מסיבה גדולה הלילה
חברים שלום, תזכורת – היום חוגגים שישים! ניפגש בערב מסביב לגן העדן הפרטי שלנו, תבואו יהיה שמח!
בברכת חג משק שמח ושנה טובה – נמרוד בשם הנהלת הקהילה
חברים שלום, תזכורת – היום חוגגים שישים! ניפגש בערב מסביב לגן העדן הפרטי שלנו, תבואו יהיה שמח!
בברכת חג משק שמח ושנה טובה – נמרוד בשם הנהלת הקהילה
הייתי היום כל כך גאה להיות חלק מהקהילה של ניר אליהו.
חג ה60 היה מופלא מצחיק ומרגש.
הרקדנים היו נפלאים,הזמרים היו מעולים,ביחוד אריה עם השיר "פנס בודד".
אך ללא ספק מעל כולם בלטו השחקנים.
ריישה ואסטל קרעו אותי מצחוק וגם ולרי זוהר ולנצ'ו,עוזי היה ענק ענק בדמות של המזכיר ההיסטרי ועמרי היווה הפתעה מרעישה(היי יש לך כישרון).
היום אני ממש מצטערת שלא לקחתי חלק פעיל בערב הקסום הזה.
קינאתי בכל מי שהיה על הבמה.
אני גאה להיות חלק מקהילה שמרימה כזה אירוע.
ותודה תודה גדולה לשושקה על כל הניהול והאירגון.
היה ערב יוצא דופן שייזכר שנים רבות בתולדות הקיבוץ שלנו.
מהרגע הראשון של כניסה לאיזור הבריכה, עד לברכה הראשונה של וולווה (המשך עבודה והתקדמות תוך שמירה על השורשים) ועד לסיום של הקליפ (הללויה על מה שהיה ומה שעוד לא היה) התרגשנו מהערב, מההשתתפות, מהרמה הגבוהה של המופע וכל הריקודים, השירים, והקליפים שהיו בו, ויותר מהכל מהעובדה שזה היה שלנו.
לא עלינו על הבמה אבל הרגשנו חלק מהסיפור וחלק מערב כמו שהורים גאים יכולים להרגיש בטקס סיום קורס טייס. ובזה גדולתו של הערב. תודה לכולנו.
(והכוכב הנולד שלנו : נורית שלמון. איפה היית עד עכשיו?)
יש שמועה שציפי פינס, מנב"לית תיאטרון בית-ליסין, מעוניינת בשירותיו של עמרי לאחר הופעתו אמש.
חחחחחחחחחח אם יש מישהו שמגיע לו קרדיט ענק,זה הבמאי שהוציא את כל הכישרון הזה מעמרי.
תודה גדולה לכל מי שטרח, עזר, הפיק, כתב, שיחק, רקד והופיע בערב שייזכר לשנים. הגדולה של הערב היתה בכמות הרבה של משתתפים הן בצוות ההפקה, הן במשתתפים בריקוד בשירה ובמשחק, שיתוף הפעולה בהכנות, בעריכה ובסוף בפריקה, המטרה הושגה – האירוע שיתף והביא לחגיגה לכמעט כל חברי הקיבוץ ובניו. תודה לכל אחד שטרח וגם לאלה שהגיעו לצפות, עכשיו מתחילה הספירה לאחור לחג השבעים…
היה מדהים באמת כל הכבוד !
היה מושקע וזרם הכי טוב שיש !!
כל הכבוד לכולם היה מרגש (:
ישנם רגעים שבהם שוכחים את כל הרגעים הרעים והקשים של עשרות שנות חיים. מעוף הציפור של המופע ,שהעביר בשעתיים 60 שנה היה רגע כזה.
היה לי ממש קשה להכיל את ההתרגשות של הזכרונות ואופן העלאתם על הבמה. רובנו כבר אמרנו לכל משתתפי האירוע ומארגניו את כל המחמאות האפשריות אבל לעצמנו אנחנו יכולים להודות שאת הייחוד שבחיים שלנו,לא ניתן למצוא בשום מקום אחר.(על הטוב והרע שבו).
היה לי לכבוד להיות שייכת בערב זה לקהילת ניר אלהו.
אנחנו פשוט קיבוץ נהדר עם אנשים מדהימים ונפלאים שתרמו להצלחת הערב הזה !
כל הכבוד לכולם ופשוט כיף להיות חלק מקיבוץ כזה 🙂
היה פשוט מעולה – כל הכבוד לכל המארגנים והמשתתפים.
כל הכבוד לכולם.
קורה לכולנו בריצה היומ-יומית אחרי זנבינו שאנחנו שוקעים בבעיות הקטנות של החיים. התקופה האחרונה פתחה לי שוב את העיניים למקום המיוחד בו אנו בחרנו לחיות.
ברגע שהתחלנו בחזרות לקראת המסיבה, היתה הרגשה של ביחד ושיתוף פעולה בהנאה רבה- מפגשים עם חברי ניר אליהו שלא נפגשים בדרך כלל. העלנו זכרונות וצחקנו על כל מיני דברים מהעבר, (או שנראים לנו מצחיקים עכשיו ממרחק הזמן).
ההתרגשות לקראת הערב עצמו היתה עצומה וכוללת-ואני מרגישה שממש זכיתי להיות חלק של אירוע כל כך חיובי ומרגש יחד עם האנשים הנפלאים
מסביבי.
יש לנו הרבה סיבות להתגאות בניר אליהו ובאנשים כאן. ביום-יום לא תמיד מרגישים את זה. לא רק שהאירוע היה הצלחה מסחררת ומרגשת לציבור הגדול, אלא גם ניתנה הזדמנות לקחת צעד אחד הצידה מתלאות היום ולראות את כל הטוב שכאן ולמה אנחנו מסוגלים ביחד.
אני ממליצה לכל אחד כבר עכשיו להרשם אצל שושקה להשתתף בחגיגות ה-
65 ולא לפספס!
בינתיים יום הילד ממש בפתח (30/9)ותהיה לנו הזדמנות נוספת להראות לעצמינו למה אנו מסוגלים!
אתם יודעים במה אני עוד גאה,שלמדנו לפרגן המופע והחגיגות נתנו לי פרספקטיבה על הקיבוץ,התגובות כאן אחרי תגובתי הראשונה גורמות לי לחשוב,איזה כיף זה שקצת מפרגנים.
שוב שאפו ענק למארגנים ומי ששכחתי אבל אני יודעת שעבדה הרבה גם מאחורי הקלעים וגם על הבמה,לנטע המקסימה שלנו.
חברים שלום
עברו שלושה ימים מאז מסיבת חג ה-60 .
הטלפונים לא מפסיקים לצלצל וכמובן גם הברכות מהחברים, מהבנים מבפנים ומבחוץ ומהאורחים, כולם אומרים כמה הם גאים בבית שלנו , בית ניר אליהו .
וכמה מילים שלי, הייתה לי זכות גדולה לעשות את זה .היה פשוט נפלא לעבוד עם צוות שכזה, להשתתף עם כל השחקנים ,הזמרים והרקדנים בחזרות.
כל חזרה הייתה ממש חגיגה , כולנו נהנינו והתוצאה הייתה יפה ומרגשת .
שנה טובה וכמובן שכולנו צריכים להמשיך לצעוד יחד .
ואלרי כותבת: " היתה הרגשה של יחד"… "ההתרגשות לקראת הערב"… "אני מרגישה שממש זכיתי"… אמרת בעיה רגשית? אצלנו כנראה יש בעיה רגשית ! . הכל זרם עם רגש, לב ורצון לעזור. המיוחד בבניית הערב הוא ההשתתפות של כל כך הרבה חברים לפני: בתכנון, ליווי,הכנות, חזרות,ובעשייה אחרת שתרמה. זה נתן לכולם להרגיש כחלק מהערב. לכל פנייה , בקשה, נרתמו חברים והכל בהתנדבות עם רצון גדול לעזור. זוהי מעלתנו. וכשכך, נותנים גם מקבלים.קבלנו ערב מרגש לפעמים עד דמעות ערב שהכיל בתוכו את חיינו כאן .עבר ,הווה , ועתיד. לתפארתנו שלנו
באמת שמגיעים לכולם את כל המחמאות והפירגונים. אבל עכשיו הגיע הזמן לחזור לבעיה הכי כואבת של קיבוצנו, בעיה קשה ביותר שהועלתה בעלון האחרון ע"י דניאל – תנועת הרכבים בקיבוץ. מה יהיה עם זה? כל החגיגות והשמחות לא יעזרו ברגע אחד של אסון (חס וחלילה) ואם המצב הזה יימשך, הרגע הזה יגיע. באמת יהיה כל כך נורא לסגור את השער המזרחי לגמרי, אפילו לתקופה מסוימת? אנחנו מחוייבים למישהו בהשארת השער פתוח?
מזל טוב למשפחת רוזנבלום עם הולדת הבן לשירה ואהרון! איז'ו משלים שבוע מושלם עם הנחיית אירוע השישים המרגש והנכד השני לשושלת… לעניין השער המזרחי: היתה היום ישיבה במשרד התחבורה, לצערי הרב אין בשורות ואנחנו נמשיך להיטלטל בין משרדי הממשלה עד שתוואי הדרך יאושר ונוכל לפתוח אותה. הסיבה שהשער בניר אליהו לא נעול היא כי כך רוצים חברי הקיבוץ. נושא זה נידון מספר פעמים במזכירות ופעמיים באסיפה בארבע השנים האחרונות. על אף כל הפתרונות היצירתיים שהועלו שזה בא למבחן ההצבעה תמיד העדפנו לשמור אותו פתוח לשוכרים, להורי החוץ, ללקוחות המעדניר ולעובדי החוץ והחברים היוצאים לכיוון איזוה"ת כפ"ס וכביש שש. ניתן כמובן לקיים דיון מחודש בנושא, אך האלטרנטיבה הטובה ביותר שנוסתה והוכיחה את עצמה היא שומרים סביב השעון בשני השערים והיא יקרה להחריד. אם רוצים ניתן לאשר בתקציב הקהילה לשנת 2011 את העניין, קחו בחשבון שמדובר ביותר מ-50 אש"ח בחודש(!) מהמיסים של כולנו. בקיצור – הבחירה בידי כל אחד מאיתנו באסיפה – רק צריך להבין את מחירה. נימרוד
תגובה ל"הכל טוב ויפה" הייתי מאוד שמחה אם היה פתרון לבעיית הרכבים בקיבוץ אבל הייתי יותר שמחה אם היו מעלים גם פיתרון מעבר ללסגור את השער לגמרי…
מה עם עובדי החוץ שמשתמשים בשער הזה יום יום לעבודה?? ואנחנו לא מעט?? לסגור את השער לגמרי זה אומר לפחות עבורי לאחר באופן יום יומי למקום עבודתי ובחזרה… ואני בטוחה שאני לא היחידה!
מעבר לכך תודה לכל המפרגנים על הערב ה- 60 היה בהחלט מדהים כמי שהשתתפה בעשייה נהנתי מכל רגע.
עוד הערה קטנה – היה נחמד אם הייתי יודעת למי אני כותבת?
מי אתה "הכל טוב ויפה "? ומי זו שכתבה כ"כ יפה ו"גאה בניר אליהו"?
זה לא משנה מי כותב לשם הדיון על עניין תנועת הרכבים בקיבוץ.
גם אני עובד חוץ שמשתמש בשער האחורי כדי לנסוע יום יום למקום עבודתי ובחזרה. לצאת כל יום עשר דקות (או אפילו רבע שעה) מוקדם יותר, כדי לא לאחר לעבודה, הוא מחיר קל לשלם לעומת המחיר שאנחנו עלולים לשלם אם המצב הזה יימשך.
דניאל מביא בעלון את הדוגמה של שדה-ורבורג שסגרו את השער האחורי שלהם לגמרי עקב התנועה במושב לכיוון בצרה (השתמשתי בדרך הזו תקופה ארוכה לפני כמה שנים. תאמינו לי, כמות הרכבים שהייתה שם זה טיפטוף לעומת מה שעובר אצלנו כל בוקר) – למה הם יכולים ואנחנו לא?
מה עם להשקיע קצת בדור הבא של הקיבוץ ? בחינוך הנוער ? לפי דעתי זה נושא הרבה יותר חשוב, קצת יותר כסף לחינוך לא יזיק, בתור אחת עם ניסיון זה באמת מעצבן שמדריך מתחלף כל חודש !
תודה לכל המארגנים, המשתתפים, המנצחים והמבשלים, היה ערב טעים, מקסים, מרגש וממלא בגאווה! (נורית את אדירה!!!)
תודה.