מחאה – ביקורת

אספת ניר אליהו החליטה לא להיענות לבקשתי לדיון עקרוני על אפשרות של קדנציה נוספת ליו"ר ועדת ביקורת. זאת החלטת אסיפה, ואני מכבד אותה.גם לא התכונתי ללכת למלחמת קודש על זה.

אבל באמת אי אפשר היה להמתין עם זה עוד שבוע ולאפשר לי להציג את עמדתי? לדון על הצעה שלי בלי נוכחותי זה יותר הולם? והדבר הזה לדון על בקשתי ללא נוכחותי ארע כבר פעם שניה בתוך תקופה קצרה. בין היתר עלה גם הנושא של דוגמא אישית, ולא לתת לי אפשרות להתיחס לזה? מישהו זוכר מתי קרה דבר כזה, שדברו באספה על חבר או על הצעה שלו בלי נוכחותו?

אז אני מוחה.

איז'ו