בקשה ממארגני הערב –
השנה, במלאת 40 למלחמה, אנחנו עדים לתופעה יוצאת דופן של הרבה מאוד אנשים שמוכנים סוף סוף לדבר, אחרי תקופת שתיקה ארוכה מאוד.
אני מבקשת שההרצאה (מענייננת ככל שתהיה, ובטח תהיה) תוגבל לזמן כזה, שיאפשר לאנשים לדבר, ולאנשים אחרים להקשיב. בעיני, זה מרכז הערב.
מודה לצוות שמכין, ומצפה לערב זה, נטע
מצטרפת לתודות לצוות. זה היה ערב חשוב בעיני, שמעלה לא רק זיכרונות כואבים אלא גם מחשבות שלא ניתן להימלט מהן, ואולי אף אסור להימלט מהן.
אישית התאכזבתי מבחירתם של חברים רבים שלא להגיע לחדר האוכל. נראה לי שמלחמת יום הכיפורים צריכה להיות חקוקה גם בלבם ובמוחם של אנשים צעירים, שלא היו נוכחים או שלא זוכרים אותה.
בכל אופן – היה לי מעניין מאוד. תודה, נטע
מצטרפת לאכזבה של נטע בנוגע לבחירה של האנשים לא להגיע, מעבר להשקעה שהוקדשה לקיים אירוע כזה, קשה לי להבין כיצד זה לא מספיק חשוב כדי לפנות ערב אחד ולבוא להקשיב לחברים שלנו, כמי שלא נולדה בתקופת המלחמה הופתעתי כל כך לשמוע סיפורים מרתקים מאנשים שישבתי איתם לא פעם ולגלות שעברו חוויות לא קלות, ולהבין את המשמעות של המילה – פרספקטיבה!!! תודה רבה לחברי הפאנל על הפתיחות והשיתוף אני יודעת שזה לא היה לכם קל.
הערב היה מאוד מלמד ומעשיר – באופן אישי אני חושבת שהערב הזה היה מאוד חשוב הן מבחינת התוכן והן מבחינת הרגשת הקירוב בסופו!
עמרי אשמח אם תכתוב מה גדעון אביטל אפשטיין אמר לך בסוף הערב, נראה לי שזה מסכם הכל!
זה לא מתוך הטפת מוסר, אלא אכזבה גדולה לנוכח ההשקעה הגדולה של הצוות והתוצאה המוצלחת של כל מעט חברים זכו לכבד בנוכחותם על אף הפרסום המסיבי והאורחים המכובדים
אמרתי מה שאמרתי משתי סיבות. הראשונה – המלחמה הזו היא פיסת היסטוריה וזהות חשובה בעיני לכל אדם שחי בישראל, והדרך להכיר אותה בצורה אישית וקרובה יותר היא דרך האירועים בקהילה שאתה חי בה (וכמובן ספרים, תכניות טלוויזיה, סרטים וכל שאר המקורות.)
הסיבה השניה היא שאני רוצה לחשוב שיש עדיין משהו שעושה אותנו לקהילה ולא רק ליחידות משפחתיות שחיות זו בצד זו, וכל מה שמשותף הוא כתובת הדואר. ערב כזה הוא יצירה של כוחות מקומיים (עם תגבור מבחוץ) למען האנשים שמשתייכים לקהילה. המאמץ הרב שהמארגנים והמשתתפים משקיעים בהכנת ערב כזה הוא בעיני סיבה מספיק טובה כדי להגיע.
כמובן שאני מכבדת החלטה של כל אחד – ולראייה – כתבתי את שמי בהתחלה ובסוף. אני מכבדת גם את מי שקורא את דברי, ולכן לא מסתתרת מאחורי פסבדונים כלשהו. שבת שלום, נטע
תודה רבה לכל מי שלקח חלק בערב הזה. בראש ובראשונה לצוות, שאני הייתי רבע ממנו, וכלל גם את איז'ו, לירז ושיר.
תודה רבה ליונה על התערוכה בחדר האוכל.
תודה גדולה לשלומי, למשה, לדפנה וללנצ'ו על הסכמתכם להשתתף בפאנל ולשתף.
תודה רבה לעמיקם וללולה על הארוח הלבבי בבביקורים בארכיון ועל מאגר המידע הבלתי נדלה שקיים שם ושאיפשר במידה רבה את קיומו של הערב (ותודה על כמויות החומרים שרק במעטים יכולנו להשתמש מפאת קוצר הזמן).
תודה לאריה, נרי, נטע, אפרת, נורית וליאת שתמיד מתייצבים לקריאה, על ההשקעה והביצועים הנפלאים לשירים.
תודה לאיציקו, איל ואלישבע על ההשתתפות.
תודה ענקית כרגיל לדור על שעות ההשקעה המרובות ותפעול ההגברה בערב.
תודה לסמדר על צילום הוידאו. תודה לנטע על תזמון העלון ועל התמיכה.
תודה לנעורים על העזרה בסידור חדר האוכל.
תודה לכל מי שייעץ, תמך, הציע ופירגן.
היה ערב מרגש ועוצמתי ואני מאוד נהניתי.
עמרי
כשאני קורא את התודה של עמרי, מדהים לגלות כמה אנשים היו מעורבים באופן פעיל בערב הזה. אכן היה זה ארגון של ערב חשוב בכוחות עצמנו למען עצמנו, כי אכן מלחמת יום הכיפורים לא הותירה חותם רק בזהות הלאומית שלנו. יש לה חותם גם בזכרון הקיבוצי שלנו. ואין קהילה בלי זכרון. יישר כח עמרי על היוזמה שבאה ממקום של אמירה פשוטה שלך, שלא יתכן שלא נציין כקיבוץ את שנת ה – 40 למלחמה. האכזבה נובעת מזה שרק חלק מהאנשים היו שותפים להרגשה זאת. ברור לי גם שחלק לא באו מקשיים אוביקטיביים. ויחד עם זאת אני בהרגשה שמספר האנשים שהיו בערב הזה היה בהחלט מכובד, ועוד יותר אהבתי את המעורבות המרגשת של אלה שבאו.
דרך אגב שוחחתי עם המרצה גדעון אביטל בסוף הערב שאמר לי שהוא היה באחרונה ב – 10 קיבוצים לציון 40 שנה למלחמה, והארוע בניר אליהו היה הכי מרגש שהוא חוה. בלי שמץ של פומפוזיות ורהב, בלי התנצחויות. פשוט אמיתי ומרגש. כך הוא אמר.
בקשה ממארגני הערב –
השנה, במלאת 40 למלחמה, אנחנו עדים לתופעה יוצאת דופן של הרבה מאוד אנשים שמוכנים סוף סוף לדבר, אחרי תקופת שתיקה ארוכה מאוד.
אני מבקשת שההרצאה (מענייננת ככל שתהיה, ובטח תהיה) תוגבל לזמן כזה, שיאפשר לאנשים לדבר, ולאנשים אחרים להקשיב. בעיני, זה מרכז הערב.
מודה לצוות שמכין, ומצפה לערב זה, נטע
תודה למארגנים ובעיקר לעומרי, הרוח החיה
יש תרבות בניר אליהו
מצטרפת לתודות לצוות. זה היה ערב חשוב בעיני, שמעלה לא רק זיכרונות כואבים אלא גם מחשבות שלא ניתן להימלט מהן, ואולי אף אסור להימלט מהן.
אישית התאכזבתי מבחירתם של חברים רבים שלא להגיע לחדר האוכל. נראה לי שמלחמת יום הכיפורים צריכה להיות חקוקה גם בלבם ובמוחם של אנשים צעירים, שלא היו נוכחים או שלא זוכרים אותה.
בכל אופן – היה לי מעניין מאוד. תודה, נטע
מצטרפת לאכזבה של נטע בנוגע לבחירה של האנשים לא להגיע, מעבר להשקעה שהוקדשה לקיים אירוע כזה, קשה לי להבין כיצד זה לא מספיק חשוב כדי לפנות ערב אחד ולבוא להקשיב לחברים שלנו, כמי שלא נולדה בתקופת המלחמה הופתעתי כל כך לשמוע סיפורים מרתקים מאנשים שישבתי איתם לא פעם ולגלות שעברו חוויות לא קלות, ולהבין את המשמעות של המילה – פרספקטיבה!!! תודה רבה לחברי הפאנל על הפתיחות והשיתוף אני יודעת שזה לא היה לכם קל.
הערב היה מאוד מלמד ומעשיר – באופן אישי אני חושבת שהערב הזה היה מאוד חשוב הן מבחינת התוכן והן מבחינת הרגשת הקירוב בסופו!
עמרי אשמח אם תכתוב מה גדעון אביטל אפשטיין אמר לך בסוף הערב, נראה לי שזה מסכם הכל!
איזה תענוג זה לחיות בקהילה עם אנשים שמטיפים לך מוסר
אני מקווה שנטע ולירז יסלחו לי
זה לא מתוך הטפת מוסר, אלא אכזבה גדולה לנוכח ההשקעה הגדולה של הצוות והתוצאה המוצלחת של כל מעט חברים זכו לכבד בנוכחותם על אף הפרסום המסיבי והאורחים המכובדים
ואיזה באסה זה לחיות בקהילה עם אנשים כמוך.
אם הרגשת שמץ של הטפת מוסר מדבריהן, כנראה שחסר לך פה ושם.
״על ראש הגנב בוער הכובע״…
אמרתי מה שאמרתי משתי סיבות. הראשונה – המלחמה הזו היא פיסת היסטוריה וזהות חשובה בעיני לכל אדם שחי בישראל, והדרך להכיר אותה בצורה אישית וקרובה יותר היא דרך האירועים בקהילה שאתה חי בה (וכמובן ספרים, תכניות טלוויזיה, סרטים וכל שאר המקורות.)
הסיבה השניה היא שאני רוצה לחשוב שיש עדיין משהו שעושה אותנו לקהילה ולא רק ליחידות משפחתיות שחיות זו בצד זו, וכל מה שמשותף הוא כתובת הדואר. ערב כזה הוא יצירה של כוחות מקומיים (עם תגבור מבחוץ) למען האנשים שמשתייכים לקהילה. המאמץ הרב שהמארגנים והמשתתפים משקיעים בהכנת ערב כזה הוא בעיני סיבה מספיק טובה כדי להגיע.
כמובן שאני מכבדת החלטה של כל אחד – ולראייה – כתבתי את שמי בהתחלה ובסוף. אני מכבדת גם את מי שקורא את דברי, ולכן לא מסתתרת מאחורי פסבדונים כלשהו. שבת שלום, נטע
תודה רבה לכל מי שלקח חלק בערב הזה. בראש ובראשונה לצוות, שאני הייתי רבע ממנו, וכלל גם את איז'ו, לירז ושיר.
תודה רבה ליונה על התערוכה בחדר האוכל.
תודה גדולה לשלומי, למשה, לדפנה וללנצ'ו על הסכמתכם להשתתף בפאנל ולשתף.
תודה רבה לעמיקם וללולה על הארוח הלבבי בבביקורים בארכיון ועל מאגר המידע הבלתי נדלה שקיים שם ושאיפשר במידה רבה את קיומו של הערב (ותודה על כמויות החומרים שרק במעטים יכולנו להשתמש מפאת קוצר הזמן).
תודה לאריה, נרי, נטע, אפרת, נורית וליאת שתמיד מתייצבים לקריאה, על ההשקעה והביצועים הנפלאים לשירים.
תודה לאיציקו, איל ואלישבע על ההשתתפות.
תודה ענקית כרגיל לדור על שעות ההשקעה המרובות ותפעול ההגברה בערב.
תודה לסמדר על צילום הוידאו. תודה לנטע על תזמון העלון ועל התמיכה.
תודה לנעורים על העזרה בסידור חדר האוכל.
תודה לכל מי שייעץ, תמך, הציע ופירגן.
היה ערב מרגש ועוצמתי ואני מאוד נהניתי.
עמרי
היה ערב מאוד מעניין.
תודה רבה רבה למארגנים!
כשאני קורא את התודה של עמרי, מדהים לגלות כמה אנשים היו מעורבים באופן פעיל בערב הזה. אכן היה זה ארגון של ערב חשוב בכוחות עצמנו למען עצמנו, כי אכן מלחמת יום הכיפורים לא הותירה חותם רק בזהות הלאומית שלנו. יש לה חותם גם בזכרון הקיבוצי שלנו. ואין קהילה בלי זכרון. יישר כח עמרי על היוזמה שבאה ממקום של אמירה פשוטה שלך, שלא יתכן שלא נציין כקיבוץ את שנת ה – 40 למלחמה. האכזבה נובעת מזה שרק חלק מהאנשים היו שותפים להרגשה זאת. ברור לי גם שחלק לא באו מקשיים אוביקטיביים. ויחד עם זאת אני בהרגשה שמספר האנשים שהיו בערב הזה היה בהחלט מכובד, ועוד יותר אהבתי את המעורבות המרגשת של אלה שבאו.
דרך אגב שוחחתי עם המרצה גדעון אביטל בסוף הערב שאמר לי שהוא היה באחרונה ב – 10 קיבוצים לציון 40 שנה למלחמה, והארוע בניר אליהו היה הכי מרגש שהוא חוה. בלי שמץ של פומפוזיות ורהב, בלי התנצחויות. פשוט אמיתי ומרגש. כך הוא אמר.