יורו 2012 – טור פתיחה – עומר
מי הזיז את המוזה שלי
זה כבר כמה ימים או למען האמת כבר כמה חודשים, שמבקשים ממני לשרבט איזה טור לפה, כתבה לשם, רוב הפעמים אני מצליח להתנער בנונשלנטיות מזהירה, במקרים הנותרים אני משנס מותניים, מתחיל כמה שורות ומתייאש, מרים את האפרכסת ומודיע לפנאט הג'ינגי/נטע בארי שזה לא זה, ואין מוזה, והראש בדברים אחרים.
לפני כשבועיים עמרי תפס אותי ברגע קט של חולשה, והצליח להוציא ממני התחייבות לטור צבעוני לאתר השומם של הקיבוץ, כמובן מתוך ידיעה שגם מהתחייבות זו אצליח להתנער.
בימים האחרונים אני חש בהרגשה מוזרה, שמתעצמת מיום ליום, קיבינימאט אוטוטו היורו, הערב זה הערב. אני מתרגש כמו לפני דייט ראשון עם אהבת חיי, נשבע לכם ידידיי שלפרקים נהיה לי עור ברווז.
שוב פעם זה קורה, עוד חודש של חגיגה מטורפת, ריגושים, בירות והרבה "טראש טוק" בבית אליהו, מנגל שעובד ללא הרף, והכי חשוב סופסוף כדורגל אמיתי, טהור, שלא מזכיר אפילו במקצת את הענף המבזה בארצנו הקטנטונת.
לאחר שהצהרתי כאן לא מעט במונדיאל הקודם על אהדתי ואהבתי לספרדים באש ובמים, גם כאן כמו כל אהבה, הגעתי להחלטה שמיציתי, ובמסרון קצרצר: "זה לא את ספרד זה אני", המשכתי הלאה. בעודי מתאבל על ה"רוחה"(כינוי לנבחרת ספרד), הכרתי את הגרמנים לקשר קצר ולא מחייב, אם תרצו ריבאונד, מה שגרם לי למעידה קטנטנה בהימור באתר הקיבוץ על "חובבי החזירים".
מהר מאוד התעשתתי ומצאתי את ה"אחת" לחודש הזה, עדיין לא עשיתי את הצעד הגדול והבאתי אותה לארוחת שישי, אך בלב שלם אני איתה, יש האומרים לוזרית, חסרת אופי, לא נאמנה, דבר אחד אני יכול להבטיח לכם השנה היורו הוא כתום! בסוף הטורניר הולנד כבר לא תישאר השמעון פרס של הכדורגל האירופאי. תתפסו אותי במילה.
לסיום אני קורא לכל חובבי הכדורגל מי פחות ומי יותר להגיע בהמוניהם לבית אליהו,לספוג אווירה ערב ערב, חוויה מובטחת!
ניפגש בבית אליהו, ואולי בטור הבא, במידה ותחזור המוזה 🙂
עומר קורדובה
כתיבה מרעננת, דימויים מעניינים ומצחיקים כאחד, תור הפונה לכלל האוכלוסיה ,אט אט נראה כאילו הולך וגדל ביננינו אדם המצטיין בכתיבה כמו שהוא מצטיין בתיווך, איש אשכולות. צר לי לאכזב אותך ידידי אבל נפגשתי עם בת זוגתך הישנה, גברת ״רוחה״ , סיפרה לי שהיא מעט פגוע מנטישתך, הצעתי את עצמי כריבאונד, וזאת נענתה בחיוב, כשאתה תשב מדוכדך לאחר זכייתה, אהיה זה אני שאקצור את הפירות, תודה שחיממת לי את הגברת האדומה!!! וואמוס אספנייה!!!
מה זה עומר כותב ורק מגיב אחד? למה כי הוא כתום ולא אדום? אפשר פשוט להסכים על אדום לבן. למה לריב?
אבל הכי חשוב עומר יצא מהמאורה עם עט שלוף, והסתער על האתר, ואין דרך חזרה עד סוף יוני.
עומר קח את הטור הוא שלך בחזרה. אני מנוי על הטור שלך.
יש מקום לכולם…
טורים חזקים מאד.
איזו כבוד על הפירגון
לצערי אני בyankee stadium ב subway sires קצת יותר גדול מהיורו שישים אלף צופים על הרגלים שרים take me out to the ball game in the seven inning stretch
יריבות גדולה וארוכת שנים זה הסופר קלסיקו של הביסבול משחק שרק בודדים זוכים ליראות מהיציע אנשים מחקים לזה חיים שלמים ואני יגשים חלום של כל אוהדי הספורט המושבעים בקיבוצי נו שקמים ליראות את המשחקים בשלוש לנות בוקר היורו מה זה? טוב אולי שבוע הבא נדע… בוקרוב בקיבוץ… מתגעגע אליכם חברה
מה זה נבדל? סתם עומר דיררר, כל הכבןד, טור ענק גם בתור מי שאינה מתרגשת כלל וכלל מהיורו.. יפה מוואוד!
היה שווה לחכות, טור ענק צפ.
רוזי – מזל שיש 60 אלף מקומות באצטדיון כדי שרק בודדים יוכלו לראות… סתם, תעשה חיים, תפסת מצ'אפ חזק מאוד (סנטנה במשחק ראשון מאז הנו-היטר בשבוע שעבר)
צפ, טור חזק מאווד. השארת אותי לבד במערכה נגד המוזה…
רוזי, אני מקנא ביג-טיים. אני ראיתי את היאנקיז נגד הבלו-ג׳ייז בטורונטו ב-2002. ישבתי שורה שלישית מאחורי ההום-פלייט, וקיללתי ארוכות את אמא של דרק ג׳יטר. אני לא גאה בזה, אבל הג׳ייז ניצחו, ולג׳יטר היה משחק של 1 מ-4. תמיד הרגשתי שהיה לי חלק בזה. תברר עם דרק אם הוא סלח לי מאז.
רוסיה-צ׳כיה בגמר היורו. חיות טרף הנבחרות האלה
כתיבה מרגשת. תודה על חשיפת הרגשות. שמח שקצת טראש ונכנסת לעניינים.
כרגיל טור שמשאיר טעם של עוד….הטור מלא בכל טוב הארץ,ספונטני ,רגיש ובעל חוש הומור(ממש כמו הכותב עצמו….)
מזכיר את אריק הניג בימיו הטובים….
נ.ב- הולנד עפה בחצי גמר…שימו לב לצרפת.
עומר כיף ומצחיק לקרוא צריך מחכה כבר לעוד אחד אסתכל במשחקים כדי להיות בעניינים
עומר כל הכבוד על הטור ….אתה מוכן להיות המורה שלי ..אני מסכים עם הבחירה ..הולנד..
כוכב!
עומר אתה כותב נהדר,תענוג לקרוא,כל הכבוד!
"תתפסו אותי במילה"
שאראס, הייתי כותב כאן איזו תגובה שתסביר את היכולת הירודה של ההולנדים – אבל אני מפחד שתתעצבן עליי שאני מגיב על היורו…
על החתום: סן מרינו.
נ.ב.
חבל שהלכת מוקדם אתמול – הפסדת את החלק הכי טוב של הערב…