חברת נוער עפרוני

בשנת 1983 הגיעו אלינו ילדים כבני 14-15, לחברת נוער, שלימים נקראה "עפרוני".

התבקשתי לשמש כמדריך הקבוצה, ואתי בצוות היו רחלי הררי – מטפלת, וחנה קור – מורה (שכירה). הייתי מדריך הקבוצה בשנתיים הראשונות, שהיו בשבילי מאוד מרתקות ומעניינות. לא הייתי איש חינוך, אך השתדלתי להקנות לילדים ערכים של עזרה הדדית, אהבת הארץ, וחיים משותפים.

לא היה קל, בייחוד בשנה הראשונה. היו שעות של מעקבים בלילות, כדי לראות מה קורה לאחר ההשכבה, ביקורים בבית הספר בשפיים, ופגישות עם המורים. (בית-ספר זה משהו שמעולם לא אהבתי.)

היו גם מפגשים עם משפחות הילדים, כדי להבין מה עבר עליהם בבית, ומדוע הגיעו לחברת נוער. בסך הכל היו אלה שנתיים שמאוד נהניתי בהן. לאחר שנתיים עבר השרביט לאריה קזמירסקי.

כתב : אריה שלמון

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.