חגיגה ארגנטינאית בבית אליהו
המקום: בית אליהו
התאריך: יום שבת 3/7/2010
השעה: החל מ-17:00
ברקע: משחק רבע גמר המונדיאל בין נבחרות ארגנטינה וגרמניה
לאחר ההצלחה של הערב המקסיקני, מגיע תורה של שולה להזמין את כל הקיבוץ לערב על טהרת האלפחורס ועוד הפתעות (היא לא גילתה גם לנו איזה הפתעות).
אין מצב שאתם מפספסים, אה?
יש לנו עוד ערב פנוי אחד עד סיום הטורניר (בחצי גמר הראשון יש לנו ערב בחסות עדן ובגמר יש לנו אירוע בחסות המעדניר) – מי שרוצה לארגן ערב (פיצות?) בחצי הגמר השני מוזמן ליצור קשר עם בורצי או רוזי (או להגיב פה באתר).
ערב מקסיקני בבית אליהו
הערב המקסיקני שהסתיים לפני דקות אחדות בבית אליהו הוכתר בהצלחה מסחררת – נוכחות מרשימה (כ-30 ראשים), משחק לא רע עם ארבעה שערים והכי חשוב – אוכל מקסיקני מעולה פרי ידיו של טל רוזנבלום.
כל הכבוד לטל על היוזמה והביצוע – כן ירבו.
בתקופה הקרובה נמשיך לארגן ערבים מיוחדים סביב משחקי המונדיאל, אז תמשיכו לעקוב אחרי הפירסומים באתר.
מונדיאל 2010 – טור אישי
הצרפתים צנחו צניחה חופשית לעבר שפל היסטורי מביך. סרקוזי חם…ולא על אשתו
סיכום ביניים מונדיאל 2010 – אלופת העולם וסגניתה בחוץ. לא הספקנו להגיד ג'ק רובינזון וכבר שלב הבתים הגיע לקיצו. אמנם הטורניר נפתח על רגל שמאל אך כמו שהבטחתי זה רק הלך והשתפר, וכל חובבי הכדורסל שהטיחו עלבונות במונדיאל הנוכחי, כגון שעמומונדיאל וכו' אוכלים עכשיו את הכובע. אפילו לוובזלות הארורות התרגלנו (יש רגעים במהלך היום שאני אפילו מתגעגע לנעימות השופר האפריקאי באוזני). קיבלנו הפתעות רבות , נבחרת ה"דוגמנים" של האיטלקים חזרה מוקדם מהצפוי לעשות נעים בגב לנשותיהם, האנגלים עלו על הקסקס, הגרמנים עלו בקושי, הספרדים ירקו דם, והצרפתים צנחו צניחה חופשית לעבר שפל היסטורי מביך. סרקוזי חם…ולא על אשתו.
האכזבה של הבתים ללא ספק מגיעה מצד היבשת המארחת. מלבד גאנה שבאמת הגיעה לטורניר, כל השאר כבר חזרו לאלף נמרים בשבטיהם. צר לי וחבל לי באותה נשימה על האפריקאיות, אבל כנראה שזה המקסימום שהן יכלו לתת.
ואם באכזבות עסקינן אז הנבחרת שנתונה למשטר דקטטורי אדוק, צפון קוריאה שהתפרקה לנגד מיליארד צופים בשידור חי וקיבלה שבע חתיכות מהפורטוגלים הבינוניים, ועל כך כל שחקן ושחקן יצטרך לתת את הדין, וכמה איברים מגופו . אכזרי?? יכול להיות, אבל לכו תנסו להתחנן לרחמים מאחמידניג'אד הצפון קוריאני. לבי לבי איתכם מלוכסנים חביבים!
פרננדו טורס הכוכב הספרדי המכונה אל ניניו (הילד) גם הוא נכנס אצלי לסקטור האכזבות. החלוץ שעד לא מזמן התפאר ברעמת שיער שגרמה לכל האירופאיות לא לישון בשקט בלילות, וחורר רשתות בלי להניד עפעף, היום לא מסוגל לעבור אפילו קונוס. סיפורו של שמשון הגיבור מוכר לכם? אז לשיער של טורס נותרו עוד כמה ימים לפני המשחק הבא להצמיח עוד כמה מילימטרים, בתקווה שזה מה שיביא לשינוי המהותי ביכולתו.
בשורה טובה שמביא איתו המונדיאל – שיטת הבונקר של מוריניו כבר לא עובדת. הצדק נעשה, והשוויצרים טסו מהטורניר. הפעם צדק הוא לא רק כוכב. אני באופן אישי מציע לשוויצרים להתרכז בשוקולדים ובשעונים.
פנינו לשלבי הנוקאאוט, "להיות או לחדול", top 16, או איך שתרצו לקרוא לזה. מעכשיו הצפייה אסורה בהחלט לבעלי לב חלש.יהיה אש!!
שימו לב לנבחרת סלובקיה המפתיעה שעד לפני המונדיאל הייתה ברמה של ישראל על הנייר (מדגיש על הנייר). איפה הם ואיפה אנחנו? זה מה שקורה כשיש לנו יו"ר התאחדות שרלטן, שמינה לא מזמן מאמן ליצן, אז כנראה שגם במונדיאל הבא השחקנים שלנו ימשיכו לבלות בנמל. ככה זה שהכדורגלן הישראלי הוא יותר בליין מאשר כדורגלן. תפתרו בעצמכם את המשוואה..יו"ר התאחדות שרלטן+ מאמן ליצן+ כדורגלן שהוא בעצם בליין=______________
לסיום..אני חוזר וממליץ לכל חובב כדורגל להגיע לבית אליהו לחוויה מרגשת עם מסך ענק,כורסאות מפנקות, אווירה מחשמלת, בירות, גרעינים ולפעמים פרצלינה הקטן (בורצי) גם מפתיע עם קרטיבים במחצית! מומלץ בחום!
נביא הזעם/עומר קורדובה
מונדיאל 2010 – טור אורח
מונדיאל 2010 בית אליהו
התרגשות, שינה שינה התרגשות
כמה זמן חכינו לזה, דברנו על זה, עשינו הערכות, קנינו מסכים, אפילו פתחנו דוכן הימורים (שאף
אחד לא ישמע) ,והנה זה בא.
אני נכנס לבית אליהו, באיחור כרגיל. אין מקום על הכורסא כמובן, יש רק כסאות אדומים. למה אדומים?! ואז אני רואה את עידן בורץ, או בכינויו בורצי, זה הוא שהשתיל את האדום ? בורצי הוא המפיק המיתולוגי של האירוע, שותף לידו טל, אבל מיתולוגי זה רק בורצי.
אני מתיישב, על השולחן גרעינים ובקבוק בירה, חצי ליטר, אין פחות מזה, כדורגל זה ספורט של גברים! מצד שמאל ליד הרגל, דלי גדול, לא פחות מזה, לרקיקה. במקרר קרטיבים – אננס! ולמחרת שוב קרטיב אננס, ומחרתיים? נכון, קרטיב אננס! אבל אנחנו לא נשברים, אנחנו מחסלים את כולם. ויש גם עמותות צדקה, שמכירות בסבלותינו, עוזי מביא קערת בשרים עם לחם משובח מעדן , אבי מביא קפה ממעדניר, מינדי שולחת עוגת גלידה, טל מבטיח נשנוש מכסיקני, אלי – ברביקיו בגמר.
החלום על הפיצה האיטלקית נגוז – הם עפו !
אה כן, הכתבה אמורה להיות על המונדיאל, אז נשוב להתחלה.
אני נכנס לבית אליהו, מסך ענק , הקרנה ב – HD . מזגן אויר, כיסוי על החלונות, חשמל באויר. חלום שחלמו אבותינו הטורקים והרומנים, מייסדי הקיבוץ, הולך ומתגשם לנגד עינינו. ובכן אני נכנס, כולי נרגש, בפנים חושך ושקט. רק רעש הווזבולות מהמסך. איפה כולם? לאט לאט אני מתרגל לחשכה, ואני רואה אותם. מיקי גבע, שלא מפספס אף משחק, שקוע בכורסתו, מפצח גרעינים בדריכות, ובשקט מתוח… לידו ראובן, שקוע עוד יותר עמוק בכורסה, והוא ממשיך לשקוע ולשקוע, הצד הימני של הגוף שלו נמרח על הכורסה שלידו, הוא נרדם. אגב, ראובן הוא מודל והשראה לעוד כמה אוהדים שרופים בבית אליהו. אני ממשיך, מסתכל שמאלה ימינה ואני רואה רק ילדים. הילד דור שמודאג מהאלקטרוניקה, עמרי שמסתכל על כדורגל וחולם על NBA ואבישי שלא מאמין שהוא בכלל מגיע לשעמומונדיאל הזה. כן יש גם כמה ילדות מאוד נלהבות, ואני הזקן, זקן האוהדים, מה אני עושה פה? בצהריים עבדתי חזק על בוסיק, אברמלה ופיני – בואו לבית אליהו, אני אומר להם, זה מדהים, איזה כדורגל, איזו אוירה. ו – אני עדיין זקן האוהדים.
כן, מזכירים לי שהכתבה אמורה להיות על מונדיאל, על כדורגל!
טוב אז מהתחלה.
אני מתישב, עיני ואזני במסך הענק. איזו תפאורה,איזה אצטדיון, איזה רעש. הנה בני האלים שם על הדשא. איזה שמות. מראדונה על הקו. אני בוכה מהתרגשות. מדוע הוא על הקו? והמשחק מתחיל. והוא מתחיל, ומתחיל ולא מתפתח לשום דבר. טוב זה רק החימום, זה מה שיפה בכדורגל. וממשיכים. הנה רונלדו, לבד במרכז ההתקפה. עומד שם מסורק ומצוחצח. מדוע הוא לא זז? הנה הוא מקבל כדור. והוא נופל. כל הזמן נופל. טוב, זה מה שיפה בכדורגל. הצרפתים, איזו נבחרת. אנלקה תוקף מימין את דומנק, אבראו נותן ראשיה להנרי, שנכנס חזק בדומנק. זה מה שאני אוהב בכדורגל, הצרפתי במיוחד. ועכשיו ספרד נגד צ'ילה. הספרדים מתמסרים והצ'יליאנים מחכים לספרדים שמחכים עם הכדור לצ'יליאנים ורק הכדור עומד. מה קורה פה? זה מונדיאל? איפה מראדונה, איפה פושקאש, תנו לנו את פלה, אפילו את מוטלה שפיגלר. בורצי מה אתה עושה לנו?
מה זה? גול!!! איזה גולללללל! גולאאאאאסו! ארצות הברית של אמריקה! גול בדקה ה – 95 ומהמסך השני, מייקון מקו הקרן! איזה מבצע, איזו כניסה, איזו דרמה איזה מונדיאל! אמרתי לכם אין אין כמו הכדורגל. מחיקו, מחיקו רא רא רא!
אוהד שרוף ורדום – איזיו.
.
פיאסטה מקסיקנית בבית אליהו
המקום: בית אליהו
התאריך: יום ראשון 27/6/2010
השעה: החל מ-21:00
ברקע: משחק שמינית גמר המונדיאל בין נבחרות ארגנטינה למקסיקו
הציבור מוזמן לחגיגה מקסיקנית בניצוחו של טל רוזנבלום (יליד מקסיקו, כן?) ביום ראשון הקרוב בבית אליהו.
בתפריט: נאצ'וס, קאסאדיאס, סלסה ועוד מיני מאכלים עם שמות אקזוטיים (לכל מי שדואג, מרסי היא היועצת הקולינארית של הערב אז בטוח שיהיה טעים…).
בואו בהמוניכם!
נ.ב – עדכון להימורים על האלופה אחרי שלב הבתים: כזכור השתתפו 35 גולשים בהימור. אחרי שלב הבתים נשרו 4 יחד עם נבחרותיהם, אבישי וסבתא סוזי שהימרו על צרפת, אלי ששם את כספו על איטליה ושלי עם הימור על סרביה.
מונדיאל 2010 – טור אישי
ווימבלדון 2010: עוקץ בשידור חי
משהו מדהים קרה השבוע בטורניר ווימבלדון השנתי בלונדון, אנגליה.
משחק איזוטרי וזניח, שהתקיים במגרש צדדי של הקומפלקס הענק, בין שני שחקנים אלמונים עד לאותו רגע – ג'ון אייסנר האמריקני וניקולאס מאהו הצרפתי, נמשך 11 שעות ונפרס על פני שלושה ימים. כל עולם הספורט שם לרגע בצד את המונדיאל, אירוע הספורט הכי גדול בעולם, והתמקד אך ורק במגרש מס' 18 בווימבלדון.
ביום רביעי בערב, ישבתי וראיתי תקציר של המשחק שהופסק באותו יום במצב של שוויון 59-59 במשחקונים (המשחק, אגב, חודש היום, יום חמישי, ב-15:30, והסתיים כעבור שעה בניצחונו של אייסנר 68-70 במערכה החמישית והקובעת).
משהו קטן וחסר משמעות, כביכול, תפס את עיני באחד מההילוכים החוזרים האיטיים. מבט קטן וקריצה שכמעט קשה היה לראות אותה בין שני השחקנים (שימו לב, קוראים נכבדים, המילה "שחקנים" נבחרה כאן בקפידה ובכוונת תחילה).
הדבר הזה הגניב בראשי מחשבה – האם אנו עדים לאחד מאירועי הספורט הגדולים בעולם אי-פעם, או שמה אנו עדים לאחד מתרגילי העוקץ הגדולים בעולם הספורט, ובכלל?.
זוהי התיאוריה שלי. יכול להיות שאני טועה, אך יכול להיות שלא:
מאהו ואייסנר נפגשו לפני כמה חודשים בעוד איזה טורניר נידח באסיה או אולי מזרח אירופה (אייסנר אמנם בסביבות המקום ה-20 בעולם, אך בינינו – מי שמע עליו בכלל לפני המשחק הזה?).
השניים התחילו לדבר ביניהם איך הם אף פעם לא יזכו בשום טורניר חשוב, בטח שלא בגרנד-סלאם ובטח ובטח לא בטורניר ווימבלדון – הטורניר הגדול והמפורסם מכולם, ואיך שאף פעם הם לא ישאירו חותם על עולם הטניס.
ואז, אחד מהם (בטח הצרפתי התחמן) מציע ששניהם ישתפו פעולה בכדי להירשם בדפי ההיסטוריה, והם מחליטים שאם יום אחד ירצה הגורל ודרכיהם ייפגשו שוב, והם יוגרלו לשחק אחד נגד השני בטורניר גרנד-סלאם, אז הם יעשו בדיוק את מה שהם עשו אתמול:
שבירת שיא זמן המשחק הכי ארוך, מערכה עם הכי הרבה משחקונים, המשחק שפרוס על הכי הרבה ימים, שיא האסים למשחק (שני השחקנים), וכמובן – הכרה עולמית ופרסום עליו רק חלמו.
…מעניין, לא?
מונדיאל 2010 – טור אישי
אני כותב טור זה בכאב רב לאחר הפנצ'ר הגדול במכונה הספרדית שלי. המכונה המשומנת שילמה בגדול על חטא היוהרה, אבל כאוהד מושבע אני טוען שטוב שקיבלנו את הסטירה עכשיו, סטירה מצלצלת, שהורידה את התותחים באדום לקרקע. אז אם יש דבר כזה הפסד חיובי, אז כך היה, בהתחשב שיש עוד שני משחקים לתקן, והתיקון אכן יגיע גם יגיע. ספרד תפרק במשחק הבא את הונדורס לארבע חתיכות ובמשחק הנועל תפזר צ'ילי חריף על הצ'יליאנים. אין לי ספק פה – ספרד תגיע עד הסוף, ואני שם פה את המילה שלי! נתראה בגמר נגד גרמניה או אנגליה!
לגבי הנבחרות האחרות – ברזיל לא רעים אבל עדיין חסר הדבק כפי שזה נראה עכשיו. נכון, רוביניו לא רע ומאיקון מעולה, אבל אם אדון קאקה לא יזכור להתעורר העתיד של ברזיל במונדיאל מוטל בספק גדול!
לגבי ארגנטינה – לאחר שני מחזורים חובבי הבשר האדום נראים טוב מאוד. מסי נייד, החוד חד, אבל הבעיה הרצינית שעד כה לא נראתה לעין אצל ארגנטינה היא העורף החלש, בנוסף לשוער חלש שאולי מתאים להיות השוער במתחם G-בי-ל-וויה בכפר סבא… פשוט עד היום עדיין לא עמד תחת איום. הצפי שלי: גג, אבל גג, רבע גמר, ודייגו חוזר הביתה ומרים טלפון בהול כבר מהדיוטי פרי לבלדר הסמים השכונתי!
בעניין האנגלים, למרות הפתיחה החלשה, לדעתי הם יגיעו רחוק, בתנאי שרוני וג'רארד ייקחו את המושכות. הכל תלוי בהם וכבר במשחק הבא אני מניח שנראה את זה.
בענייני הפתעות, מסתמנת הפתעה גדולה בצבע ירוק – מ-ק-ס-י-ק-ו! נבחרת נחמדה מאוד עם קו קדמי מוכשר, צפויים לסיים במקום השני את שלב הבתים ולהיפגש עם ארגנטינה בשמינית. צפו להפתעות נוספות…
לסיום: לכל החמורים שקפצו בראש והציפו אותי בטלפונים עם שריקת הסיום של ההפסד המביך של הספרדים – ניפגש על הפודיום!!!
משחק 7 בגמר ה-NBA – צפיה משותפת
בלילה שבין יום חמישי לשישי, החל מהשעה 4 בבוקר, נשדר בבית אליהו את משחק מספר 7 בגמר ה-NBA בין הבוסטון סלטיקס ללוס אנג'לס לייקרס (באיכות HD כמובן).
מיותר לציין שבניגוד לשיעמומון שמתרחש בימים אלו בדרום אפריקה, משחק מספר 7 בגמר ה-NBA הוא שיא השיאים של הספורט העולמי, וכאשר מדובר בשתי היריבות הגדולות ביותר בתולדות המשחק (17 אליפויות לבוסטון מול 16 אליפויות של הלייקרס) שנפגשות למשחק אחד ומכריע, באמת שכל הסופרלטיבים מיותרים.
ישנה בעיה קטנה אחת – וזאת השעה המוקדמת, אבל עבור חובבי ספורט אמיתיים זאת ממש לא בעיה וככה נוכל לזהות אוהדי ספורט אמיתיים לעומת טרמפיסטים של אירועים גדולים.
כמיטב המסורת, אנחנו מתכננים לשלב ארוחת בוקר איכותית באירוע (סנדויצ'ים / חביתות / פנקייקים – עדין לא החלטנו מה בדיוק) אז מי שמתכנן להגיע מתבקש להירשם פה בתגובות על מנת שנוכל להיערך מראש מבחינת כמויות.
והערת אגב לפני סיום:
משחק כדורסל אחד שהתקיים אתמול, בין ויטוריה לברצלונה במסגרת גמר ליגת הכדורסל הספרדית, שם בכיס האחורי את כל השיעמומונדיאל (זכויות יוצרים לאבישי) הזוועתי הזה. רמה גבוהה, מתח מטורף ודרמה שלא תיאמן – פשוט אין דברים כאלה.
יאללה, ניפגש בבוקר יום שישי בבית אליהו. תירשמו.
מונדיאל 2010 – טור אישי
נבחרת דרום-אפריקה: בפאנה בפאנה, אבל לפניך
את הכתבה הזו הייתי אמור לכתוב לפני המשחק הראשון של דרום-אפריקה, משחק פתיחת הטורניר מול מקסיקו.
היו אמורות להיכתב שם שורות של זעם ודמעות, בכי וכאב, על איך נבחרת ארצי מולדתי בכדורגל נראית כמו קולקציה של כלום ושום דבר, סתם חבורה של אפסים סמרטוטים.
אך למרבה ההפתעה, ביום שישי האחרון התפלאנו לראות נבחרת מגובשת, מהירה, מאומנת היטב, שהייתה טובה בכמה רמות מנבחרת מקסיקו העדיפה על הנייר.
נבחרתו של המאמן הברזילאי, קרלוס אלברטו פריירה, אשר כבר הוכיח כי הוא שועל מונדיאלים ותיק (ואף הוליך את ברזיל לזכייה במונדיאל 94' בארה"ב), הפתיעה אפילו את עצמה – מי חשב שחבורת שחקנים חצי-מקצוענים (רוב הנבחרת משחקת בליגה הדרום-אפריקאית שרמת הקבוצות בה משתווה להפועל קטמון במקרה הטוב) תצליח להוציא אפילו תיקו באחד ממשחקיה נגד מקסיקו, אורוגוואי וצרפת?
אז בסדר, נכון שזה רק משחק אחד, אבל היכולת והתוצאה הציתה את התקווה שדרום-אפריקה לא תהיה לנבחרת המארחת הראשונה בהיסטוריה של המונדיאלים שעפה כבר בשלב הבתים. ואולי אולי, האצטדיונים החדשים, הארגון המופתי והוובזלות הרועשות יעזרו לענף הכדורגל לפרוח במדינה.
ואם זה לא יעזור – אז למי לעזאזל איכפת?!! הספרינגבוקס הם הפייבוריטים לאליפות עולם שנייה ברציפות במונדיאל הרוגבי 2011 בניו-זילנד!!!
G O B O K K E ! ! !
שלכם,
מונדיאל 2010 – טור אישי
אז המונדיאל כבר נפתח,ואין ספק שחיכינו לו בידיים פתוחות ובים של ציפיות, ובינתיים קיבלנו טורניר שווה ערך למפעל המפוקפק שנקרא "גביע הטוטו". הקצב ברמה של ריקוד סלואו של ילדים מתבגרים בכיתה ו', כמות השערים שוות ערך לכמות המשקעים בארצנו הקטנטונת והזמבורות… אוי הזמבורות… כאילו קן דבורים מהדהד באוזני לאורך 90 דק' וכל מה שנותר לי הוא רק לקוות לאכול ת'עקיצה במקום הכי פחות רגיש.
אבל בכל השחור (עד רגע זה) חייבת גם להיות נקודת אור – דייגו ארמנדו מראדונה גבירותיי ורבותיי. הבנאדם פשוט נתן שואו לאורך כל המשחק: בשפת גופו, בהקפצות הכדור ובכלל קיבלנו את דייגו בשיאו, אז אם אני לא יכול לספר לנכדיי שראיתי את דייגו מככב על כר הדשא, עכשיו אני לבטח אוכל לספר שראיתי את דייגו מככב על הקווים (תרתי משמע).
אז מה היה לנו עד עכשיו??? מעט מאוד… אבל יש לי חדשות טובות – מכאן זה רק יילך וישתפר, הקצב ייתגבר, השערים יגיעו (הספרדים ברביעי), הבונקרים ייפרצו והמתח כבר כאן בפתח. אז סבלנות חברים, עד עכשיו כל נבחרת שיחקה את משחק ההסתגלות הראשון שלה, חוץ מהצרפתים ומחואן ורון שכל אחד מהם יכול כבר לעלות על המטוס הראשון למולדתם.
לסיום שאלה לקהל הרחב – את מי הייתם מעדיפים לא לשמוע יותר לאורך כל הטורניר המרגש הזה?
א. בוני גינצבורג
ב. רן בן שמעון
ג. הזמבורות
ד. כל התשובות נכונות
בין העונים נכונה תוגרל טרופית מיץ ענבים!
(עד גמר המלאי)
נביא הזעם/עומר קורדובה