מה שקרה עם הכביש והמדרכות ליד הבית של ההורים שלי הוא בלתי יאומן.
יש שם תכנון לא הגיוני, לא שימושי, לא נוח, שיסכן את הולכי הרגל ויהפוך לאמבטיה בכל גשם הכי קטן.

1. למה צריך מדרכה ברוחב 2 מטר לאורך הגב של הקראוונים והשקוביות? מדרכה שאף אחד לא ילך עליה ביחוד כשיש מדרכה בצד השני של הכביש קרוב לבתים, ולשוכני הקראוונים והשקוביות אין שום סיבה שבעולם להשתמש בה (לא מובילה לשום מקום).
איפה התכנון הקיבוצי והירוק? חוץ מזה שהולכת להיות שם בריכה צמוד לשקוביות, אי אפשר יהיה לרדת מהאוטו לשקובית בחורף ובסוף יהיו דליפות ובלאגנים בגלל השלוליות שצמודות לגב המבנים – לא חבל על הדשא והעצים שהיה אפשר לשים שם במקום כל האספלט הזה?
2. המדרכות בנויות בזיגזגים חדים, שאף אחד (ביחוד לא עם עגלה או אופניים) לא ילך עליהן. מה שיגרום לכולם ללכת על הכביש.
3. הכביש הוא רחב, דו מסלולי ויהיה מסוכן מאד. אנשים יסעו שם מהר. יש שם פניה שמאחוריה לא רואים כלום (כשעוקפים את השקוביות) וכמו שדי ברור מהמדרכות – ילכו שם הולכי רגל וביניהם ילדים (של לפחות שישה בתים, וכנראה שגם חלק מהשכונה החדשה בדרכם לכלבו או לחדר האוכל).
4. אין עליות לעגלות מתוך הכביש. הכביש הוא בסופו של דבר מגרש חניה, ואף אחד לא חשב לרגע מה אמור לעשות אדם עם עגלה כשהוא יוצא מהאוטו ורוצה לעלות למדרכה (אה, כן, בעצם יש עליה רק למדרכה של גבע / יוגב – אז שכולם ילכו משם).
5. בהנחה ששפת הכביש תהיה סגורה בקצה, מגרש החניה הזה הולך להיות בריכה אחת גדולה בגשם. הכי כיף עם קניות מהסופר או עם ילדים – ישר לתוך השלולית.

הדברים נאמרו, צולמו, לא קיבלו התייחסות ועכשיו כבר סוללים – ללא תשובה עניינית (או אחרת) לאף שאלה מלבד המיקום של עמודי התאורה.
מה הקטע? מה זה החלם הזה?

לפעמים בונים משהו בעיר או במחלף, ואתה אומר לעצמך – מה זה הטמטום הזה? איך אף אחד לא אמר כלום…
אבל פה, מחוץ לבית? מה עוד צריך להגיד? למי עוד צריך ללכת?

חבל על הכסף שלנו. הרי בסוף – אם המצב יהיה מספיק גרוע – יצטרכו לשנות.
למה לא להקשיב? למה להתייחס להכל כאילו שאנשים מתבכיינים במקום להתייחס לזה שאנחנו גרים כאן, ואיכפת לנו, ואנחנו רוצים שהקיבוץ יהיה מקום יפה ונעים?
עוד פעם סיפור שלם כמו שהיה עם העץ של פיני? עוד פעם נבכה על חלב שנשפך?

פשוט מתסכל.

שלי