סיכום עונת הפנטזי
בסוף השבוע שעבר הסתיימה בדרמה ענקית עונת הפנטזי יורוליג לשנת 2010/2011, עם זכייה ראשונה בהיסטוריה של עמרי רז, אחד מהאבות המייסדים של הליגה. האליפות הדרמטית הושגה לאחר קרב צמוד עם גוי מקיבוץ שפיים, וברגעים מסויימים במהלך השבוע האחרון עלה חשש בקרב הוועדה הקרואה שמנהלת את הליגה פן האליפות תצא מגבולות ניר אליהו, אבל התעלות במחזור האחרון הבטיחה לעמרי את האליפות הנכספת, ובמידה ומישהו ראה קוף משוטט בחוסר מעש על מדרכות הקיבוץ, תדעו שמדובר בקוף שירד לו מהגב…
היפה באליפות של עמרי היא שבסיום המחזור האחרון של השנה שעברה, ב-2/4/2010, הוא עמד מול מצלמות הטלויזיה ויצא בהצהרה הבאה:
עם האליפות הזו מצטרף עמרי לרשימה ארוכה ונכבדה של אלופים משנים עברו:
- 2004 – דור הורביץ *
- 2005 – אבישי רוזנבלום
- 2006 – עומר קורדובה *
- 2007 – אבישי רוזנבלום *
- 2008 – דיויד שר *
- 2009 – יותם פנר
- 2010 – עמרי רז
כפי שניתן לראות, רוב האליפויות הן מה שנקרא בעגה המקצועית "אליפות עם כוכבית", דהיינו אליפות שהושגה בדרך לא דרך, תוך ניצול מקורות מפוקפקים, העלמת מתחרים פוטנציאליים, פריצה למחשבים של מתחרים ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם. להלן הסבר על כל אחת מן הכוכביות:
2004 – בעונתה הראשונה של הליגה התקנון לא היה מגובש ולשורות הליגה הצליח להשתחל גדי צעיר מקיבוץ יקום. אותו בחור צעיר נתן בראש לכל שאר הליגה אז עוד במהלכה הוחלט שהאלוף יהיה המסיים ראשון מהקיבוץ, וכך זכה דור בתואר
2006 – עונתו הראשונה של צֵפ נפתחה בסערה והוא זכה בתואר תוך הצגת יכולת בקנה מידה היסטורי (מקום 24 עולמי). הכוכבית התווספה בסיומה של אותה עונה עת התגלה שצֵפ הנכלולי ידע את הקודים של כל הקבוצות בליגה וכך למעשה ידע בכל רגע נתון מהם ההרכבים של יריביו לצמרת, דבר שאיפשר לו למזער נזקים
2007 – למרות הנסיון העגום של שנת 2004, בעונת 2007 שוב התפתו פרנסי הליגה והכניסו משתתף חיצוני לליגה, כאשר הפעם היה מדובר בסלבריטי של ממש (ממש לא…) – אהרל'ה וייסברג, כתב הכדורסל של Ynet באותה תקופה. וייסברג הלז התגלה כשד משחת ובתוך מספר שבועות פתח פער עצום מכל חברי הליגה ולמעשה הבטיח את המקום הראשון בליגה בשלב מוקדם מאוד של העונה. מייד הזדעקו חברי הליגה, אל החבר וייסברג נשלח מכתב פיטורים נזעם והוא הועף מהליגה כלאחר כבוד. לאחר הדחתו מהפיסגה טייל לו אבישי בנחת אל האליפות
2008 – במהלך עונת 2008 הדהים דיויד את עולם הפנטזי הקיבוצי (עולם קטן יחסית שמונה כשמונה אנשים בקירוב) כאשר הפגין יכולת גבוהה בצורה עיקבית. מדביקי הכוכביות השונים (שהם כל מי שלא זוכה בתואר באותה שנה) חיפשו ונברו בציציותיו עד שמצאו סוד אפל – לדיויד היה יועץ סתרים, חאבייר גאנסדו שמו (או חאבי בקיצור) שהוא לא פחות ולא יותר מאשר מנהל הפנטזי העולמי במנהלת היורוליג… האם יש כוכבית מוצדקת מזאת?
העונה שהסתיימה לה זה מכבר התאפיינה במגמה של חילופי דורות, כאשר חלק נכבד מותיקי הליגה, שחברים בה מיום הקמתה אי אז בחורף 2004, היו חלשים להחריד, בעוד שכוחות צעירים ורעננים הצליחו להשתחל לצמרת הגבוהה.
השנה, בפעם הראשונה, שונתה שיטת המשחק בליגה ועל מנת להגביר עניין התווסף מימד כספי למירוץ, כאשר בכל שבוע זכה המנצח השבועי בפרס כספי סימלי, כך שגם מתמודדים שאיבדו עניין במאבק על האליפות בשלב מוקדם יחסית (לדוגמה, טל רוזנבלום במחזור השני…) המשיכו להשקיע על מנת לנסות לזכות בפרס השבועי היוקרתי. להלן רשימת הזוכים השבועיים:
עמרי רז – 3
יניב שיקלי – 3
אסף אברהמי – 2
עידן בורץ – 2
אהוד בסיס – 2
אבישי רוזנבלום – 1
דור הורביץ – 1
דיויד שר – 1
יותם פנר – 1
כפי שניתן לראות, כל המשתתפים בליגה זכו בפרס השבועי לפחות פעם אחת, מלבד שני ליצנים: דן קובלסקי (חייל בצבא הגנה לישראל, תירוץ לגיטימי) וטל רוזנבלום (סתם חלש, אין תירוצים). נתון מעניין נוסף הוא רכבת ההרים העונה לשם יניב שיקלי. שלוש זכיות שבועיות ועוד הפסד של זכייה שבועית רביעית על עשירית הנקודה, ובכל זאת הוא מצליח לסיים את העונה רק במקום הרביעי. נשגב מבינתנו…
זהו, תם ולא נשלם. נודה ולא נבוש – עננה גדולה מרחפת על הליגה ועתידה לוטה בערפל, אבל עדין מדובר באחד המפעלים היפים שיש לנו כאן והוא מספק עניין ופרנסה לכמות גדולה של משפחות בקיבוץ, כך שנקווה שזוהי לא שירת הברבור של המפעל.
אתם מוזמנים להשתלח האחד בשני.
קומיש.
עמרי יש לך כוכבית כי אם הייתי יודע מההתחלה שצריך כמה שיותר נקודות ולא כמה שפחות הייתי לוקח
כמה שפחות נקודות לא הצלחת
זה יהיה קצת ארוך. בדרך כלל אני מתקשה להפסיד בכבוד. הפעם אשתדל גם לא לנצח בכבוד. למה? סתם. בשביל הכיף.
קודם כל אני מבקש להודות לכל המפרגנים. על אף שלחלקכם זה עלה בבריאות ובתחושת מחנק, קיבלתי ברכות מכל קצוות הקשת הפוליטית, ועל כך נתונה לכם הערכתי.
שנית, הייתי מעוניין לנתח מספר תופעות שהודגשו השנה, עם נגיעה "בהישגיהם" של מספר שחקנים ובאירועים הסטוריים.
המאכזבים: הראשון הוא דור הורביץ. באמת. משחקן שמשחק בכל ליגת פנטזי אפשרית בכל ענף ספורט שהומצא ושעדיין לא, ניתן לצפות ממך לדבר קצת יותר חזק בצמרת מידי פעם, וזה בלשון המעטה. די לבינוניות.
השני הוא אסף אברהמי. כנ"ל. אתה מוותיקי הליגה ולא זכורה לי עונה אחת בה סיימת בחמשת המקומות הראשונים. אל תתקן אותי אם אני טועה.
והשלישי הוא יניב שיקלי. פה כבר באמת שאין מילים. חלפו הימים בהם מיתגת את עצמך כקוריוז עם עגלות כקוקו ארצ'יבונג ובוניפייס נ'דונג. אתה לא גימיק. אתה שחקן ותיק ויש ממך ציפיות לדבר בצמרת. בתחילת העונה עוד היתה אשלייה שזה יקרה, אבל היא התבדתה מהר מאוד. חולשה כזאת היא פשוט מעליבה.
הדייויד שרים: זה שאתה השחקן הכי רועש, הכי צבעוני והכי חיוני לליגה זה לזכותך. אבל, בינינו, קבלות זה לא הצד החזק שלך. מלבד אליפות עם כוחאבי אחת גדולה, שספק אם אפשר לקרוא לה אליפות בכלל, לא זכור לי אף פעם שנכחת בצמרת. ולא, אני לא מתכוון לצמרת כמות שליחת האסאמאסים היומית. שם אתה מוליך ללא תחרות. אז לפני שאתה הופך רישמית לעומר קורדובה = "אליפות אחת עם כוכבית ודשדוש מתמיד בתחתית", כדאי שתיקח את עצמך בידיים ותוכיח משהו בשנה הבאה.
אבישי רוזנבלום: לגיטימי שתאבד עניין, אבל אם התחלת עונה, אל תעשה מעצמך צחוק. מקום לפני אחרון, שני אפילו במשפחת רוזנבלום. אני לא חושב שאפשר לרדת נמוך מזה. אה, וחשוב לי להדגיש בנוגע לכוכבית שעל האליפות השנייה שלך – אבישי להזכירכם היה מהמתנגדים הקולניים ביותר להדחת וייסברג. אם היינו ממלאים את רצונו הוא היה רק סגן. אליפות עם אבא ואמא של הכוכביות.
בורצי הקטן: עונה שנייה מרשימה יחסית. בוא נראה אם תמנף את זה להישג בקרוב או שתשקע לבינוניות.
רוזי: חבל על הדיו במקלדת.
יותם פנר: פה אבקש להרחיב. במשך רוב העונה הובלת בגדול כולל בחמישים נקודות בתחילת הטופ 16. אליפות אחת כבר איבדת בישורת האחרונה, וזאת השנייה, מה שמביא למסקנה שאתה קורס במאני טיים. באנגלית יש לזה שם. זה גם מדגיש את הכוכבית שמשום מה לא ניתנה לך באליפות מהעונה שעברה – בלי עזרתו של "חברך" ארלוס לא היית מגיע רחוק. אבל הדבר שלי הכי הפריע, הוא הידבקותך במחלה הידועה, מחלה מדבקת, צפפת כרונית. זאת מחלה שמי שנדבק בה מפתח תסמינים של שאיפה לכלום, השלכת כוכביות לכל עבר והיתלות הסטורית בהישג אחד בודד שהושג גם הוא במרמה. התסמין העיקרי במחלה הוא להרים ידיים לפני סיום העונה ולהצהיר, מיד לאחר שאבד כל סיכוי "שבמילא אני לא משקיע, ועשיתי קבוצה בחמש דקות", למרות שכולם יודעים שאתה הוא זה שישב הכי הרבה זמן מול המחשב כראשון המכורים. אז גם עלייך עוד חובת ההוכחה.
ולחבר עומר, צפ: יש לך מה להגיד?
זהו בינתיים. אני מניח שיהיו תגובות לדבריי, חלקן אפילו קשות. השמצות וכוכביות שיוטלו לי על האליפות וינסו לקעקע את ההישג. אבל אני חזק, אני אלוף, ואני בעל הסיכוי הגבוה ביותר כרגע לזכייה היסטורית בשתי אליפויות ברצף. אז תהיו חזקים. ולהתראות בעונה הבאה.
(כמובן שהכל נכתב ברוח טובה. אם מישהו נעלב רחמיי).
תגובה עצומה, לוקח אליפות ויורה לכל עבר, כל הכבוד.
באופן אישי יש לי שנה אחת טובה ושנה אחת רעה. השנה היתה הרעה, שנה הבאה אני לוקח.
מסכים איתך לגבי כל השאר – חבורה כזאת של ליצנים חדלי אישים לא ראינו כבר הרבה זמן. מקווה שכולם ימשיכו גם בשנה הבאה.
עומרי דבר ראשון אומר כי זוהי הכפשה קשה מאוד לבוא ולטעון כי נעזרתי באראלוס.
דבר שני אומר, שלאחר זכייה באליפות הארץ שערכה גדול ומכופל מאליפות רגילה (מקום 30 + בארץ או משהו כזה ..) יש ללא ספק נפילת מתח.
בנוסף לזה, במהלך החלק הראשון של העונה כאשר כדרך הטבע הובלתי את הליגה, היה לי קשה לראות את עומרי מסתובב לו בשבילי הקיבוץ עם פרצוף עצוב ומלא אכזבה, מה גם שהקוף הלך וגדל ונהיה כבד.
אמרתי לעצמי, עומרי בחור טוב, סימפטי, מעורב בחיי הקהילה ותורם מעצמו רבות, ללא ספק מגיע לו שאפרגן ואני אוריד את הרגל המגז, ניתן גם לו לחוש את התחושה הניפלאה של אלוף. מה גם שאני את עצמי הוכחתי בזירה הבין לאומית, אז ניתן לבחור להתפלש בבוץ של הביצה המקומית.
אוסיף רק דבר אחד – הפנטז משחק מאוס מאוד, אך כניראה אשכח את זה עד חודש אוקטובר, ואני אחזור להלחם הפעם כחייה פצועה העונה לשם
*****16TCF*****
16TCF זה היסטוריה, מה עם נפט? יש קידוחי פראק כבר?
דרך-אגב, ברצוני לציין כי יחסיי עם חאב (ככה חבריו הקרובים ביותר מכנים אותו), הינם קרובים עד היום. אנחנו מתכתבים בפייסבוק על בסיס קבוע, אפילו הזמנתי אותו להתארח בקיבוץ ולהכיר את כל משתתפי ליגת הפנטזי המקומיים.
ליותם – ראשית, אני מעריך מאוד את ההתחשבות האצילית ברגשותיי, שאיפשרה לי לזכות באליפות. שנית, לא ראיתי שהכחשת את העזרה של וייס בשנה שעברה. שלישית, אני 25 בארץ. תחשות הבטן שלי היא שהעונה שעברה היתה חלשה מאוד בכל קנה מידה. מעניין אותי מאוד כמה עשית בסיכום כללי, אם אתה זוכר (אבל תהיה אמין), ואיך זה היה משתלב השנה. אגב, הכי אני מרוצה מהסרטון. כי אם לא הייתי אלוף הייתי זוכה למטעמים והשתלחויות רבות מאוד בעקבותיו.
זהו, מקווה שתחלים מהמחלה, ושלא תדביק בה עוד אחרים.
יש לי את אותה הצהרה מצולמת מזווית ראייה אחרת (מהספה) – תעלו אותה גם.
שאראס ראשית ברכות על ההישג. אמנם היית רחוק שנות אור מלהרשים אך בליגה חלשה כמו שהייתה השנה כנראה שזה הספיק לאליפות. איני מתרץ את יכולתי העלובה במהלך העונה. מודה הייתי חלש להחריד. קשה לי לראות את עצמי חוזר לאותה רמה מלפני כמה שנים. אני קצת מזכיר לעצמי את מייקל בשלהי הקריירה בוושינגטון עת היה בן 40. בכל מקרה אין אירוני מזה שבשנה בה ניתנה לך "הזדמנות" לזכות בתואר, יש לך גם "הזדמנות" לזכות בדברים נוספים…
מודה לך אבישי על הפרגון, שבא מתוך צניעות שכל כך מאפיינת אותך. מייקל ג'ורדן וודאי היה מוחמא עד מאוד לו היה יודע. מקווה "להזדמנות" שכזאת גם בשנה הבאה.
שאראס דבריך לגבי אראלוס מצוצים מהאצבע, אראלוס להזכירך היה אחד מיריבי הרים עונה שעברה, כמו כן אין בכלל מה להשוות בין העונה נטולת הכוכבים שהיתה השנה לעומת עונה הקודמת עם מאריץ' ספליטר ודומיו
לא זוכר מה המספר המדוייק אבל הממוצע השבועי היה סביב 165-170 פלוס מינוס
או זה שכונה באתר הפנטזי Dogfather99 שהגיע כלאחר יד או אצבע על המקלדת למקום הרביעי והדי מכובד קפיצה משנים קודמות שבו דשדשתי במקומות 6 או 7. ברצוני לא להשתלח באף אחד אלא לפרגן לאיש שזכה בתואר ביושר ובמאמץ עילי וכנראה שישב שעות רבות לאין ספור כל שבוע והשקיעה הרבה מאמץ ומחשבה + סיכונים שלפעמים השתלמו ולפעמים קצת פחות, אך בסופו (לא זה שאיכזב והוחלף) של תהליך ולאורך העונה השתלמו! לכן מבחינתי זהו תואר אלוף ללא כוכבית.לגבי הקוף אז אני מכיר רק 2 קופים זה שמולך בפינת חי או זה שמולך ומופיע ביציע העיתונות?….עמרי, איזה מהם ירד לך מהגב (שים לב הקוף השני קצת יותר כבד מהראשון)?
כמו כן באותה נשימה ומעמד בטקס שקר כלשהו, הייתי מעניק לך ביחד עם שמעון מזרחי את פרס הקיבוץ בספורט רק שאצל שמעון מזרחי זה פרס עם כוכבית בגלל צדקת הניצחון ולא הדרך ואילו אצלך זה גם צדקת הניצחון וגם הדרך.. לא יודע למה אני כותב עכשיו את חיבור מילים אלו שיבואו עעעעכככשיו: "עלה והצלח"…(מוזר אבל זה מה שיצא).
יניב שיקלי – אתה איש ענק, משכמך ומעלה
ואווו שיקלי, איזה הרמה להנחתה…
שמעון (כל יכול כשרוצה) מזרחי קיבל את פרס ישראל. חחחח פשוט לא יאמן.
http://www.youtube.com/watch?v=SQV9SDHzoqE&feature=related
מעניין אותי לדעת כמה מאוהבי ענף הכדורסל פה, ראו את משחק העונה בליגה השניה ביום שלישי.
105:103 למ.כ. הבקעה נגד הפועל תל אביב. זה היה כדורסל נטו !!!
לעומת זאת נערך "משחק העונה" בליגה הראשונה בין ירושלים ומכבי. פלוס מינוס 40 הפרש. 700 זרים משחקים בקבוצה שם, קשה לי להאמין שיש בן אדם אחד פה, שיכול להגיד שהם לא הרסו את ענף הכדורסל בישראל.
אבל בכל זאת הם הקבוצה של המדינה . . .
סביר להניח שכולכם תשבו לראות את המשחקים בשלב ההצלבה אז אני מאחל לכם המשך צפיה מהנה ובהצלחה לויטוריה.