"פלטות" – שיטה ליישור שיניים, בזמננו. ("ריבועים" של היום). זו הייתה מסגרת ברזל שמולבשת על השיניים מורכבת על תוספת מגעילה שמולבשת על החיך, כך שבקושי יכולנו לדבר. היום שבו נוסעים לאורתודנט בפתח-תקווה (קראנו לו אורתודונט) – בשבילנו זה היה יום בילוי עם אנט רוסו, כשבסופו של היום היינו מתפנקים בלחמנייה (או גלידה ? אני כבר לא זוכרת). ביום שהרכיבו לנו את הפלטה הלכנו להצגה "עוץ לי גוץ לי" ולא הצלחנו לבטא את ה"צ" . גורל הפלטות היה בדרך כלל דומה אצל רוב הילדים : כשאוכלים בחדר-אוכל מוציאים אותה מהפה, עוטפים אותה במפית, כי זה מגעיל, ואז היא מושלכת (בטעות) לפח של השטיפת-כלים בחדר האוכל… אבל בקיבוץ של אז – כמו בקיבוץ של אז – היינו מקבלים חדשה. ואז – כי השתדלנו – היינו פשוט שוכחים אותה במקלחת בבית הילדים.

כתבה: סמדר יוגב