יום כיפור לכולם

                                              

חלפו כבר עשר שנים, למה שהתחיל כ"משהו חדש", עם קבוצה של צעירים מישיבת "עותניאל". הצעירים מישיבת "עותניאל" כבר בגרו, התחתנו והולידו ילדים, ותפילות יום כיפור בבית אליהו, כבר הפכו לשיגרה. מתנחלים וקיבוצניקים, דתיים וחילוניים, פעם בשנה כשהמטרה אינה רק התפילה אלא גם המפגש, באווירה אחרת ובתקווה לאיכות אחרת.

חלפו כבר עשר שנים, אל זיכרונות יום הכיפור שלי, נוספו חוויות מסוג חדש. צום, תפילה, שירה, שיחה, "כל נדרי" ותפילת נעילה, בית כנסת אחר, בית כנסת משלנו, חוויות שלא הכרתי מקודם. חלפו כבר עשר שנים ונדמה שכך תמיד היה וכשחבר שואל אותי: "יש השנה תפילות בבית אליהו?" אני מופתע, כאילו הייתכן שזה עדין לא מובן מאליו?

יש גם השנה תפילות יום כיפור בבית אליהו ונראה כי המשורר דב חומסקי היטב לתאר אווירת בית הכנסת שלנו בשירו:

שאל את אלוהי

שאל את אלוהי, אני אשאל את אלוהיך,
אולי דווקא הפעם לא נחטיא.

אתה תלך אלי, אני אלך אליך,
החלף את פתרונך בחידתי.

אולי, אולי נזכה יחדיו למאור פנים לפתע,
במקדשך אשא מתפילותיי.

במקדשי תשכון כשכון צליין לבטח,
ספק שלי יהיה לך ודאי.

אהב את האביב, אני אוהב את השלכת,
אפשר להפך, כמובן, אפשר.

לך או לי, אולי, נכונה כתר או ממלכת
אולי אחד בדרך הישר.

שאל את אלוהי, אני אשאל את אלוהיך,
אולי דווקא הפעם לא נחטיא.

אתה תלך אלי, אני אלך אליך,
החלף את פתרונך בחידתי

 

להתראות, בברכת גמר חתימה טובה. קוני.

(ערב יום כיפור תשע"ד)

  • עמרי

    היה עוצמתי ומעצים, כרגיל.
    תודה לקוני. ולכל מי שתרם.
    שנה טובה.
    עמרי

  • תודה רבה לקוני וגמר חתימה טובה.

    יהודית מדר.