בשבוע שעבר חגגנו את יום העצמאות בעדן בהשתתפות חברים וילדים רבים ובשמחה גדולה, היה זה שיאה של תקופה עמוסת חגים ועשייה שהחלה עם טפטופי האביב, פורים, בניית חדר תחפושות, ערבי שירה, טיולי קיבוץ,  ערבי שיח , יום האישה, גיוס בחדר הכושר, פסח, המימונה, ימי זיכרון לשואה לגבורה ולחללי מערכות ישראל, והשיא כאמור ביום העצמאות ה-68. לפנינו עוד שני חגים בחודש הקרוב , יש כשבוע וחצי לנשום – מה שלא היה בחודש וחצי לפניו וזה זמן לסיכום ביניים:

השיא של יום העצמאות הביא לידי ביטוי את השותפות הקהילתית שלנו בהתגייסות של החברים ומרכזי ענפים  בצורה טוטאלית ומוחלטת ולקיחת אחריות על הצלחה מא' ועד ת'. בלטה מאוד נכונותם של חברים רבים לתת כתף ולסייע בכל הדרוש מתוך הבנה אמיתית שאם לא נעשה יחד – לא יהיה,  בנוסף בולטת מאוד עוצמתה של חברת הנעורים שלנו,  שדואגים לשמור על המסורת הקיבוצית ללא סימני שאלה וכמי שממשיכים לשאת את לפיד השיתופיות בגאווה ומזכירים לכולנו מדוע אנו כאן.

ישנן קהילות שהרימו הפקות יוקרתיות יותר, הזמינו אמנים מפורסמים ואטרקציות לרוב (מודה שברגעי משבר גם במוחי עברה מחשבה שכזאת, שכן זה הכי "קל"), אך לא נשברנו והחגים ברובם מתבססים על הכישרונות המקומיים ויוזמתם של השותפים והשותפות בקהילה המצליחים לרגש וליצור הזדהות וגאווה וזה לא מובן מאליו – זהו מקור עוצמתנו ועל כך תודתי והערכתי הרבה לכל מי שמתגייס, תורם ומוכן להשתתף ובחג הזה היו רבים וטובים, לא ארצה לשכח אף אחד ולכן לא אציין את כולם אך מבטיחה למצא את הדרך להודות לכל אחד באופן אישי.

ובכל זאת…. תודה מיוחדת וענקית לאסתר זטורסקי ולצוות יום העצמאות ,עתליה, עמיקם, שושקה, קרן תשבי, רוית וניצן אלמוג, על ההשקעה והעבודה הרבה [בימים הקרובים נשב  לעוד ישיבה אחת מסכמת שבה נבחן מה היה טוב ובמה נוכל לשפר בשנה הבאה].

לירז,

תרבות ניר אליהו