לחברי קיבוץ ניר אליהו,
אז כן הגיע הזמן להיפרד וגם לסכם.
יש משהו מנחם בפרידה שזהו רגע שבו ניתן להסתכל לאחור, להביט על העשייה, לראות איפה טעינו, לחקור מה למדנו, ולנסות לגעת באבני הדרך שבנו אותנו.
הגעתי לניר אליהו לפני 4 וחצי שנים, במטרה לעשות כסף לטיול הגדול אחרי הצבא, שכולם כל כך מדברים עליו ורוצים אותו. הגעתי ואמרתי לעצמי בלב גג חצי שנה אני פה וכבר פינטזתי על ניו זילנד. אבל תוכניות מטיבען להשתנות, וככה מבלי להרגיש פשוט התאהבתי ונשארתי.
אני מסכמת תקופה בחינוך הבלתי פורמלי בניר אליהו, תקופה לא מבוטלת של 4 וחצי שנים שמתוכה 5 חופשות קיץ מאחורי עם כחל עורבני ועם הנעורים. בתקופה זו למדתי כל כך הרבה על חינוך, על נתינה, על יוזמה, על יצירתיות, על האחריות, על סובלנות, על עקשנות. למדתי על עצמי דרך הילדים, למדתי מה זו קהילה וערבות הדדית דרכם. למדתי מהו חינוך אמיתי, חינוך מכל הלב, חינוך שמתקיים בחצר הביתית כל הזמן וכל היום. אני רוצה להודות לכם על שנתתם לי תמיד תחושה של בית, של חום, של איכפתיות ואהבה, לא יכולתי לבקש יותר מזה. בכל קיבוץ אופייני, "החוצניקים" תמיד ירגישו "בחוץ" ובניר אליהו הרגשתי בית אמיתי, הרגשתי חלק מקהילה שעוטפת ומחבקת ,קהילה רגישה ואכפתית.
אני מרגישה שאני נפרדת גם מבית, ניר אליהו הפך לבית הכי משמעותי בשנים הללו, לפעמים היו שואלים אותי מאיפה אני וכבר באופן אוטומטי הייתי אומרת: "מקיבוץ ניר אליהו" ופתאום זה נורא משונה ומוזר להגיד משהו אחר…אפילו פיתקיות בגדיי עדיין מסומנות היטב במספר הכביסה.
אני רוצה לומר תודה לאנשים שליוו אותי בכל השנים הללו:
לשיר רז שקיבלה אותי לקיבוץ ולימדה אותי מהי אופטימיות ונתינה אינסופית.
לעמרי רז שהיה שותף לדרך ושנתן לי מראה תמידית על דרכי החינוכית.
למתן גבע שלימד אותי טוב לב ועשייה.
ללטם על התמיכה המקצועית.
ולמשפחת יוגב שיהיו לי תמיד למשענת, לאוזן קשבת, ושתמיד יהיו שם בשבילי.

תודה לכל אחת ואחד מכם שתמיד התעניינתם ושאלתם פירגנתם ונתתם יד.
להורים שתמיד ידעו לומר מילה טובה לפרגן ושנתנו לי אמון מלא.
מאחלת לכם שנה טובה מלאה באתגרים ובהזדמנויות
שנה מרגשת מלאה בצחוק
אתגעגע
ממני באהבה ענקית
תמר עוזרד