קליטה- סיכום 3 שנים מאז השינוי

3 שנים עברו מאז חודשה הקליטה בניר אליהו, לאחר השינוי באורחות החיים. רובנו מסכימים שהקליטה חשובה מבחינה דמוגרפית (היפוך המגמה של הזדקנות הקיבוץ, הגדלת מספר הילדים בקיבוץ, הגדלת מספר החברים בקיבוץ), מבחינה כלכלית (יותר חברים יורידו את נטל המיסים), מבחינה חברתית, מבחינה תרבותית (החייאה של החגים ופעילויות התרבות), מבחינה הקלת החלוקה בנטל התפקידים בקיבוץ (יותר אנשים לוועדות ולתפקידים אחרים בקיבוץ) ועוד.
אז הנה קצת מספרים לסיכום התקופה, שיעזרו לנו להבין האם באמת כך הדבר.
נקלטו לחברות בפועל 14 חברים וחברות חדשים, עם 13 צאצאים בגילאים שונים (והיד עוד נטויה). התקבלו לחברות אך עדיין לא חברים בפועל 17 חברים וחברות בפוטנציה, שמביאים איתם 12 צאצאים בגילאים שונים (גם כאן היד עוד נטויה). חברותם תיכנס לתוקף עם כניסתם לבית הקבע שלהם- תוך שבועות ועד שנתיים מהיום. כמו כן, כיום יש 20 בני/ות משק ובני/ות זוגם/ן עם 16 ילדים (בינתיים), בתהליכי קליטה.
ניגע עכשיו בהשפעה של קבוצת החברים החדשים שנקלטה לאחר השינוי. לפני חידוש הקליטה, עמד מספר החברים בקיבוץ על 168. כיום עומד מספר החברים בקיבוץ על 174. ללא הקליטה היה צונח מספר החברים בקיבוץ ל- 160. לצערנו, עקב הזדקנות הקיבוץ, קצב הקליטה עד עתה מספיק רק להשאיר אותנו על אותו מספר חברים.
סה"כ, מספר הילדים בני המשק במערכת החינוך בגיל הרך הוא 23 (זאת אומרת, 3.8 ילדים בממוצע בשכבה), מתוכם 9  ילדים של חברים חדשים. ללא ילדים אלו, היינו נשארים עם 14 ילדים בלבד בגיל הרך וכ- 2.3  ילדים בממוצע בכל שכבת גיל (וללא ילדים בני משק כלל בבית התינוקות חסידה). תוך שנתיים מהיום, כאשר חברותם של כל אותם חברים בפוטנציה תכנס לתוקף (אלו שהתקבלו בקלפי אך עדיין לא נכנסו אל בית הקבע שלהם), יהיו סה"כ לפחות 31 חברים וחברות חדשים שהצטרפו לאחר השינוי עם לפחות 25 ילדים. מספר הילדים בני המשק בגיל הרך יוכפל ביותר מפי 2 לעומת המצב ללא קליטה ויעמוד על 5-6 ילדים בכל שכבה בממוצע (כמו שהיה בקיבוץ עד תחילת שנות ה- 90). כבר היום בגן עפרוני יש 9 (!) ילדים של חברי משק, של חברים בפוטנציה ושל בני משק בתהליך קליטה. אנחנו מתקרבים לשיא הקיבוץ במספר הילדים בשנתון…
בגיל ביה"ס יסודי ותיכון ממוצע הילדים לשכבה דומה, אך שם נצטרך להסתמך בעיקר על נקלטים חיצוניים כדי לעבות את השורות, מכיוון שרוב משפחות בני המשק הנקלטות הינן משפחות צעירות עם ילדים צעירים.
מבחינה כלכלית, כל החברים החדשים נמצאים מעל רשת הביטחון ואינם מהווים נטל על הקיבוץ. ללא הקליטה, לא היינו יכולים להוריד מיסים ברמה שהורדנו מאז השינוי.
מבחינה חברתית, כמובן שההשפעה של הקליטה היא סובייקטיבית. אני יכול לספר על משפחתי. מכיוון שמספר המשפחות הצעירות בקיבוץ גדל, ניתן להגיד שיש לנו יותר חיי חברה בקיבוץ. כמעט כל יום בשבוע אפשר לבקר משפחה צעירה אחרת עם ילדים בגיל של הבת שלנו כך שכולנו נהנה.
מבחינה תרבותית, חלק ניכר מהאנשים שמרימים את אירועי התרבות בקיבוץ הם מאותם חברים חדשים שנקלטו בשלוש השנים האחרונות. כמו כן, כייף שיש אירועי תרבות עם הרבה יותר אנשים…
מבחינת חלוקת הנטל בתפקידים וועדות בקיבוץ, מתוך הנקלטים החדשים יש לנו רכזת תרבות, חברת ועדת קלפי, חבר הנהלת קהילה, 2 חברים בוועדת קליטה, אחראית מקלטים, חבר הנהלה כלכלית ושני מועמדים לוועדת תכנון (כאשר תקום לתחייה). חלק מהאנשים כבר הספיקו להיות בתפקידים קודמים אותם הם כבר עזבו לטובת התפקידים הנוכחיים שלהם (חבר בדירקטוריון עדן, רכזת חינוך). כל זאת מתוך 14 חברים חדשים (וחברה אחת בפוטנציה) בלבד… כמו כן, אל כל אסיפה מגיעים חברים מאותה קבוצת נקלטים.
אמנם לא הכל הולך חלק כמו בכל תהליך או חברה ויש גם בעיות, אבל בסך הכל היתרונות עולים על הבעיות לאין שיעור. תהליך הקליטה הינו דינאמי ובכל מחזור קליטה אנו מנסים ללמוד מהטעויות ומשתפרים. אנחנו כקיבוץ צריכים לדעת להתמודד אחד עם השני ולפתור בעיות כמו שצריך ולא להתעלם מהן או לטאטא אותן אל מתחת לשטיח, כמו שלעיתים גם נעשה עוד לפני השינוי. אם אנחנו לא יודעים לפתור בעיות, אז לא הקליטה אשמה בזה אלא אנחנו.
הקליטה עד עתה המסתמכת על בני/ות משק ובני/ות זוגם/ן, מצעירה את הקיבוץ, מוסיפה ילדים, ותורמת בכל התחומים. אולם, למרות כל הנתונים המעודדים הללו, הקליטה עדיין לא מצליחה לגרום לגידול במספר החברים בקיבוץ. גם אם קצב הקליטה הזה ישמר בעזרת בני משק נוספים שיקלטו, מספר החברים לא ישתנה כ"כ. המיסוי לא ירד לרמה שולית, מספר הילדים בכל שכבת גיל עדיין יהיה קטן, עדיין לא יהיו מספיק אנשים לרענן שורות כל כמה שנים בתפקידים ובוועדות בקיבוץ ונישאר קיבוץ קטן. בואו נודה בזה- בני המשק כרגע לא באים בהמוניהם על מנת להיקלט בקיבוץ. לשלב הראשון בפרויקט הבניה המרוכזת עם אמפא נרשמו רק 4 משפחות של בני משק (מתוך כ- 20-24 דירות בשלב א'). רק בעזרת קליטה מאסיבית של נקלטים חיצוניים בשנים הקרובות נוכל להגשים גם את היעדים האלו לטווח ארוך.
מי שהיה ביום חמישי הקודם בערב בנעורים-בורגר מתחת לחד"א, ראה איך יכולים להראות אירועי התרבות בקיבוץ: הגיעו כ- 20 משפחות מועמדים חיצוניים לקליטה על טפם (סה”כ כ- 80 איש), והכפילו אם לא שילשו את מספר הנפשות מהקיבוץ שהגיעו לאירוע. כל הרחבה הייתה מלאה איש, אישה וטף. תארו לכם מה יהיה עוד 5 שנים, אם נקלוט 50 משפחות של חיצוניים…
נסיים בקריאה נוספת למי שרוצה ויכול לתרום לנו במינהלת הקליטה, אם זה בהצטרפות למינהלת הקליטה, באירוח או אימוץ משפחות נקלטים או מועמדים לקליטה, בעזרה בביצוע ראיונות לנקלטים או בהעלאת רעיונות לשיפור הקליטה- אנא פנו אלינו.
המשך קליטה מוצלחת!
דניאל מדר, בשם מינהלת הקליטה
  • התעניין בקליטה

    שמחתי לקרוא כי קיבוץ ניר אליהו ממשיך בצעדיו לכיוון גדילה והתפתחות, מאידך- לצערי, כמתעניין בקליטה התאכזבתי לגלות את הסכומים העצומים אותם אתם מבקשים לגבות מזוגות צעירים עם ילדים (אותו פלח אוכלוסיה אליו אתם מכוונים) וללא כל תוכנית מימון ראויה ואפשרית.

    כהצעת יעול ושאלה שלדעתי צריכה להישאל (בעיקר בימים שהמדינה מלאה במחאות חברתיות) איזה סוג של אוכלוסיה אתם מבקשים לקלוט? האם בני המעמד הגבוה בלבד? האם רק את מי שידו לממן עלויות גבוהות שכאלו ללא יכולת לקבל לווי בנקאי???

    באיחולי הצלחה.

  • בכייני

    לא, אנחנו מחפשים לקלוט אנשים שנצטרך לתמוך בהם כלכלית.

  • שלי

    אני חושבת שהגיע הזמן להציג את הנקלטים האלה לקיבוץ.
    אפילו בכמה מילים: שמות בני המשפחה ומה הם עושים, או משהו כזה.
    הם מוזמנים לכל מיני פעילויות ואירועים, ומי שלא בצוות קליטה לא יודע מי הם בכלל.
    זאת ההרגשה שלי לפחות.

  • שלי

    וכתגובה למחירי הדירות:
    ברור שיש לכך סיבות טובות, אבל בסופו של דבר מחירי הדירות החדשות בקיבוץ באמת גבוהים. לא סתם יש רק ארבע משפחות של בני משק בפרוייקט. אני מקווה שחלק מהמחאה החברתית הזאת תגרום לכך שנוכל גם להוריד קצת את מחירי הדירות – כך שנוכל לקבל אנשים שמסוגלים לכלכל את עצמם ולא ידרשו לרשת הביטחון מצד אחד, אבל שיהיה להם מספיק כסף לקנות בית בקיבוץ מצד שני. כי עושה רושם שבסוף יהיו פה או וילות או אוהלים…

  • דניאל

    תגובה לכולם:
    בעקרון, אם משווים את מחירי הבתים למחירי בתים דומים במושבים הסמוכים לנו אזי הם נמוכים מהם משמעותית (50%-70% ממחיר בית במושב באיזור). הם אפילו יותר זולים מדירות בכפר סבא. אבל, בכל זאת הם לא זולים. יש כמה סיבות לכך (הכל כבר נדון באסיפות פעמים רבות).
    אם היינו יכולים להסתפק בקליטה של 5 משפחות בשנה לקיבוץ, יתכן והקיבוץ היה יכול לעזור במימון בניית הבתים ואז היינו יכולים לבנות בתים במחירי עלות. אולם, הגענו למסקנה בקיבוץ שאנו חייבים לבצע קליטה מסיבית תוך זמן קצר כדי להחיות את הקיבוץ כמו שהוזכר בגוף הכתבה. לכזו קליטה מסיבית אין לקיבוץ יכולת לעזור במימון.
    כיום, אי אפשר לקבל מהבנקים משכנתא לקניית/בניית בית בקיבוצים. מכיוון שאנו יודעים שרוב האנשים לא יכולים לקנות/לבנות בית בלי משכנתא, ולקיבוץ אין כסף לעזור במימון הבתים- פנינו לחברה חיצונית שתארגן לנו אפשרות מימון דומה למשכנתא וכן תבנה את הבתים. מהלך זה כן איפשר מימון דומה לתנאי משכנתא לנקלטים (בניגוד למה שכתב "המתעניין בקליטה"). הבעיה- כניסת החברה החיצונית גרמה לעליית מחירי הבתים (כי גם הם צריכים להרוויח). כמו כן, הוחלט ששידרוג תשתיות הקיבוץ (שמחויב המציאות בשל הגידול המסיבי הצפוי במספר הנפשות) יוטל כולו על הנקלטים (גם החיצוניים וגם בני המשק), שוב מכיוון שאין לקיבוץ כסף לממן זאת.
    כל זה גרם למחירי הבתים לעלות. ל"מתעניין בקליטה"- דע לך שאנו לא גובים סכומים אלו לעצמנו- אנו לא מחלקים את הכסף בין חברי הקיבוץ. הכסף הזה הולך לבניית הבתים ולשדרוג התשתיות.
    אין ספק שבסופו של דבר הבתים יקרים ולא כולם יכולים לעמוד במחירים הללו. גם לי יש חברים שרצו להצטרף אבל בסוף לא יכלו בשל העלות הגבוהה. הלוואי ולקיבוץ היה כסף לממן את אבל, בתנאים ובדרישות שעלו (שאת חלקם ציינתי כאן), התוכנית הזו נבחרה כתוכנית האופטימלית. אולי בעתיד נוכל להוזיל את המחירים.

    שלי, לגבי הנקלטים החיצוניים: אשמח לקבל הצעות נוספות לקירוב לבבות בין חברי המשק והמועמדים החיצוניים. כרגע אני לא רואה טעם בלפרסם רשימת שמות של מועמדים לקליטה- מה זה יתן אם תהיה תלויה בלוח מודעות רשימה של עשרות שמות? הנקלטים החיצוניים כרגע בעיצומו של תהליך הקליטה. ברגע שתהיה רשימה סופית של מועמדים מתאימים אנו נציג אותם לציבור בכל האמצעים.
    אנו פנינו לציבור כדי לחפש משפחות שיסכימו להפגש עם או ללוות משפחות מועמדים חיצוניים אבל עד עתה ההיענות היתה דלה. אנו מזמינים את המועמדים החיצוניים לפעילויות בקיבוץ כדי שהם יתרשמו מהקיבוץ וכן שחברי המשק יוכלו לפגוש אותם, להכיר חלק מהם ולהתרשם מהם. אלו ההזדמנויות של הציבור להכיר אישית את המועמדים. אנו לא יכולים להכריח חברים לדבר עם מועמדים חיצוניים באירועים הללו…

  • התעניין בקליטה

    דניאל, ראשית תודה על התגובה.
    שנית, לרגע לא נאמר או נחשד שהקיבוץ מחלק את כספי הנקלטים בקיבוץ אבל כפי שכבר ציינת "תנאי משכנתא" אינה משכנתא (סלח לי שאני מדקדק אבל אני עוסק בתחום) הריבית אינה אותה ריבית והבדלים של פרומיל הם מהותיים על סכומים שכאלו. כמו כן מבנה העסקה והתשלומים לקיבוץ (הון אגודה וכו…) לטעמי (שוב לטעמי) יקרים מדיי. לרגע אני לא מזלזל על כל מה שצברתם במשך השנים וכו אבל לאור המצב היום במשק ובעיית המימון הבנקאי היה מקום להתחשוב.
    בעניין השוואתך לנכסים שמסביב לקיבוץ, החסרת פרט מהותי והוא הבעלות על הקרקע (שאין מה להרחיב בעניין הבעיה ידועה לכולם).
    בעניין "רווח הקבלן" לדעתי בנקודה זו הקיבוץ היה יכול לעשות "קצת יותר" ולעשות בדיקה מקיפה ואלי אפילו לקחת אדם חיצוני שזו ההתמחות שלו.
    מהכרותי את התחום (ואני מכיר אותו) היה מקום למיקוח גדול יותר.

    ולחבר "בכייני", אני מזמין אותך היום בערב להגיע לרח רוטשילד בת"א ולפגוש את כל אותם "בכיינים" כמוני, שמבינים שלמרות שלקחו משכנתא הם לא באמת יצליחו לעמוד בה לטווח הארוך….

    המשך יום טוב.

  • דניאל

    שלי, לאור הצעתך ולאחר התייעצות החלטנו לפרסם דפי מידע על חלק מהמשפחות כבר השבוע. את המידע הזה תכננו לפרסם לקראת ההצבעה בקלפי, אבל אולי באמת עדיף לפרסם זאת עכשיו אם אנו הולכים לפגוש חלק מהם באירועי המשק הקרובים.
    תודה!

  • דניאל

    ל"מתעניין בקליטה":
    יתכן והיה ניתן להוריד את המחירים יותר, יתכן ולא. אני לא מצוי בפרטי המו"מ שהתנהל אל מול החברה החיצונית. מה שאני יודע, הוא שהחברה הזו נבחרה לאחר בדיקה רצינית והתנהל מולה מו"מ במשך שנתיים (אם אני לא טועה) על פרטי ההסכם ועל המחירים. יש בארץ עשרות מקרים של ישובים (מושבים וקיבוצים) אשר הלכו על האופציות הזולות יותר ופנו לחברות קטנות ואפילו לא קטנות שיממנו ויבנו הרחבות קהילתיות אלו ואחרות. במקרים רבים (בחן, גונן, כפר-אוריה ועוד) היזם או הקבלן פשט את הרגל והתאדה. במקרה הטוב הבתים עומדים (אבל אין פיתוח קרקע, הגגות נוזלים ושאר צרות) ובמקרה הרע הבניה הופסקה באמצא ובמקרים מסויימים עדיין לא הסתיימה (כבר עברו 7 שנים מתחילת הבניה). בחירת הקיבוץ בחברה גדולה שתריץ את הפרוייקט הזה העלתה את המחירים אבל מקטינה את הסיכון לקטסטרופות כמו שהזכרתי. הלוואי והיה לנו כסף לכך והכל היה פשוט יותר…
    לגבי הפרט שהחסרתי, על כך שהבתים בקיבוץ זולים משמעותית מאשר שאר הבתים והדירות בשרון, בשל העובדה שבקיבוץ אין בעלות על הקרקע- עולה השאלה הבאה: מה אתה רוצה- בית זול יותר או בעלות על קרקע? אם אתה רוצה בית זול יותר אז תבוא אלינו. אם אתה רוצה בעלות על הקרקע (ומוכן לשלם על זה)- אז כנראה שתצטרך למצוא זאת במקום אחר.

  • דניאל

    אגב, אמרו לי שוועדת תיכנון כבר קמה לתחייה, אז סליחה ובהצלחה.

  • מיכל

    שלום,

    כיצד ניתן לקבל פרטים על ההרחבה בקיבוץ ?
    ניסיתי ליצור קשר עם אמפא מליבו אך ללא הצלחה.

    יום נעים

  • דניאל

    למיכל: תכתבי הודעה בדף "יצירת קשר" שבאתר על רצונך.

  • מערכת האתר

    הוסרה תגובה פוגענית בעילום שם