גם הערב סדנאות, מסיבת ריקודים. שימו לב ללוז שנשלח במייל ותלוי בחדר האוכל
לירז
תודה רבה רבה לכל המשפחות ולנעורים שהסכימו לארח את חברי הפסטיבל במקלחות שלהם .
נכון לכרגע, החבר'ה מסתדרים עם המקלחות בנעורים ובחדר האוכל.
היום בשעה 18:00 חברי הפסטיבל רוצים להגיד תודה לקיבוץ על האירוח – נשמח אם תבואו.
צוות תרבות
היה לי ממש כיף. ממש תודה לקיבוץ ולכל מי שעזר והקים והזיז והזין וניקה וסידר. כמו כל שנה, מדהים לי לראות את המדיאים מצליחים להרים משהו ככל מדהים. וכמו כל שנה מדהים לי לראות שהמקומות שרוצים אותנו מגלים כמה הם רוצים אותנו אחרי שאנחנו כבר עוזבים 🙂
אחד הריקודים הכי קלים, נוחים, זורמים, עדינים, אלגנטיים, מחוייכים ובעיקר מחוברים (לפרטנרית) שהיו לי בשלושת הימים האלו היה במסיבת הסיום, עם גברת שהציגה את עצמה: "אני מהקיבוץ, אז אני לא כל-כך יודעת".
אז הי לך, רקדנית (כן! רקדנית!)
אני מקווה מאוד שאת קוראת את זה:
לפני שהזמנתי אותך לרקוד עמדת מהופנטת והבטת מהצד בכל האנשים שרוקדים שם, כאילו שאת לא שייכת לזה, כאילו שאת לא חלק מזה…
נגשתי אלייך כשבדיוק התחיל להתנגן אחד השירים הכי מהירים (אם לא ה-) ששמעתי בשלושת הימים האחרונים, והעזת להגיד לי שאת "לא כל-כך יודעת".
אני אל יודע אם הבחנת בכך – אבל בזמן שהמון רקדנים סביבנו נעו בתזזיתיות מטורפת, וירו את "אוסף התרגילים" שיש להם ב-"קופסאת התרגילים" אנחנו פשוט וקל – רקדנו. רקדנו ריקוד מוזיקלי מאוד ונעים מאוד. יצאנו לטיול לצלילי המוזיקה – רקדנו שם על כל פיסה ברחבה שלא הפריעו לנו לגשת אליה, ורקדנו בחינניות, ובחיוך, ולמרות האופי הקליל שהיה לריקוד, רקדנו על הקצב, ואולי תתפלאי לגלות זאת – עשינו בריקוד לא מעט דברים שבקרב רקדנים נחשבים ל-"ברמה גבוהה".
אז גברת "אני לא כל-כך יודעת", "צר" לי לבשר לך – את יודעת "בענק!"
לפעמים כל מה שצריך זה פשוט להשתחרר, לסמוך אחד על השני, ללכת לאיבוד במוזיקה, ולהתחיל לרחף – ואני מבטיח לך – למרות השיר המהיר והאגרסיבי, שנינו ריחפנו, ולא רק בשביל טנגו צריך שניים. 😉
המשיכי לחייך כמו שחייכת אתי! אני חייך גם, ולא בכדי!
אם התכוונת אליי , אני רוצה להודות לך שהעזת להזמין אותי וגרמת לי לרגע אושר שבו הרגשתי שאני עפה. אלו היו שלושה ימים נפלאים שזכיתי להכיר מקצב אחר ותנועות שעד לאותו הפסטיבל לא העזתי לנסות. היה לי עונג גדול לרקוד והחוויה של להשתחרר ולתת למישהו אחר להוביל אותי ולסמוך עליו היתה חדשה עבורי, ואתם בקסם שלכם הצלחתם להוביל בצורה נעימה ומכבדת. אכן החיוך לא ירד לי מהפנים גם יומיים אחרי הפסטיבל. תודה רבה
לירז, נמרוד, ליזה וכל מי שטרם לפסטיבל הזה לקרות – תודה רבה מקרב לב! האירוח היה מעל ומעבר למה שיכולנו לבקש והנכונות לעזור תמיד הייתה בנמצא כשהיינו צריכים אותה. הייתה אווירה מדהימה והצורה שבה קיבלתם את פנינו הייתה חלק משמעותי מאוד בסיפור – תודה.
תודה רבה רבה לכל המשפחות ולנעורים שהסכימו לארח את חברי הפסטיבל במקלחות שלהם .
נכון לכרגע, החבר'ה מסתדרים עם המקלחות בנעורים ובחדר האוכל.
היום בשעה 18:00 חברי הפסטיבל רוצים להגיד תודה לקיבוץ על האירוח – נשמח אם תבואו.
צוות תרבות
טוב לראות שמתייחסים להערות 😉
תודה רבה על היוזמה. הייתה חוויה מעשירה ומרעננת.
היי חברינו מהקיבוץ,
שמחנו מאוד להיות אצלכם. היה ממש כיף.
מזמינים אותכם להביט בתמונות וסרטים מהארוע ב-
https://www.facebook.com/groups/MediaNofesh2015/photos/
וכמובן תודה רבה!
חברי קיבוץ יקרים, תעודה רבה על האירוח המדהים! יצאתם גדולים, ומקווה שנהניתם איתנו 🙂
לחברי הקיבוץ, המון תודה על האירוח (: היה כיף גדול!! (:
לחברי הקיבוץ, המון תודה על האירוח (: היה כיף גדול!!! (:
היה לי ממש כיף. ממש תודה לקיבוץ ולכל מי שעזר והקים והזיז והזין וניקה וסידר. כמו כל שנה, מדהים לי לראות את המדיאים מצליחים להרים משהו ככל מדהים. וכמו כל שנה מדהים לי לראות שהמקומות שרוצים אותנו מגלים כמה הם רוצים אותנו אחרי שאנחנו כבר עוזבים 🙂
אחד הריקודים הכי קלים, נוחים, זורמים, עדינים, אלגנטיים, מחוייכים ובעיקר מחוברים (לפרטנרית) שהיו לי בשלושת הימים האלו היה במסיבת הסיום, עם גברת שהציגה את עצמה: "אני מהקיבוץ, אז אני לא כל-כך יודעת".
אז הי לך, רקדנית (כן! רקדנית!)
אני מקווה מאוד שאת קוראת את זה:
לפני שהזמנתי אותך לרקוד עמדת מהופנטת והבטת מהצד בכל האנשים שרוקדים שם, כאילו שאת לא שייכת לזה, כאילו שאת לא חלק מזה…
נגשתי אלייך כשבדיוק התחיל להתנגן אחד השירים הכי מהירים (אם לא ה-) ששמעתי בשלושת הימים האחרונים, והעזת להגיד לי שאת "לא כל-כך יודעת".
אני אל יודע אם הבחנת בכך – אבל בזמן שהמון רקדנים סביבנו נעו בתזזיתיות מטורפת, וירו את "אוסף התרגילים" שיש להם ב-"קופסאת התרגילים" אנחנו פשוט וקל – רקדנו. רקדנו ריקוד מוזיקלי מאוד ונעים מאוד. יצאנו לטיול לצלילי המוזיקה – רקדנו שם על כל פיסה ברחבה שלא הפריעו לנו לגשת אליה, ורקדנו בחינניות, ובחיוך, ולמרות האופי הקליל שהיה לריקוד, רקדנו על הקצב, ואולי תתפלאי לגלות זאת – עשינו בריקוד לא מעט דברים שבקרב רקדנים נחשבים ל-"ברמה גבוהה".
אז גברת "אני לא כל-כך יודעת", "צר" לי לבשר לך – את יודעת "בענק!"
לפעמים כל מה שצריך זה פשוט להשתחרר, לסמוך אחד על השני, ללכת לאיבוד במוזיקה, ולהתחיל לרחף – ואני מבטיח לך – למרות השיר המהיר והאגרסיבי, שנינו ריחפנו, ולא רק בשביל טנגו צריך שניים. 😉
המשיכי לחייך כמו שחייכת אתי! אני חייך גם, ולא בכדי!
אם התכוונת אליי , אני רוצה להודות לך שהעזת להזמין אותי וגרמת לי לרגע אושר שבו הרגשתי שאני עפה. אלו היו שלושה ימים נפלאים שזכיתי להכיר מקצב אחר ותנועות שעד לאותו הפסטיבל לא העזתי לנסות. היה לי עונג גדול לרקוד והחוויה של להשתחרר ולתת למישהו אחר להוביל אותי ולסמוך עליו היתה חדשה עבורי, ואתם בקסם שלכם הצלחתם להוביל בצורה נעימה ומכבדת. אכן החיוך לא ירד לי מהפנים גם יומיים אחרי הפסטיבל. תודה רבה
איזה כיף לקרוא. 🙂
לחברי הקיבוץ תודה רבה על האירוח, היתה אווירה טוב, כולם היו מאוד נחמדים, תודה לכם 🙂
לחברי הקיבוץ תודה רבה על האירוח, היתה אווירה טוב, כולם היו מאוד נחמדים, תודה לכם 🙂
היה נפלא!!! וכל מילה נוספת מיותרת 🙂
תודה רבה לכם! היה נופש מדהים בזכותכם. קשה לי לומר כמה אני מעריך את המרחבים המרווחים הממוזגים שנתתם לנו.
ותודה רבה על האמון. זה מאוד לא מובן מאליו.
ללירז וכל מי שעמד מאחורי הפסטיבל ,תודה על חוויה נעימה כל כך.לא יכולתי להפסיק לחייך במשך שלושה ימים ועוד יומיים אחרי.
ציפינו לראות יותר חברי קיבוץ באים לרקוד את תורת הסלסה,חבל!
לירז, נמרוד, ליזה וכל מי שטרם לפסטיבל הזה לקרות – תודה רבה מקרב לב! האירוח היה מעל ומעבר למה שיכולנו לבקש והנכונות לעזור תמיד הייתה בנמצא כשהיינו צריכים אותה. הייתה אווירה מדהימה והצורה שבה קיבלתם את פנינו הייתה חלק משמעותי מאוד בסיפור – תודה.
http://www.shavim.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=340330_shavim&act=show