397644,00.html

    • מערכת האתר

      עודכן, תודה (מי כתב?)

  • בית ילדים

    מוסד בו התחנכו וגרו בני הקיבוץ – וכיום מבלים בו את שעות הפעילות בחינוך הבלתי פורמאלי לאחר ביה"ס ובחופשות. מקור השם בתקופה בה לא היו בתים בקיבוץ, ולרוב ניבנה בית הקבע הראשון לטובת ילדי הקיבוץ, שהיוו את "העתיד". בית הילדים היה לרוב המבנה הראשון מבטון(בניגוד לצריף או אוהל להורים שנקרא "חדר") והיה מוגן יחסית מפני פגעי מזג האוויר ומפעילות עויינת. עד שנות ה-70 וה-80 התקיימה מרבית הפעילות החינוכית וגם מגורי הילדים בבית הילדים. עם המעבר ללימודים מחוץ לקיבוץ הצטמצם תפקידו של בית הילדים שהיה עד אז גם הכתה, ועם המעבר ללינה המשפחתית נותר פעיל לאחר שעות ביה"ס ובעיקר בחופשות. בניר אליהו נקראו בתי הילדים ע"ש ציפורים, ועד אמצע שנות ה-90 עברו השמות עם קבוצות הילדים. מאז הקבוצה האחרונה שהיתה בעלת שם וזהות("כחל") נותרו השמות עם בתי הילדים, וקבוצות הילדים החלו לעבור מ"כחל" ל"עורבני" ומשם ל"נקר" וכן הלאה – עד בית הנעורים. בתקופה בה היה כל החינוך מתקיים בקיבוץ היתה העבודה חלק משיגרת יומו של בית הילדים. בתקופה זו היה גן-ירק בטיפולה של חברת הילדים והחלקה ששימשה כגן-ירק זה נושאת מאז את השם "בית ילדים"(בין בית הקברות לעדן)

    • מערכת האתר

      עודכן, תודה (שוב, מי כתב? רוצים לתת קרדיט…)

  • דוכיפת

    קבוצת בני המשק שהותירה את מספר החברים הרב ביותר במשק. הקבוצה הוקמה והשם נבחר בגן שמשמש כיום את גן שרקרק – עם ילידי התלתון 1974-1976. לאחר שנה עברו בנות 1974(הילית ומעין) לקבוצת "חוחית" הגדולה יותר. במעבר לתיכון עברו גם בני מחזור 1974 לחוחית, ובדוכיפת נותרו ילידי 1975(שבעה בנים) וילידי 1976. הקבוצה שהתגבשה בעיקר בשנות ה-80 ידעה הצטרפות ועזיבה של ילדים רבים ממשפחות שניסו את מזלן בקיבוץ בתקופה סוערת זו – האחרון להצטרף היה ג'ניה נובוטובסקי שהשלים תשיעייה בשכבה הצעירה. בני ובנות דוכיפת הם האחרונים שישנו בלינה המשותפת לפני המעבר ב-1978 ללינה המשפחתית, והראשונים להשתתף ב"פיילוט" של מסלול בנים בעצמאות כלכלית שהחל בשנת 1998. 8 מחברי ניר אליהו כיום הם בני דוכיפת(9 אם סופרים גם את מעין מויאל) – ניר, נימרוד, איתי, שחר, שי, רונן, אלון וגולן; אהוד הוא תושב הקיבוץ ועוד 3 עוזבים הם חברי קיבוצים אחרים.

  • השקייה בתעלות

    שיטת השקייה פרמיטיבית שהיתה נהוגה ע"י הפלחים שפרדסיהם כרמיהם ומטעיהם שימשו את ראשוני היישוב לאחר מלחמת העצמאות. בתחילה המשיכו גם החלוצים בשיטת השקייה זו עד לרישות החלקות החקלאיות בקווי מים וממטרות, שהוחלפו בתורן במתזים שהוחלפו בתורם בטפטוף. השקייה בתעלות נהוגה מקידמת דנא ותחילת החקלאות האנושית ומצריכה חפיר תעלות מוטות גרביטציה סביב העצים. עם זאת השיטה גורמת להתאיידות רבה וחלוקת המים בבצל ההשקייה נחותה מזו של שיטות ההשקייה המודרניות

    • יונה

      כבת קבוץ שאביה היה מראשי ענף הבננות במסדה ובעמק הירדן, ידוע לי שההשקיה עד שנות ה50-60 של המאה הקודמת הייתה נעשית בתעלות גם בקיבוצים.

  • ניקיון הבריכה

    גיוס המוני וסזיפי ומסורת של עשרות שנים שמטרתה ניקיון הבריכה בטרם עונת הרחצה. בריכת האגירה המשמשת הן להשקיית השטחים החקלאיים והן לרחצת המקומיים נחפרה בשנות ה-50, הינה "פיילה" עגולה עם דפנות משופעים המכילה יותר מ-3,000 קוב(מ"ק) מים ועומקה במקום הנמוך ביותר קרוב ל-3 מ'. בשל כמות המים הגדולה, פני השטח העצומים(קוטר של קרוב ל-50 מ') והשימוש להשקייה המגביל את כמות הכלור שניתן לשים במים גרמו מדי שנה להצטברות של ירוקת, עלים ומשקעים בתחתית הבריכה. ניקיון הבריכה נעשה במשך שנים ביום החופש של ה-1 במאי, אך עם הקמת גן האירועים הותאם תאריך הניקיון לתקופה בה לא מתקיימים אירועים ב"עדן". החל משנת 2012 מתבצעים שני ניקיונות בשנה – הראשון בתקופת העומר והשני בתקופה שלפני תשעה באב. כיום מלבד הניקיון הכפול מוכלרים המים באמצעות משאבת סיחרור ומנוטרים, והבריכה צלולה ויפה מתמיד

  • סדר שני

    סדר פסח של חברת הילדים הבוגרת שהיה מתקיים בעבר "מתחת לחדר אוכל"(חדר כושר של היום) – במהלך החג השני של פסח – היתה מתכנסת חברת הילדים בנפרד מהמבוגרים וחבריה קוראים "סדר היתולי" שהיה נתפר למציאות של הקיבוץ וחברת הילדים מדי שנה

  • פשפשוק

    מיזם מסחרי שהקדים את זמנו והחזיק מעמד שישה שבועות עד לסגירתו בלחץ החרדים ובתירוץ של שימוש מסחרי החורג מהתב"ע. היריד שהתקיים בשבתות ואיפשר מסחר דוגמת שוק רמלוד או שוק טירה(כמה שנים לפניהם)התרחש במכתש מדרום מערב לבריכה והוקמו בו סככות שמותאמות לבאסטות. המיזם היה הראשון שניצל את מיקומו של הקיבוץ במרכז הארץ והוא נהגה בעתיו של המשבר הכלכלי הגדול של אמצע שנות ה-80

  • מערכת האתר

    עודכנו שבעה ערכי חדשים שנכתבו על ידי נמרוד. תודה רבה

  • מערכת האתר

    עודכן הערך מחזור 90 בוויקיניר. להרחבת הערך, או לכתיבת ערכים נוספים, ניתן לפנות למערכת האתר דרך הכתובת web@nirel.org.il

  • מערכת האתר

    עודכן הערך חתונה בקיבוץ. תודה לקוני. לכתיבת ערכים נוספים, ניתן לפנות למערכת האתר דרך הכתובת web@nirel.org.il

  • מערכת האתר

    עודכן הערך ברכת הנרות. תודה לעמיקם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.