בטח כולכם שמעתם על המאבק שלנו לכניסה לנעורים. שמעתם סיבות, גורמים והצהרות אך לא שמעתם עדיין את הצד שלנו בסיפור אנחנו הילדים (הנערים והנערות) שכל כך רוצים לחוות את הדבר הזה שנקרא לינה בנעורים.

רציתי לספר לכם למה אני חושבת שמגיעה לנו ההזדמנות הזאת להיכנס לנעורים ולגור שם עם כל הקבוצה. מאז שאני קטנה תמיד ראיתי בנעורים מקום מדהים מקום שרק מי ששייך אליו יכול להיכנס אליו ומי שנמצא שם הוא הכי טוב בקיבוץ. גדלתי, התפתחתי, למדתי, השכלתי והבנתי שאלו שנמצאים שם הם בסך הכל ילדים רגילים שניתנה להם הזכות המדהימה הזאת ללינה משותפת בנעורים, והלינה היא זו שהפכה אותם למי שאני ראיתי שהייתי קטנה, את החבורה הזאת, המגובשת, שעושה דברים גדולים בשביל הקיבוץ הזה.

המשכתי את חיי, המשכתי לגדול ולהתפתח והגעתי לנקר (וואאוווו) ומאז ספרתי את הימים שאני אגיע לכיתה י' שבה אני אכנס לנעורים ואני אקבל חדר אם החברות שאני הכי אוהבת ואני אפעל למען הקיבוץ הזה שאני מאוד (מאוד!) אוהבת אך קרו דברים והגעתי לכיתה י' ומה קיבלתי….כלום… אמרו לי 'אין מה לעשות אתם לא יכולים להיכנס, אלו ששם יסיימו יב' ואנחנו סוגרים' ואני בתוכי צועקת מהההה?!?!?!?! למה הם כן ואני והשכבה שלי לא!!

אז נכון אנחנו דור המסכים דור ה-Y  דור ה-Z או איך שלא תרצו לקרוא לנו, דור שחשוף לכל כך הרבה דברים והכל נתון בכף ידינו אבל אנחנו שכבות י'א וי' בקיבוץ ניר אליהו לא רוצים את המכשיר הכי מדהים והכי מפותח, אנחנו לא רוצים טלוויזיה פלזמה HD, אנחנו רוצים משהו שלכל הילדים בקיבוץ היה ולנו אמרו לא אנחנו רוצים לישון בנעורים! מצידי תנסו אותנו, תגבילו אותנו, תתנו לנו רק בסופי שבוע וחגים את הפריבילגיה הזאת לישון ביחד בנעורים, לקום לארוחת בוקר משותפת ומשם כל אחד מאיתנו ילך לעבודתו שלו ואם אתם עכשיו אומרים לעצמכם 'מה עם הלימודים שלכם? איך תצליחו ללמוד?' בתור מישהי שהלימודים שלה הם מאוד חשובים לה אני יכולה להגיד לכם שהלמידה הכי טובה היא בקבוצה שכל אחד תורם את הידע שלו וכך אנחנו עוזרים אחד לשני.

אני מאמינה שאנחנו נעמוד בציפיות שלכם.

אני חושבת שהלינה המשותפת הזאת יכולה מאוד לעזור לנו בתהליך ההתבגרות שלנו, היא תפתח בנו את העצמאות שלנו, את האחריות שלנו להצליח, לקום בלי שאמא תבקש, ויותר מכל תיתן לנו את הזכות לגדול ביחד כמו שבקיבוץ מחנכים לעבוד למען הבית שלנו, למען הקיבוץ שלנו. אני חושבת שאנחנו עושים הרבה למען הקיבוץ אנחנו עוזרים בחגים, בענפים שבקיבוץ ומכאן אנחנו יכולים רק לעלות וכמו שאומרים 'השמיים הם הגבול' אני באמת מאמינה שאנחנו יכולים לעשות את כל זה.

בנוסף לכל זה אני חייבת לציין דבר שלדעתי גם דיי חשוב הקיבוץ שלנו הוא מבין הקיבוצים האחרונים שקיימת אצלו הלינה המשותפת בנעורים ואני חושבת שכדאי וצריך לשמר את הייחודיות הזאת אצלנו. אנחנו חבורה של בערך 10 ילדים שרוצים לקבל את ההזדמנות הזאת ואנחנו רק מחכים לאישור שלכם לעשות את זה.

לכן אני מבקשת מכם לאפשר לנו לנסות ולעשות את הצעד תנו לנו את האפשרות להרגיש כמו אלו שכשאנחנו היינו קטנים ראינו אותם באותו בית שעכשיו שלנו "הנעורים" .

תודה רבה נרי בוחסירה.