בני משק

כינוי למי שנולדו בקיבוץ להוריהם חברי הקיבוץ.

בראשיתה של התנועה הקיבוצית היו בני המשק (התואר מתייחס גם לבנות) פני העתיד, שלא היו אמורים להיות מושפעים מהשפעות לוואי חיצוניות(כבורגניות או חו"ח גלותיות) והיו אמורים להיות "האדם החדש" ("ילדי השמש") והקיבוץ מאז ראשיתו השקיע משאבים רבים בחינוך בני המשק לצורך הגשמה זו. בני המשק גדלו עד שנות ה-70 וה-80 בחינוך המשותף בלינה משותפת ולא בבית ההורים – אלא ב"חברת הילדים".

כיום מתייחס המושג בעיקר לבני המשק שטרם התקבלו לחברות, כלומר ילדים ונוער עד כתה י"ב, חיילים וש"שינים, וצעירים אחרי הצבא ועד התקבלם לחברות. לאחר הצבא מצויים רוב בני המשק במסלול "עצמאות כלכלית" ונהנים מסיבסוד מגורים, מחירים כשל חברים בחדר האוכל, הכלבו וכו'… זכאות כספית "בגין הורים" והנחה משמעותית ב"דמי הכניסה" לקיבוץ.

כיום קשה לדמיין את הקהילה ללא בני המשק המהווים כרבע עד שליש מתושבי הקיבוץ ולא ניתן לדמיין את חיי התרבות והספורט בלעדיהם, והקיבוץ רואה בהם את "דור ההמשך הטבעי" של הקיבוץ. לבני המשק הווי, סלנג ואף לבוש אופייני, ונוצרה סביבם תרבות "קאלט" דוגמת "מבצע סבתא" או הסרטון "יואב הזב"מ".

נכתב על ידי נמרוד מדר

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.