סימון בגדים
בשנים הראשונות של הקיבוץ מחסן הבגדים היה "קומונה", ובגדים רבים היו שייכים לכלל, וחולקו עפ"י הצורך. עם הזמן, רצו החברים בבגדים שיהיו שייכים רק להם (ההפרטה התחילה מראשית הקיבוץ), ואז נדרשה שיטת סימון. השיטה המקובלת הייתה רקימת מספר כביסה לכל משפחה. לילדים שכביסתם נשלחה לבית הילדים – נרקם שמם. בזמן שהייתי אחראית על מחסן ילדים, הציגו בפנינו את מכונת הפצ'ים, שיטה קלה לסימון עפ"י צבעים : צבע לכל בית ילדים. לאחר מאמצי שכנוע רבים – של הגזבר ושל מרכז המשק דאז (קלמן גביש ז"ל) נקנתה המכונה. מאותו רגע שונתה השיטה, גם במחסן החברים (באחריותה של אסתר קורדובה), ונחסכו שעות רבות של עבודה.
כתבה : יונה פלג