כמה מילים על פנסיה
לחברים שלום,
מצורף מכתב קצר עם קצת מידע על פנסיה והסבר על החלטות של חיובים להפרשה. יתכן שחברים מסוימים ראו או יראו בתלוש הפנימי שלהם שינוי בסעיף הפרשה לגמל. ההסבר נמצא במכתב המצורף. אבקש מכולם לקחת כמה שניות לקרוא לפני לחיצה על כפתור הקסם DELETE.
בברכה, אילן קובלסקי, ועדת פנסיה:
כפי שידוע לכולם לאחרונה החלפתי את גוץ בתפקיד יו"ר צוות פנסיה. התברר לי שהתחום הוא מורכב ומסובך ואני משתדל ללמוד את התחום. בינתיים רציתי לנצל את ההזדמנות לרענן לחברים מספר דברים על החלטות הקיבוץ והמדינה, מצב כספי הפנסיה שלנו ותוכניות לעתיד.
בחודש פברואר התחלתי חפיפה עם גוץ שהגיש את ההתפטרות שלו באמצע שנת 2011. בלי להכנס לסיבות של ההתפטרות של גוץ מבחינת פנסיה מצאתי מערכת שהתשתית שלה בנויה בצורה יסודית ומקצועית. לפי דברי הגורמים שאנחנו עובדים איתם אין הרבה קיבוצים שיש להם תשתית, מבחינת החלטות ותקנונים, מסודרת כמו ניר אליהו. על כך כולנו חייבים תודה גדולה לגוץ ואני מקווה שאני אצליח לבנות מערכת מסודרת על התשתית הקיימת .
כפי שידוע, חיסכון לפנסיה במדינת ישראל הפך להיות חובה וכל עובד ומעביד חייבים להפריש לפנסיה מהמשכורת החודשית.
קיבוצים, לפי חוק, חייבים לשלם פנסית מינימום לחברים בעדיפות ראשונה (בתנאי שיש להם יכולת כספית). היום הסכום הוא כ- 2,900 ש"ח לחודש.
בניר אליהו החליטו על תשלום לפנסיונרים של 3,500 ש"ח לחודש עם כוונה להעלות את הסכום בעתיד לפי היכולת הכספית של הקיבוץ.
היות והקיבוץ לא הפריש לחברים עד תאריך השינוי, 1/1/2008 , נוצר חוב לפנסיה של החברים. חוב זה שנקרא בלשון מקצועית "גרעון אקטוארי" מוערך ב-11 מיליון ש"ח עבור חברים שהיו בגיל העבודה בתאריך השינוי.
בנוסף יש התחייבות לתשלום הפנסיה של החברים שהיו מעל גיל הפנסיה. העלות של התשלום לפנסיונרים מוערך ב-23 מיליון ש"ח.
סה"כ החוב של הקיבוץ עבור הפנסיה של החברים עד תאריך השינוי הוא כ- 34 מיליון ש"ח. אנו מכינים תוכנית יחד עם היועצים לבדיקת מקורות נדרשים לסגירת החוב העבר.
ומה קורה אחרי 1/1/2008 – תאריך השינוי:
כל חבר אחראי על ההפקדה לפנסיה בסכום שמבטיח לפחות את פנסיית היעד של הקיבוץ ( היום הפקדה חודשית של 835 ש"ח).
במקרה של חבר עובד חוץ או עובד בקיבוץ סכום זה מופקד, לפי חוק, על ידי המעביד ואחריותו של החבר לבדוק שכך נעשה.
חבר שמקבל דמי אבטלה אן קצבה אחרת, יפריש לפחות סכום זה מדמי האבטלה שלו.
חבר שלא עובד או עובד חלקי וכך לא ממלא את הדרישות של תקנון עבודה יפקיד את סכום זה או החלק החסר מהתקציב האישי דרך התלוש החודשי.
חבר שממלא את דרישות תקנון עבודה ובכל זאת לא עובד או עובד במשכורת נמוכה יהיה רשאי לרשת ביטחון. רשת ביטחון תחשב כהכנסה במקום משכורת, והקיבוץ והחבר יפרישו לפנסיה "כאילו" שרשת ביטחון היתה המשכורת.
כמובן שיש אפשרויות אחרות כמו מקבלי קצבה וכו' אבל העיקרון שחובה להפריש לפנסיה נשאר בכל מקרה.
חשוב לציין שההפרשה לפנסיה היא לא מס נוסף אלא חיסכון על שם החבר ולזכותו. למרות שקיים חוק שהקיבוץ צריך לתת פנסיה לכל חבר, אף אחד לא יכול לנבא את העתיד ומה תהייה היכולת של הקהילה לעמוד מאחורי ההתחייבות הזאת בעוד 10-20 שנה. משום כך, ההחלטה היא לחייב כל אחד להפריש לפנסיה גם אם זה פוגע בהכנסה החודשית שלו והיכולת שלו "לגמור את החודש". אם בכל זאת לחבר יש הכנסה נמוכה כתוצאה מההפרשה לפנסיה, תפקידה של מערכת הערבות הדדית שלנו לעזור לו ולא על ידי קיצוץ בהפרשה שלו.
כל ההפרשות של החברים לפנסיה אמורות לעבור דרך המערכת של התלוש הפנימי. במידה ויש אנשים שמפרישים לפנסיה באופן פרטי, עדיף לכם שזה יופיע בתלוש הפנימי וכך תשלמו פחות מס. אבקש מהחברים האלו להיות בקשר איתי כדי להסדיר את הנושא.
כמובן שסקירה זו מאוד חלקית. נושא החיסכון לפנסיה מורכב עם היבטים שונים. בעתיד נקיים אסיפה עם דו"ח יותר מפורט וכמובן שאני אשמח תמיד לענות על כל שאלה ולהיפגש עם כל חבר שרוצה מידע נוסף.
אילן קובלסקי.