מזהים? (ידיעות אחרונות, 14/7/2010).

מהיום לא עוד "נביא הזעם", מעתה – "נביא האהבה"

אם סיפרתי לכם על מחשבותיי למנוי לשח"ל באמצע הטורניר, אז היום במהלך המשחק חשבתי לעצמי למה שח"ל?? –  עבור ישר כבר לחבר'ה קדישא. הלב דפק כמו קונגו, השערות סמרו, והפרצוף נהיה לבן, סיד! הסוף נראה רע. במשחק כזה תמיד מדהדהת הקלישאה – "מי שלא כובש סופג". ורובן המהיר לא פעם כמעט מימש את הנורא מכל, כאשר הביך את הגנת ספרד, ורק קסיאס, העצום יש לומר, מנע ממני לקבור עצמי עמוק באדמה. לא יעזור שומדבר לאף אחד, על הגביע הזה היתה רשומה ספרד עוד לפני תחילת המונדיאל! אני לא רוצה להגיד אמרתי לכם, אבל נו מילא – בתחילת דרכי התבטאתי שההפסד המביך במשחק הפתיחה של ספרד נגד אימפריית השוקולדים משוויצריה היה הדבר הכי טוב שקרה לספרדים. לטורניר כזה מי שבא יהיר – חוטף בוקס מהיר, ראה ערך הארגנטינאים, שממשחק למשחק נהיו יהירים יותר. ויוה אספניה!! תודה לך על חודש מרגש מאוד. ושוב תודה.

אז קדימה לסיכומים:
מונדיאל 2010 נפתח על רגל שמאל (שעמומונדיאל-הקרדיט לאבישי). לרגע היה נדמה שחזרנו עשרים שנה אחורה למונדיאל העלוב באיטליה. ככה זה שהספונסר שמוטלת עליו המשימה לנפק כדור למונדיאל מחפף ומוציא מהארון כדור-עף. אז לקח סיבוב שלם להסתגל לבדיחה החדשה של "adidas" או יותר נכון "adadas", וככל שהטורניר התקדם השערים התחילו לטפטף, והמתח התחיל לזרום בעורקינו. בסופו של דבר ראינו כדורגל טוב עם לא מעט דרמות ומעט כוכבים חדשים שבמהרה יתחילו לנצנץ לנו בעין. בנוסף המונדיאל הוכיח שאין להיתלות יותר מדי על הסטטיסטיקות, שנשברו בזאת אחר זאת (נימרוד שים לב). לי בטח שאין תלונות. את החודש הזה אני לבטח לא אשכח.
אז זהו, נגמרה החגיגה. ועכשיו נשארנו עם הרפש שלנו – הכדורגל הישראלי. אני רק מגלגל את המשפט בלשוני, וכבר נהיה לי רע. חוזרים למתקנים העגומים, לרמה הנחותה, ולשיטת הקיצוץ של השרלטן – לוזון. מה אני אגיד לכם? כיף זה לא הולך להיות.
היה לי לעונג.
כל הכבוד לתותחים שדאגו יום יום לחוויה מדהימה בבית אליהו, קבלו ממני את השאפו הקבוע.

נ.ב – ד"ש לכל המסמסים עם שריקת הסיום של הספרדים במחזור הפתיחה.

וממש לסיום,נקנח בשיר:

זה שיר פרידה,
אז בואי רק אמרי שלום,
אני אומר תודה,
ואת יודעת שחלום-סופו להתגשם,
אני אומר תודה,
ואחר כך נושק…

      
                                                            נביא האהבהעומר קורדובה                                       

הגיע הרגע – לאחר חודש מתיש ומהנה לפרקים הגענו לישורת הסופית, כאשר היום ב-21:30 תעלנה נבחרות הולנד וספרד למשחק האחרון במונדיאל דרום אפריקה 2010.

גם אנחנו נחגוג את סיום המונדיאל בחגיגה גדולה על הדשא מחוץ לבית אליהו (כן, מוציאים את המקרן החוצה…) – וכל הקיבוץ מוזמן:

• המבורגרים על הגריל ולחמניות
• ברז בירה ללא תחתית
• סלטים, פיצוחים, אבטיחים, קרטיבים ונשנושים אחרים

והכי חשוב – במחצית המשחק, מופע Unplugged מרגש של האחד והיחיד – מתן גבע!

בהזדמנות חגיגית זו גם נכריז על המנצח בתחרות ההימורים הרישמית של הקיבוץ. מצב הכוחות הוא כדלקמן (144 שערים הובקעו עד כה):

• אם הולנד זוכים בגביע – שגב לוינסון הוא המנצח
• אם ספרד זוכים בגביע – יש חשיבות למספר הגולים שיובקעו במשחק. שלושת המועמדים המובילים הם אפק לוינסון (142 שערים), שובל וינטר (147 שערים) או גיא בארי (153 שערים)

ניפגש בדשא של בית אליהו החל מ-21:00.

זה טור פרידה – אז בואו רק אימרו שלום

כבר שבועיים שליבי כואב ודואב על "הפסדם" של האנגלים בשמינית גמר המונדיאל, לאחר פסילת השער החוקי על-ידי השופט האורוגוואי שכנראה סובל מעיוורון חלקי. תבינו, 2-2 במצב הזה ועם המומנטום בצידם – האנגלים היו מטיסים את הגרמנים הביתה כבר בשמינית הגמר. אפילו פול האוקטופוס היה אוכל את הכובע… (אגב, הגרמנים האלה באמת רציניים עם התמנון הדביל הזה? ועוד לשדר את התחזיות שלו בשידור חי בטלוויזיה).

הספרדים עשו לכולם טוב כשניצחו את גרמניה בדרך לגמר. נביא הזעם נשם לרווחה, ושאגת הניצחון כשהנגיחה של קרלס פויול נכנסה לשער, עדיין מהדהדת בין קירות בית-אליהו. אגב, ברביעי האחרון ראיתי על מה כולם מהללים ומשבחים את בורצי (פרצלינה) על הארגון המופתי במועדון. הבחור הזה מדהים, רואים שדם דרום-אפריקאי זורם בעורקיו.

לגבי הספרדים, יש לי סטטיסטיקה קטנה שעלולה טיפונת לעצבן את הנביא (צפ, מחויבותי העיתונאית להביא לקוראים את כל המידע שברשותי – מקווה שלא אנחס): אף אלופת עולם, בכל היסטוריית המונדיאלים, לא פתחה את הטורניר בהפסד. נקווה שהספרדים יישברו גם את הרצף הזה.

שחקן הטורניר לטעמי – דייגו פורלאן. איזה שחקן מדהים, שכל כך מגיע לו קצת נחת אחרי החוויה הקשה שעבר לפני 6 שנים כאשר נזרק בצורה מגעילה ממנצ'סטר יונייטד על ידי פרגוסון, כאשר ויין רוני הגיע לקבוצה. השנה הוא כבר הבקיע את שער הניצחון בגביע האירופי לזכות אתלטיקו מדריד, ובתקווה שהערב הוא יצעיד את אורוגוואי למקום השלישי והמכובד ביותר מול הגרמנים השנואים (עוד נקמה אנגלית מתוקה).

עוד עניין קטן, שלא קשור למונדיאל:
דוויין ווייד + כריס בוש + לברון ג'יימס במיאמי היט.
זה הולך להיות   מ ד ה י ם.

שלכם,
DS

ספרדים חסרי כבוד!!!

בדיוק כמו בסרט המופלא של טרנטינו, צ'אבי (בתפקיד בראד פיט) וחבורת הספרדים צדו בחצי הגמר קרקפת אחר קרקפת (מקורבים לחבורת הציידים מספרים שהקרקפת של שויינשטייגר הייתה טעימה במיוחד). אמנם על הנייר התוצאה הסופית הייתה מינימלית, אבל יש לציין שהספרדים "חנקו" את הגרמנים, הגיעו לכל כדור ראשונים (צ'אבי אלונסו ובוסקטס הפועלים השחורים) והניעו את הכדור כאילו הם נמצאים בעיצומו של משחק פלייסטישן חסר חשיבות. ספרד גרמה ל"מכונת השטרודלים" להיראות כמו קבוצת בני ג'דיידה מליגה ב'. הגרמנים הגיעו למשחק בביטחון רב לאחר הישגיהם המרשימים נגד אנגליה ונגד חניכיו של ה"ליצן" דייגו ארמנדו פרימאדונה, מה שגרם לנביא הזעם להסיר דאגה מליבו, בידיעה שהלחץ מועבר לגרמנים שכביכול הפכו את הגלגל ונהיו לפיבוריטים, ובכך מסיר כמה קופים מגבם של הספרדים.
הספרדים פתחו ללא טורס המאכזב, אלא עם פדרו המוכשר. ועוד איזה מוכשר. מדהים הילד הזה, רץ כמו שפן של אנרג'ייזר, נייד, חוצפן. כבר בדקות הראשונות ראינו ספרד אחרת, שונה מכל הופעותיה בטורניר. השחקנים הגיעו למשחק כמו אריות, ולמרות הבונקר הגרמני ומשחק חלש יחסית של המלך "דויד", גם מצאו את השער היקר שהביא אותם לגמר בעזרת מלך אחר-פויול (שנטיותיו המיניות עדיין אינן ברורות), ולהיסטוריה ענקית.
מהצד השני נבחרת הולנד, גם היא בחצי הגמר לאחר ניצחון על נבחרת "פורלאנוואי". הולנד פתחו בגול מרהיב, שכנראה ייבחר לשער המונדיאל (אקווה גם שזהו התואר היחיד שאיתו יסיימו ההולנדים). אורגוואי הצליחו לאזן ,ושמרו על מתח מסוים לזמן קצר, ואז כרגיל הגיע המזל המוכר של ההולנדים, וגול משום מקום הראה לנו שוב שהמנטליות הדרום אמריקאית שואפת לגובה הדשא. מפה כבר המשחק היה גמור.
הספירה לאחור החלה, ואוטוטו הגמר הגדול. הולנד האפורה פוגשת את ספרד המשתפרת ממשחק למשחק. כולם כבר יודעים עם מי הולך לבו של ה"נביא", וכל מי שטיפה מבין כדורגל, יודע שהספרדים הם אלו שצריכים להניף את הגביע הקדוש בסופו של יום. שמעתי לא מעט טענות מעוברי אורח בשבילי הקיבוץ, שהספרדים משחקים מגעיל לכל אורך המונדיאל, ולא מגיע להם, וכו' וכו'. חבל רק שהאנשים היקרים הללו לא מבינים שהיריבות של הספרדים בכל משחק הן אלה שהורסות את המשחק, בשיטה ברורה של התבצרות בהגנה, ואם "אללה" ירצה אולי גם יגנבו את הגול המיוחל. הדוגמה הכי מתאימה היא נבחרת גרמניה, שכל כך הרשימה אותנו בכל שלבי הנוקאאוט, עד שהגיעה למפגש נגד הספרדים, שם ראינו מהגרמנים ההתקפיים כביכול, בונקר לאורך 90 דקות, כזה שלא היה מבייש גם את חומת ברלין.

לסיום: לא יודע מה איתכם, אבל ההולנדים מעוררים בי אנטגוניזם כבד, אופי של חבורת אספסופים, שלכל שחקן איכפת אך ורק הצלחתו האישית. אסור בתכלית האיסור שנבחרת כזו תניף את הגביע. למרות כל זאת כאשר אני חושב על הגמר ליבי רועד. ההולנדים האפורים מדאיגים אותי מאוד (המשפט האחרון נכתב כדי להסיר חשש מ"עין הרע").
נתראה על הפודיום…השאלה היכן…
יחי התמנון פול..

 נביא הזעםעומר קורדובה

חצי הגמר הראשון עבר בהצלחה מסחררת – תודה רבה לאבי וינטר וצוות ענף המזון על הארוחה המעולה שהוגשה למספר שיא של צופים מתחילת המונדיאל – כ-40 במספר.

הערב אנחנו סוגרים את שלב חצי הגמר עם חגיגה בחסות "עדן" – פיתות, פלאפלים, סלטים, חומוס וטחינה – הכל יגיע חם מטירה ממש לפני המשחק, אז כרגיל, בואו בהמוניכם!

המקום: בית אליהו

התאריך: יום רביעי 7/7/2010

השעה: החל מ-21:00

ברקע: משחק חצי גמר המונדיאל בין נבחרות ספרד וגרמניה

מי תצטרף להולנד בגמר?

המקום: בית אליהו

התאריך: יום שלישי 6/7/2010

השעה: החל מ-21:00

ברקע: משחק חצי גמר המונדיאל בין נבחרות הולנד ואורוגוואי

אין לנו מושג מה אוכלים באורוגוואי והבנו שבהולנד אוכלים צ'יפס עם מיונז ו/או חומץ, אז החלטנו להתעלם באלגנטיות מהקו שהנחה אותנו בערבים הקודמים והיום בערב הציבור מוזמן לערב של נקניקיות ולחמניות! בתפריט: נקניקיות ולחמניות! חוזר שנית: נקניקיות ולחמניות!

נ.ב.

יהיה גם קטשופ, כרוב כבוש ואופציה לחרדל.

בואו בהמוניכם!

אני אישית כבר לא עומד בזה, המתח, הלחץ, האדרנלין, זה כבר יותר מדי בשבילי. מחר על הבוקר אני עושה מנוי בשח"ל.

ברזיל, אנגליה, פורטגל, ארגנטינה. כל האריות הללו קיבלו נוקאאוט. מכנה משותף אחד מובהק בין הנבחרות הגדולות שארזו מוקדם מהצפוי הוא שכולן היו תלויות במקסימום שני שחקנים שעליהם הייתה מונחת האחריות העצומה להוביל את נבחרתם אל התואר. מסי לא סיפק את הסחורה במאני טיים, קאקה ורוביניו נעלמו גם הם ברגע האמת, את רוני כבר שכחנו, ורונאלדו?! מוכיח כרגיל שהוא דופק נפקדות בכל טורניר גדול. אם אמרו עד לא מזמן שמסתמן מונדיאל בניחוח דרום אמריקאי, אז לא ולא, הטורניר הזה מוכיח שמשחק הסולו – אאוט, והקבוצתיות – אין! תראו את המכונה הגרמנית. מי אמר שה"יורו" בנסיגה?
הגרמנים עשו "אסאדו" מהארגנטינאים, אכלו אותם בלי מלח. דייגו, הגיבור הטראגי של המונדיאל עד כה, הוביל את נבחרתו תוך כדי הצגת כדורגל מרשים עד רבע הגמר, היה נראה שוב שהוא על דרך המלך ממש כמו ב-86'. אך ה"פלופ"  הצפוי יצא לאור מול הגרמנים, והארגנטינאים שעד כה שיחקו ללא קישור, וללא שום איום ממשי מצד כל נבחרת שנקרתה בדרכם קרסו קריסה מוחלטת, מול המכונה המשומנת. ודייגו?? הוא כבר עמוק ב"טריפים".
משחק נוסף שעליו אפשר לכתוב ספר שלם הוא כמובן גאנה נגד אורוגוואי. על פניו משחק שלא ממש התעלה לרמה גבוהה של כדורגל, אבל הדרמה שהתרחשה בדקה האחרונה של המשחק, תיכנס לבטח לספרי ההיסטוריה. הצלה מהקו בעזרת היד בשנייה האחרונה לזכות אורוגוואי ומיד לאחר מכן החמצה מצמררת של גאנה, והסוף כבר ידוע. הנציגה האפריקאית האחרונה בחוץ.
יש משפט סיני עתיק שאומר "האהבה אף פעם לא נגמרת – היא רק מתחלפת", אז היום אני יוצא נגד הסינים ומצהיר: דויד וייה אוהב אותך לנצח. ספרד עד כה מפגינה יכולת בינונית ומטה, וכמו המנגינה החוזרת שהוריי תמיד היו שומעים בימי ההורים בבית הספר, "לבן שלכם יש פוטנציאל אבל הוא לא מממש אותו", אז כך גם הספרדים. למזלם דויד וייה מוכיח ממשחק למשחק שהוא החלוץ הטוב בעולם ללא עוררין. אין ספק שהיכולת הדלה שהספרדים מציגים עד כה והרבה באשמתו של מאמנם הפחדן, לא תספיק מול מכונת השטרודלים. מה שבטוח זה שמהמשחק הזה תצא אלופת העולם החדשה. מה שלא בטוח בכלל זה אם למונדיאל המרגש הזה יהיה סוף טוב..

לסיום: בבעיטות ההכרעה בין גאנה לאורגוואי, ניגש הבועט האחרון של אורגוואי אבראו לבעוט את הפנדל המכריע. בבית אליהו בשניות אלה התקיימה התערבות מרגשת בין עבדכם הנאמן לבין "בורצי הקטן", כאשר בורצי טען בביטחון יתר שאבראו הולך להקפיץ "קטנה" לפינה, ואני חשבתי לעצמי שאין שום סיכוי, זה הרי ממש על גבול הטיפשות. לבסוף כאשר אומה שלמה על הגב שלו, אבראו, ספק טיפש ספק התברך באשכים של שור, ניגש אל הכדור והקפיץ את הקטנה כמו גדול לרשת. הפעם "הנביא" יצא קטן, ובורצי הקטן יצא גדול. שאפו…

                                                                              נביא הזעם/עומר קורדובה

לאחר הטבח בקבוצות הדרום אמריקאיות בסוף השבוע האחרון, נשארו עוד 15 משתתפים במשחק ההימורים הגדול:

כשנותרו ארבעה משחקים לסיום הטורניר ו-133 שערים שנכבשו עד היום ב-60 משחקים (ממוצע של 2.21 למשחק), שלושת המומעמדים המובילים לזכיה הם גבע קציר (גרמניה), שגב לוינסון (הולנד) ואפק לוינסון (ספרד).

עוד "ערב נושא" מוצלח מאוד מאחורינו – כל הכבוד לשולה על הרעיון והביצוע המושלם לערב ארגנטינאי בזמן משחק הכדורגל בין נבחרות ארגנטינה וגרמניה במסגרת רבע גמר המונדיאל (ותנחומים על ההפסד הצורב…).

מי שלא בא – הפסיד בגדול…

אנחנו מחפשים מישהו שיתנדב לארגן ערב נושא במשחק חצי הגמר הראשון שייערך ביום שלישי, ה-6/7 החל מהשעה 21:00 ויפגיש את נבחרות הולנד ואורוגוואי (ערב על טהרת עוגיות חשיש ירד מן הפרק עקב בעיות מימון…) – יש מתנדבים / רעיונות?