תודה

אני מתיישבת לכתוב מילות תודה וסיכום, ורשימת השמות של האנשים שתרמו להצלחת האירוע בערב יום העצמאות ארוכה. ארוכה מאוד. וזה כשלעצמו מחמם את הלב.
האירוע הזה, כמו רבים לפניו, היה מושתת על עבודה עצמית. החל בתכנית, דרך ארגון המקום, העזרה בתורנויות השונות ועוד… וכשמתכננים אירוע על טהרת העבודה העצמית, תולים הרבה תקוות ברצון הטוב וברוח ההתגייסות של כל אחד מהמשתתפים לתת יד או כתף בחלק כלשהו של הערב. זה יכול להיות בתכנון, בהשתתפות על הבמה, בשירה, בריקוד, בהקמה או בפריקה, בחשיבה על כל פרט, ובעוד המון המון משימות קטנות וגדולות.
והתמונה היפה ביותר בעניין הזה היתה כמה דקות אחרי שקראו למגישים להכנס לאולם. אני, שעמדתי ליד הבמה, קיוויתי שלפחות כמה בודדים יקומו לעזור (בין היתר מכיוון שידעתי שאמא שלי עובדת כמעט לבד במטבח כבר כמה שעות…). ואז פתאום יצא מהאולם "נחיל" של חברים, עם קערות ומגשים- וזה חימם את הלב. הידיעה שברגע האמת כולם מתגייסים לעזור, כולם מבינים שהצלחת הערב תלויה בכולנו, ולא רק בצוות המארגן, הדברים האלה נותנים את הכוח להמשיך.
ובסוף הערב- בלי שום "פקודה" או הנחייה כולם אוספים, מפרקים, מנקים- מחזירים את הגן לקדמותו- זה ממש לא מובן מאליו. ועל כך מגיעה תודה לכולם. פשוט לכולם.
אז נכון, יש מה לשפר, ויש מה לתקן, ולא הכל היה מושלם, אבל האוירה הטובה של הביחד, של רוח ההתנדבות והעזרה- כל אלה עולים בהרבה על כל "תקלה" שאולי היתה.
ולסיום, בכל זאת- תודות אישיות למי שהיה חלק בלתי נפרד מהערב הזה.
בראש ובראשונה לאסתר שניהלה ביד רמה את כל החג, יחד עם שושקה, עמיקם, עתליה, איז'ו וקרן. בלי האמונה, ההשקעה והמוטיבציה זה לא היה קורה.
למשולש הבולדוזריות: יהודית-ליזה-חנה, שבלעדיהן באמת לא הייתי שורדת…☺
לעוזי, נדב וגל– צוות עדן היקר, שעד הרגע האחרון היה אחראי לכל התפעול של המקום, ודאג לכל פרט, לצוות הנוי שגוייס בצו-8 לטובת האירוע, ועשה כל מה שהתבקש…
לשקד על שלמרות כל המכשולים "חישמל" את האזור והכל האיר ונשמע היטב.
למרסיאל על ההגברה המקצועית, לדור ומתן שסחבו, הרכיבו, הפעילו, הגבירו, וגם קיפלו, והכל בנועם ורוגע.
לילדי הנעורים, תמר ועמרי על מפגן האש המרהיב.
לאייל פיינבלט שהיה שם מתי שרק היינו צריכים.
לכל מי שהשתתף, קרא, כתב, רקד, שר, ניגן, הרקיד והעמיד, קישט, בנה, הדליק… הרשימה באמת ארוכה!
ולכם, כולכם, שהייתם, שמחתם, עזרתם, הגשתם, ערכתם, פרקתם, אספתם, סידרתם…
תודה!!!                               שיר
(יצא שהודיתי פה כמעט לכל המשפחה שלי…יש פקודת גיוס כללית לכולם מיום שנכנסתי לתפקיד…)
  • תמר ועמרי

    עוד קצת תודות:
    קודם כל לילדי הנעורים. הוכחתם שלא משנה הכמות, חשובה האיכות. הייתם מעטים וצעירים מול שנות מסורת רבות ומאיימות ויכולתם להן. כבוד!
    תודה להווארד על התיזוזים האינסופיים להובלת הציוד.
    תודה לאורן רפפורט ואייל רונן על העזרה הגדולה ביום הארוע.
    תודה לכל מי שהציע עזרה, גם אם בסוף לא נזקקנו לה.
    תודה ענקית לאייל פיינבלט שהיה זמין ומוכן לעזרה כל פעם כשביקשנו, והכל בכיף וברוח טובה טובה.

  • מ. ותש

    מתי חשוון?

  • דרושים

    ועכשיו… שבועות!
    דרושים חברים וחברות עם מרץ ורעיונות, ישיבה ראשונה בקרוב מאוד!!
    למ.ותש: יש לך 3 שבועות להתאושש. מה לעשות, משפחה לא בוחרים…;)
    שיר

  • שושק'ה

    עוד כמה מילות תודה .
    תמיד אני נרגשת ומתפעלת מהילדים , מהנוער ומהחברים , כמה מוכנים לעזור
    ולתת יד הן במסיבות והן בדברים אחרים וזה נפלא !
    אבל תודה מיוחדת לאריה שלמון שתמיד מוכן לקחת על עצמו (ותאמינו לי ,זה לא מובן מאיליו) לארגן את חבורת הזמר הנפלאה שלנו .
    אז אריה , תמשיך מפני שזה חשוב לכולנו .

  • שיר

    אני מסכימה עם שושקה.
    בתוך רשימת המשתתפים, מתוך חשש לפספס מישהו מהרוקדים, השרים והמקריאים, לא ציינתי באופן אישי את אריה, אבל בהחלט מגיע לו! בכל חג או אירוע נענה בשמחה לשיר ומרכז סביבו את חבורת הזמר האיכותית . אז תודה, וסליחה.

  • ***

    שיר את מצוינת .
    מותר לטעות , וחשוב לקחת הכל בפרופורציה. מעריץ אלמוני .

  • תודה ענקית למו סונג,פאנאן וצאם.

    לצוות הגדש שתמיד נענה ולמנהל המטע. תבורכו.
    יהודית מדר.