לפני מספר שנים היה נהוג לשלוח חבילות לחיילים. בדרך-כלל היו החבילות מכילות עוגות, ממתקים, קפה, חטיפים ושאר צ'ופרים. מידי פעם התווספו דברים מיוחדים, לפי בקשות. בעתות מלחמה היו נוספים לחבילה גם גרביים, תחתונים ומכתבים מהילדים. בזמנים רגילים, היינו מתייצבות 2-3 חברות בכל-בו (תקומי), בשעות הערב, ואורזות את החבילות, שנשלחו למחרת בדואר ישראל.

כיוון שגם המילואימניקים זכו בחבילה (פעם אחת בשרות מילואים ), ובאותם ימים עשו המון מילואים, יצא שהכנו 20-30 חבילות בכל חודש. חשבתי שזה הדבר החשוב ביותר שביכולתנו לעשות למען החיילים, ובאמת קיבלנו תגובות נפלאות כמו: "החבילות של הקיבוץ שלנו הן הכי טובות."

היום הדברים השתנו, ובעקבות ההפרטה של התקציבים, כל משפחה דואגת לחייל שלה.

כתבה : שושקה