גרעין נח"ל הוא מסגרת שיתופית היוצאת מתנועות הנוער ונתמכת על ידי הצבא ותנועות הנוער, במסגרתו בני ובנות הגרעין משרתים בצבא במסגרת הנח"ל בשילוב עם משימות חברתיות. המונח גרעין מקורו בתנועות הנוער בטרם הקמת המדינה. הכוונה לקבוצת שמיניסטים המיועדים להגשמה משותפת בדרך כלל במסגרת התיישבותית.

השירות בנח"ל מחולק לכמה חלקים: פרק צבאי ראשון, פרק משימה, ביטחון שוטף (בט"ש. לבנים), תקופת שרות ללא תשלום (של"ת). סדר הפרקים הינו קבוע, אך ישנם שינויים באורכי זמן של הפרקים בהתאם למחזור הגיוס. ואת השל"ת ניתן לקיים בתחילת או בסיום כל המסלול.
קיבוץ ניר אליהו הוקם ע"י גרעינים
גרעין ראשון הוא גרעין המיסדים היו עולים מרומניה שעליהם הצטרף גרעין טורקי. ב-27 ליולי 1950, י"ג באב תש"י, עלו על הקרקע ראשוני המתיישבים. גרעין יוצאי תורכיה וחניכי עליית הנוער מרומניה ופולין, שאת הכשרתם קיבלו בקיבוצים כפר-גלעדי, עין-חרוד, גל-עד ואשדות-יעקב, התאחדו לקראת העלייה על הקרקע.
במרוצת שנות קיומו הצטרפו לקיבוץ בעיקר גרעינים מ"התנועה המאוחדת", "הנוער העובד והלומד" ומתנועת "הבונים" בדרום-אפריקה ובמקסיקו.
ריכוז הגרעינים שהקימו והשלימו את הקיבוץ
•גרעין "אל ניר", המיסדים המורכבים מחמישה גופים שהתאחדו- 1950
•גרעין "אלומות", "הלוחם" ובודדים (תורכיה)- 1952/53
•גרעין "בתלם", התנועה המאוחדת+הנוע"ל ממקוה ישראל- 1955/56
•גרעין "כנורות" ב'- 1955
•גרעין "שורק"- 1958
•גרעין "אילנות" (צרפתי)- 1958
•גרעין "יעל" א'-ב'- 1960
•גרעין "פלד"- 1961
•גרעין "דליות"- 1967
•חברת נוער "סנונית"- 1965-69
•גרעין "חופית"- 1969
•גרעין "אשכול", כולל ח.נ "סנונית"- 1970
•גרעין "שונית"- 1971
•גרעין "להב", ,יעוד" (דרום אפריקה)- 1974-78
•גרעין "רותם"- 1974
•גרעין "לניר"- 1982
•גרעין "דליה"(מקסיקו)- 1984
•חברת נוער "עפרוני"- 1983-87
•גרעין "אל"- 1989
•חברת נוער "עיט" (חבר העמים+נעלה 16)- 1992-95
•גרעין "חצות"- 1995-97

נכתב על ידי משפחת ינאי

גרעין נח"ל – מקבץ מושגים:

גרעין

"אם גרעין זרעת בטח", כל נחלאי עבר את מחנה 80 והכיר את הכתובת הזו מעוטרת כיד דמיונו של הרס"ר. הגרעינים הורכבו מבוגרי תנועות הנוער שראו את ייעוד חייהם בקיבוץ (הגשמה). את המסלול הצבאי עשו רוב הזמן ביחד והוא כלל טירונות, היאחזות ו/או מחלקת משק, אימון מתקדם (גדוד חמישים) ושל"ת יאמאנאייק…עד שנות השמונים רוב חברי ניר אליהו היו בוגרי הגרעינים שהחליטו "להגשים".

 

מסגרת

ככה התחיל גרעין (ע"ע), ב-י"א אוספים קבוצות ממספר "קינים" (קן תנועת הנוער – המועדון שבו היינו מתכנסים לפעולות ופעילויות חברתיות, לצופים היה שבט ולבני עקיבא סניף) ומצרפים אותם יחד למסגרת שתהפוך בשלב ה"הכרזה" (הננו מכריזים בזאת…) ב-י"ב, לגרעין. המדריך מהקיבוץ, היה מגיע לפעולות של המסגרת ואחר כך של הגרעין, ובקיץ הייתה המסגרת יוצאת ל"מחנה עבודה" בקיבוץ. כיוון שלא הייתה הרבה עבודה בקיץ (כי תפוזים זה בחורף), היו מגיעים מהר מאד לבריכה לצפות במתנדבות (ע"ע) ולהאמין שאחת מהן תתאהב דווקא בך.

של"ת מוקדם

לנח"ל היו שני מחזורי גיוס, קיץ וחורף, מי שהתמזל מזלם התגייסו לטירונות חורף ואת הקיץ הקשה העבירו בקיבוץ, בעמל, יזע ודמעות (לא נתנו לי לנהוג בטרקטור, למה היא לא מסתכלת עלי וכו'). התקופה הקשה הזו, שחלקה נחשבה על חשבון השירות הצבאי נקראה של"ת (שירות ללא תשלום) מוקדם ובה הוכשרו חברי הגרעין לחיי קיבוץ.

של"ת מאוחר

מי שצלחו שתי שנות שירות צבאי בנח"ל, עברו את המסלול הקשה של היאחזות נח"ל ו/או מחלקת משק (חצי שנה בקיבוץ אחר, זר ומנוכר, מתנדבות שאתה לא מכיר, בעבודות המשק, עם מדים ומסדר המפקד, נורא קשה), אימון מתקדם (חצי שנה צנחנים), הגיעו אל המנוחה והנחלה שנקראה של"ת מאוחר, חוזרים לקיבוץ, משתלבים בענפים, נוהגים על טרקטור וסופרים את הימים לסוף השירות והיו גם גרעינים כמו "שונית" שבמקום של"ת מאוחר קיבלו מלחמה (יום כיפורים).

כתב : קוני פנר