הודעות
- אסיפה תתקיים מחר יום שני ה-8.2.2016 ל' בשבט התשע"ו החל מהשעה 20:30 בבית אליהו, על סדר היום:
- אישור עקרוני להקמת בית סיעודי בקיבוץ(אורחים: אדריכלית ליאת פרייז, יו"ר וועדת התיכנון אמיתי שפירא, מנהל הכספים – רוא"ח עמוס דואני)
- דיון בהצעת חותמי העצומה לשינוי במבנה האירגוני ואיחוד מחדש של תפקיד יו"ר ומנה"ק לתפקיד אחד של מזכיר במישרה מלאה
- עידכונים
הציבור מוזמן!
- עקב חופשת מחלה של תרצה, תהיה המרפאה סגורה מחר יום ב' 8/2.
- ביום שלישי הקרוב – יתקיים אירוע "שלישי משפחתי" לרגל יום המשפחה. הארוע יכלול ארוחת ערב משותפת בחדר האוכל כשכל משפחה מביאה מאכל שאהוב עליה, וכלי אוכל מהבית.
- לקראת פתיחת מחסן תחפושות בקיבוץ, דרושים: שטיחים, מדפים, מתלים, קולבים וראי גדול. למי שיש נשמח לבוא לקחת.
רותם, הדס שר ולירז
- לפרטים והזמנות- 050-8557242 בין השעות 10:00-16:00. או במייל re.game4you@gmail.com בכל שעות היממה.
חודש המשפחה התחיל – והמיזם החברתי "משחק חוזר" מציע 25% הנחה על משחקים!
מי לא רוצה לשחק מלחמה עם התמונות של הילדים, איזו אימא לא תשמח לשחק את משחק הזיכרון עם תמונות משפחתיות?המשחקים איכותיים, מקצועיים, צבעוניים ושמחים רק לשלוח כמה תמונות יפות של הילדים והמשפחה ומקבלים משלוח נפלא!
עירד אייכלר, מייסד ויו"ר קבוצת "שכולו טוב"
מה קורה עם תפיסת הכלבה השחורה?
למה הרימו ידים
מתאתרגנת קבוצה שתפגש הערב בחצות כדי לדון בנושא שינוי הרכב ועדת ספורט (וגם כמובן ועדת ביקורת והנהלת הקהילה כרגיל) בתקווה שזה יביא לשינוי. תהיה עצומה. יהיה דיון באיספה. התכנית היא להחליף את כל ועדת ספורט עד 8.8.2018.
ועד אז הכלב ימות.
איזה כיף הדמוקרטיה הזאת שלכם.
קיבוץ ששם את הצמיחה הדמוגרפית והקליטה בראש מעייניו מציע למי שמעוניין לקחת על עצמו את המשימה הכבדה והחשובה הזאת לעשות זאת בהתנדבות.
האם ההנהלה שנבחרה כדי ליישם את מטרות הקיבוץ והקהילה חושבת שזה אפשרי שמישהו שחייב גם בפרנסת משפחתו, יוכל לקיים את כל התנאים של כתב המינוי, שיצא היום לציבור?
אנחנו באמצע פברואר, אז לא יתכן שזו מתיחה של 1 באפריל, נכון?
או שלא הכל הבנתי, או שלא רוצים שאבין הכל. בכבוד, נטע
מסכימה עם נטע בכל מילה, רב הניסתר על הגלוי
דפנה
דפנה ונטע שלום, אני חושב שמי שמטיל ספק בחשיבות שיש לקליטה בראש סדר היום של הקיבוץ טועה ומטעה את הציבור. בקרוב תתקיים אסיפה בנושא כשחלופות ההתקדמות תוצגנה לפי לוחות הזמנים שנקבעו במזכירות. עד אז כאשר הבנייה שהיא התנאי לקליטה תקועה, לא ידוע מה היקף המישרה של יו"ר וועדת הקליטה ומה היקף מישרתו וגם המקור למימון השכר והפעילות איננו. מזכיר לכולם שהנושא עומד ותלוי בבג"צ, הקשת המזרחית רק לפני יומיים החליטה להצטרף "לצד המדינה" ועוד רב הנסתר על הגלוי איך יסתיים הדיון, שעוד לא נקבע – נפגשנו ביום ראשון עם מזכיר התנועה הקיבוצית בנושא – והדבר היחיד שהוא אמר מפורשות – הוא שלא לחתום על הסדר הביניים הנוכחי כיוון שהוא מטיל את כל הסיכון על היחידה החלשה ביותר בשרשרת קרי התא המשפחתי(משפחות הנקלטים=בנים)ולכן להמתין לכל הפחות לשיפור מיתווה הביניים. פרט לכך כל החלופות תוצגנה באסיפה לציבור ולאחר מכן נוכל להתחיל לדון כיצד להחליט. הנושא מורכב ודמגוגיה ופשטנות לא יעזרו למציאת פתרונות. ליבי עם הבנים וההורים התקועים במצב זה ולכן הנהלת הקהילה שוברת את הראש עם פתרונות ביניים שיאפשרו את מצב הביניים לנסבל, הדבר מצריך תיכנון ומשאבים שמצויים תמיד במחסור, ולכן כרגע אין מקום לתימחור תפקיד יו"ר המינהלת, עד להתבהרות התמונה. בכבוד רב – נימרוד
המשפט: "הנהלת הקהילה שוברת את הראש עם פתרונות ביניים שיאפשרו את מצב הביניים לנסבל"…. לא ממש ברור לי.
בעיית הדיור קיימת כבר כמה שנים ועדיין לא ראיתי הצעה אחת לפתרון ביניים שיקל על הבנים.
תיזהרו שלא ישבר לכם הראש מרוב מחשבה
בינתיים הילדים שלנו תקועים
שלום לכל המגיבים,
המכרז החדש לתפקיד יו"ר קליטה הוא לתפקיד בהתנדבות כרגע מכיוון שאין כרגע מקור תקציבי (בעבר תוקצב מפרויקט אמפא). זה בהחלט במקום שדפנה ונטע תוהות מדוע תפקיד כה חשוב לא זוכה למקור תקציבי אחר. עם זאת, כרגע, לאחר שסיימנו את רוב תהליך הבדיקה לבני/ות המשק ובני/ות זוגם/ן לקראת קליטה, כרגע לא נותרה עוד הרבה עבודה למינהלת הקליטה החדשה וליו"ר החדש שת/יבחר (בקרוב כך אני מקווה). הסיבה העיקרית שאין עבודה רבה היא שכרגע אנו נמצאים במצב בו הקיבוץ צריך לגבש ולהחליט על מתווה הקליטה של מחזור הקליטה הקרוב. עד אשר נושא זה לא יוכרע, כנראה שלא יובא מחזור קליטה זה לקלפי. למה הקיבוץ לא מחליט על מתווה הקליטה? תשובות בתגובתו של נימרוד.
לכן, לא יעזור כרגע למנות יו"ר קליטה בשכר. בעיקר בתקופה בה כל הוצאה ציבורית של הקהילה זוכה לביקורת ויש ניסיון להוריד את עלויות הקהילה. זו דעתי. אם למישהו יש דעה אחרת, אשמח לשמוע. כאשר יחליט הקיבוץ על מתווה קליטה חדש, וכאשר יהיה ניתן לקלוט- אז כמובן שיהיה צורך ביו"ר קליטה בשכר. במצב כזה, כמובן שיהיה צורך להוציא מכרז חדש ליו"ר קליטה בשכר, ואז המתעניינים שירצו להפוך זאת לעבודה מכניסה עבורם- יוכלו להתמודד על התפקיד.
לכן נטע- אני לא רואה בעיה שמישהו/י ת/יתנדב לתפקיד יו"ר קליטה, ויישא בתפקיד הזה אשר מצריך כרגע מספר קטן של שעות בשבוע, אם בכלל. שליש עד חצי מהנהלת הקליטה הקודמת מוכן להתנדב שוב להנהלת הקליטה החדשה (הכפופה לאישור האסיפה כמובן), כך שתהייה המשכיות וחפיפה נאותה.
עכשיו לדני ספקני,
הרשה לי לרענן את זיכרונך, או לחדש לך דברים שלא ידעת.
לפני 4 שנים, כאשר ראינו כי פתרון הדיור של שלב א' של פרויקט אמפא (השכונה החדשה), יקר מידי עבור רוב בני/ות המשק שלנו, חיפשנו פתרונות לבעיה זו. אני הצעתי כבר אז תכנון של דגמי בתים פשוטים וזולים יותר, ו/או בנייה של בתים טרומיים זולים יותר בשכונה חדשה בשלב ב'. למרות שדחקתי בבני משק שהתעניינו בקליטה כבר אז להאיץ בהוריהם כדי לקדם כיוון זה, כנראה שהם לא עשו זאת, ומקבלי ההחלטות בקיבוץ העדיפו לראות מה יעלה בגורלו של שלב א' (השכונה החדשה) לפני שמתחילים עם שלב ב'.
כיום זהו הכיוון של השכונה החדשה הבאה שתקום (בניה זולה ומהירה הרבה יותר, מרגע שיש אישורי בניה). לצערי, , כמובן שמאז הוקפאו אישורי הבניה שלנו.
חוץ מזה, עלה עוד רעיון, לבניית 2 בנייני דירות, בני 2 קומות, עם סה"כ 16 דירות פשוטות וזולות יותר (לעומת שלב א') בגודל 80-90 מ"ר לחברים חדשים. הקיבוץ השקיע ברעיון זמן וכסף, ואפילו תוכננו תוכניות ע"י אדריכל הקיבוץ דאז. אין ספק שפתרון זה אולי לא היה אופטימלי, ובקיבוץ ניר אליהו ממש קשה להסתגל לרעיון של מגורים בבית דירות בלי גינה/דשא לכל בית אב/אם (גם לי לא היה פשוט). אם כי, כמובן שבקיבוצים אחרים הדבר נפוץ. לצערנו, כאשר הצגנו את התוכנית לבני המשק, הרוב המוחץ של בני המשק התייחס אליה בביטול ולא היה מוכן לשמוע עליה. לכן, התוכנית ירדה מסדר היום. רק כדי להבין את גודל הפספוס- תוכנית זו הוצגה בתקופה שלפני הקפאת אישורי הבניה! במידה ובני המשק היו מגלים בה עניין- היו היום 16 דירות משפחה נוספות בקיבוץ, 16 משפחות חברים נוספות בקיבוץ, ובלי בעיות דיור כלל.
בנוסף, לפני כ-5 שנים החלו מהלכים להכשיר דירות זמניות לבני המשק. המבנים שליד הכלבו הוכשרו לדירות משפחה זמניות (4 דירות משפחה+2 דירות חדר), מספר דירות 2 חדרים זכו לחדר נוסף והפכו לדירות 3 חדרים, לפני כשנתיים החלו בהסבת קראוון עם 2 דירות לקראוון משפחתי. האם זה מספיק? לא. האם זה קורה מספיק מהר? לא. תמיד אפשר לשפר. אבל במגבלות זמן של בעלי תפקידים, העדר אישורי בניה ומגבלות כספיות- זה מה שהצליחו לעשות. בקרוב נחל בהוספת ממ"דים לדירות 2 חדרים, וכן צפויות עבודות נוספות.
אז להגיד שהקיבוץ לא עושה כלום בתחום הזה- תסלח לי, אבל זה קשקוש אחד גדול. לדעתי, לכתוב דברים כאלו שאינם נכונים בעליל באתר הקיבוץ זה חוסר אחריות. יש שאלות? יש ספקות? יש ביקורת? תבוא תשאל לפני שאתה כותב עלילות כאלו. כ"כ קל לכתוב ביקורת כזו בעילום שם. ביקורת שקרית שכזו בקיבוץ מונעת מאנשים שרוצים לתרום לקידום נושאים בקיבוץ מלקחת על עצמם אחריות ותפקידים, מפחד שיותקפו כך. התוצאה- נושאים חשובים לא מקודמים מספיק מהר.
אני לא יודע מי אתה, ולא יודע אם עשית משהו כדי לקדם את הנושאים הללו. אבל, אם נושא הדיור של בני המשק חשוב לך, אתה מוזמן להפסיק לכתוב ביקורת חסרת כיסוי כזו, ולהצטרף להנהלת ענף הדירות (או לקליטה) ולעזור בקידום הנושאים הללו.
כמה דברים…
א. תודה על המזל טובים 🙂
ב. אני כותבת בשם עצמי, אבל חושבת שאני מבטאת את הלך הרוח של עוד בני משק שמתוסכלים מהמצב ושוקלים כל יום כמה עוד אפשר יהיה למשוך במצב הדיור כרגע והאם להתחיל לחפש מחוץ לקיבוץ… ולכן, אם יש מישהו שמוכן לקחת על עצמו את התפקיד של יור מנהלת קליטה, להשקיע קצת כדי להביא כמה שיותר מ-30 המשפחות המעוניינות אל הקלפי, גם אם המתווה הסופי עדיין לא לגמרי ברור, לפחות כדי שנוכל לסמן וי על זה שמבחינת הקיבוץ אנחנו בפנים ומחכים לפתרון מול המנהל. אנחנו מבטיחים לעזור ולקדם כל מה שאפשר (לצערי אני לא יכולה להתנדב לשבת בועדה בעצמי – כי אני לא חברת קיבוץ…)
ג. דניאל – זה יכול לשגע פילים שמעלים כל פעם את הדיור בקומות הזה. זאת היתה פשלה – לא בדקו לפני זה אם מישהו יהיה מעוניין בלהשקיע מעל חצי מיליון שח מהכיס שלו בשביל דיור זמני (לא בית קבע!) וישר הלכו ושילמו לאדריכל ועוד כועסים עלינו שלא התלהבנו מהרעיון. אז לפחות בוא נשאיר אותו מאחורינו ולא נעלה אותו שוב ושוב (אם במקום לדחוק בבני המשק שיפעילו את הוריהם ועדת קליטה היתה בעצמה מקדמת את השכונה אז היא כבר היתה בנויה והיו פה מעל 40 חברים חדשים מקרב בני המשק, על כל המשתמע מכך)
זהו. חפרתי…
שתהיה שבת שלום עם הרבה שינה לכולם 😉
שלי
שלי,
לגבי הקליטה- העיכוב כרגע לא תלוי בוועדת קליטה זו או אחרת. מה שמעכב זה החלטות של הקיבוץ על איזה דרך קליטה ובניה הולכים לאור הקפאת הבניה.
כל עוד אנשים יתלוננו פה שלא עושים כלום ע"מ לנסות ולפתור את מצוקת הדיור, אני אעלה את העובדות הללו. אפשר לא לאהוב את הרעיון (דיור בר השגה)- גם אני לא אהבתי אותו. אבל בגלל שלא אוהבים אותו זה לא סיבה להתעלם ממנו ולהגיד שלא עושים. במסגרת האפשרויות שהיו ויש לקיבוץ, נעשים מאמצים ומחפשים דרכים יצירתיות כדי לעזור. הייתה בהחלט אפשרות שדיור זה יהיה קבע למי שירצה. את מציגה את זה כאילו מי שהיה משקיע חצי מיליון ש"ח בזה, היה זורק את כספו- הרי אם מישהו היה משקיע סכום זה, גר באותה דירה כמה שנים ואפילו עוזב את הקיבוץ מאוחר יותר- כספו היה מוחזר לו. אפשר גם להתווכח על הדרך בה רעיון זה קודם, אבל זו בהחלט לא פאשלה שהקיבוץ השקיע זמן, כ"א וכסף בניסיונות לפתור את הבעיות הללו.
וכן, אם בני המשק והוריהם היו מקימים קול צעקה לפני 4 שנים, לדעתי המצב היה אחר. אני לא מאשים, אני רק אומר עובדות. רוב בני המשק היו אז במקומות אחרים ולא חשבו להתקבל לחברות בדחיפות, וזה בסדר. לכן אני מניח שלא דחק להם ולא דחק להוריהם. אבל העובדה היא שלפני 4 שנים היה ברור שיש בעיה במודל של אכלוס שכונה חדשה ויקרה בבני משק, אבל מקבלי ההחלטות בקיבוץ החליטו לדחות את שלב ב' עד שיבינו מה קורה עם שלב א'. זו אגב החלטה לגיטימית לאור הקשיים וחוסר הבהירות ששררו אז. אבל, בפועל התוצאה של הזהירות הזו היא שתכנון שלב ב' התחיל הרבה אחרי שהוקפאה הבניה.
לדעתי לעתירה המינהלית שהגיש הקיבוץ לבית המשפט המחוזי נגד רמ"י, סיכויי זכייה קלושים שכן בג"צ "אמר את דברו" וקבע שתי אופציות בלבד "או שיוך מלא או קיבוץ כמו פעם". אין אמצע. מי שיקרא את החלטת בג"צ יבין שבג"צ בהחלטתו מאוד מכבד את חברי הקיבוצים ומאפשר למי שהיה חבר קיבוץ ביום הקובע לרכוש את הזכויות בקרקע בשיעור של 3.75% בלבד מערך הקרקע.לדעתי אין פתרון ביניים ,הקיבוץ רק מושך זמן ומשלה את הבנים הממשיכים. בתחילת פברואר בוצע שיוך לראשונה באיזור המרכז בקיבוץ להבות חביבה ואני בדעה שכדאי מאוד ללכת בעקבותיו.
אם הייתי חברה ביום הקובע גם הייתי שמחה מאוד ללכת על מתווה השיוך, הבעיה היא מה קורה עם מי שלא היה חבר ביום הקובע? פה כבר מדובר על 37% מערך הקרקע. ומה קורה לילדים היותר קטנים שלנו שלא יהיה להם מקום בתוך הקו הכחול? פה כבר מדובר על 91% מערך הקרקע…
ומה יהיה ערך הקרקע? זה יכול להיות 37/91 אחוז ממיליון ובאותה מידה זה יכול להיות 37/91 אחוז משני מליון…
אז תשלום של 37 או 91 אחוז על הקרקע + 400 אלף תשתיות + הבניה עצמה והופס – הפכנו ליישוב שפתוח למליונרים בלבד וקצת פחות פתוח לילדים שלנו.
אענה לך: מי שוותיק (27.03.2007) משלם 3.75%, מי שאינו וותיק אך בנה בחלקת המגורים משלם 33% ומי שבנה בהרחבה משלם 91%. ניתן לעשות את אותו הדבר שעשו בקיבוץ להבות חביבה-שכולם מתחלקים פחות או יותר שווה בשווה. אבל קחי בחשבון שערך הקרקע עולה כל שנה אז ככל שנמתין יותר נשלם יותר. לצערי בקיבוץ המתחדש אין קרקעות חינם. אם את רוצה קרקעות בחינם – אז בג"צ מאפשר לקיבוץ לחזור ולהיות קיבוץ שיתופי. לצערי אין פתרונות קסם ואין פתרונות ביניים ולא נראה לי שהמנהל יקבל את הצעת הביניים שמנסים להעביר. למה לו? יש החלטת בג"צ – או שיוך מלא או קיבוץ כמו פעם. הקיבוץ צריך להחליט.
ראשית למען הדיוק צריך לומר שהעתירה המינהלית לא הוגשה כדי לשפר את תשלום ההיוון. מיתווה ניר אליהו מבוסס על מנגנון לגיטימי של "דירה בדמי מפתח" שהיה מקובל בארץ בימי מדינת הרווחה. מאז הפכה ישראל למדינה נאו-ליבראלית נלהבת – המנגנון הזה גווע, אבל עד שיוכרע הבג"צ אי אפשר לטעון שהוא לא לגיטימי ומעולם לא הוחלט כך. אפילו בהחלטת המינהל על מיתווה הביניים אין מניעה לקיבוצים כמו ניר אליהו לבנות – אלא שהלכו פקידים ומשפטנים, שבמדינה מתוקנת הם אלה שאמורים ליישם את החלטות הריבון ולא להחליט במקומו ולקחו את החוק לידיים. לכן העתירה המינהלית שמורה לרמ"י לקיים את החלטת מועצת מקרקעי ישראל. לצערנו התנועה הקיבוצית החליטה בעיתויי בעייתי מבחינתנו להגיש את הבג"צ על סוגיית המימון=שיוך רגע לפני שהמרצת הפתיחה שלנו הוכרעה. כעת צודקת את אתגר שצריך להחליט, ועל כך נדון באסיפה בקרוב(לאחר שנסיים את ענייני התקציב)אבל מה שבטוח הוא שמיתווה הביניים המוצע – הוא הסכם דרקוני שמטיל את כל הסיכון על "החוליה החלשה ביותר בשרשרת" – התא המשפחתי – שצריך להעמיד ערבות בסך 200 אש"ח שנכון לרגע זה המדינה אפילו לא מוכנה לשנות את ההגדרה ל"מקדמה על חשבון" – כאשר אם הקיבוץ לא מסדיר את כל השימושים החורגים או משלים את מהלך השיוך עד סוף 2016 – המשפחה תידרש לבצע שיוך בתנאים הקשים ביותר קרי לא 3.75%, לא 33% אלא 91%. כל זה לא תלוי בכלל במשפחה – אלא בקיבוץ וגרוע מזה במינהל, ברמ"י. רק לסבר את האוזן: ביוני 2015 קיבל הקיבוץ שובר לתשלום על השימושים החורגים – הקיבוץ שילם מייד את דרישת המינהל, ובפגישה שקיימנו עם נציגיו לגבי הסדרת הנושא נקבע מיתווה הסדרה. עוד מעט תעבור שנה וטרם קיבלנו את שובר התשלום. עיסקת פלסטניר מתעכבת במינהל מזה תריסר שנים עוד מעט – בטוחני שלו את עוה"ד של משפחה צעירה – לא רק שלא תמליצי להם ללכת על "מיתווה הביניים" – את לא תרשי לשום לקוח שלך לחתום על מיתווה כזה. בפגישה לפני כשבועיים של גוץ ושלי עם מזכיר התנועה הקיבוצית – הוא תיאר מו"מ שמתקיים לגבי שיפור מיתווה הביניים ובינתיים ייעץ שלא לחתום על המיתווה. לפני שחותמים על מסמך כזה צריך למצות את כל האפשרויות האחרות – גם אם בסוף יוחלט על שיוך. בלי קשר לטקטיקה – אני מתנגד לשיוך שהוא לדעתי למעשה אקזיט של החבר מהקיבוץ, אבל על זה כבר נתווכח באסיפה – נימרוד
נמרוד שלום. ראשית, בתגובותיי מעולם לא התייחסתי למתווה הביניים שכן אינו מתווה טוב בכלל. התייחסתי אך ורק למה שרלוונטי לקיבוץ שזו החלטת רמ"י 1411. שנית, אני רוצה להעיר את תשומת ליבך שהמתווה המוצע בקיבוץ אייל וקיבוץ נצר סירני (ולפי הפרוטוקול מיום שישי גם הקיבוץ שלנו שוקל לאמצו) סותר את סעיף 3.1 במכתבו של עו"ד בנצי ליברמן מיום 7.7.2013 שכן לפי המכתב הנ"ל, לחברי קיבוץ ,שבו הוחלט שלא לבצע שיוך,יאושרו היתרי בנייה רק במידה והקיבוץ מתחייב כי הוא בעצמו יממן באופן מלא את הבנייה. לעומת זאת במתווה ששני הקיבוצים הנ"ל מנסים לקדם החבר מממן את מלוא הבנייה בצורה עקיפה. לדעתי קיבוץ שבו נעשה שיוך אינו פחות שיתופי מקיבוץ אחר. לא מדובר באקזיט אלא בשמירה על זכויות הקניין של חברים וותיקים שבנו את הקיבוץ .בכל מקרה נתראה באסיפה.