חלק מתנועת הנוער העובד שיועדה לבני הקיבוצים. הקיבוץ המאוחד" ו"האיחוד" הקימו בראשית שנות ה-50 "חטיבות בנים" נפרדות לכל אחת במסגרת תנועת "הנוער העובד" של ההסתדרות הכללית. חטיבות אלה הונהגו לצורך חינוך אידיאולוגי מכוון על ידי מחנכים מבוגרים ובוגרי צבא ופעלו בשיתוף עם בתי הספר. הן השתתפו רק במעט מפעלים מחוזיים וארציים של "הנוער העובד", והתרכזו בגיבוש פנימי באמצעות מפגשים, מחנות, חוגים וגופי תרבות אזוריים וארציים של בני קיבוץ בלבד.
התהליך שהחל בשנות ה-50 וה-60 הבשיל במהלך שנות ה-70 וה-80, ולאחר דיונים חוזרים ונשנים במועצות של "החטיבות" והתנועות הקיבוציות הוחלט על שילוב בין הגישות: פעילות לכלל בני הקיבוץ במסגרת קינים קיבוציים של "הנוער העובד", "השומר הצעיר" ואף תנועות הנוער האחרות – וגם "קבוצות בחירה" למעונינים בלבד. הבחירה חייבה ויצרה בסוף המאה ה-20 "אליטות משרתות" של תנועת העבודה מסוג חדש: קבוצות המקיימות בגילאי הנעורים מפגשים אזוריים וארציים ללימוד בעיות חברה ותרבות בחברה הישראלית ולביצוע משימות שונות, ממשיכות כ"גרעינים" בשנת השרות הנוספת וחלקן מתמידות בקיום משימות חינוכיות וקהילתיות לאומיות בפריפריות ובאזורי מצוקה גם לאחר שרות הצבאי. (מיתוך האתר של תנועת העבודה הישראלית). לאחר שנים של ניתוק מתנועת הנוער העובד והלומד ולאחר ניסיונות להצטרף לתנועת המושבים שלא צלחו הצטרפו בני הקיבוץ לתנועת האיחוד החקלאי והם משתתפים בפעולה שבועית שמונחית ע"י מדצים מהקיבוץ ויוצאים לטיולי תנועה בנוסף מקבלת השכבה הבוגרת הדרכה משנשין בוגר התנועה.

נכתב על ידי משפחת ינאי